רבי ישראל נג'ארה – הבדלי גרסאות

שיע.ק (שיחה | תרומות)
 
(15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:


===חלק מפיוטיו===
===חלק מפיוטיו===
בין פיוטיו המפורסמים: [[אַנַּה אֵלֵךְ]], "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים.
בין פיוטיו המפורסמים: "[[יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים.
 
אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם [[אזכרה ימים מקדם]] בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר.


בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.
בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)|קדושה]], [[קבלה]] וחולין.


==פיוטיו אצל [[רבותינו נשיאנו]]==
===פיוטיו אצל [[רבותינו נשיאנו]]===
בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה.  
בקהילות חסידות חב"ד נהוג לשיר את פיוטיו בינהם פיוטו של הרב [[ישראל נג'ארה]] [[ניגון ידידי רועי מקימי]] שהרבי [[הרש"ב]] חיבר לה מנגינה והיה שר אותה ברגש רב ובדמעות עד כלות הנפש, הניגון ידיד רועי הוא שיר לבקשת הגאולה של כנסת ישראל הנמשלת לצאן המשתוקקת ליד מכוונת של הרועה שיכווין אותה.  
ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].  
ניגון זה היה מושר אצל [[חסידי חב"ד]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. בשנת [[תרמ"ג]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] היו בניו שרים ניגון זה, וכשהגיעו למילים "על מי נטשת מעט הצאן" היו עיניהם זולגות [[דמעות]]{{הערה|מפי ר' [[יעקב אייזיק בלנטר]]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|סעודת [[שמיני עצרת]] [[תש"ג]]}} שניגון זה הגיע מ[[ארץ ישראל]] ל[[חסיד]]י [[חב"ד]]" על ידי ר' [[שניאור זלמן סלונים]], בתחילת [[נשיא]]ותו של [[אדמו"ר הרש"ב]].  
שורה 45: שורה 47:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו
* הרב אברהם ישעיהו דיין, '''[[האוצר (כתב עת)|האוצר]]''' כא (חשון ה'תשע"ט), עמ' קמא–קנו
==הערות שוליים==
{{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}}
[[קטגוריה:משוררים]]
{{הערות שוליים}}