מסכתות בני"ך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|ההדרן לא ערוך בצורה אינציקלופדית}}ארבעה מסכתות בש"ס מסתיימות בברייתא הדורשת את המילה "בניך" שבנבואת ישעיהו (נד, יג) "ורב שלום בניך". וזה לשון הברייתא:
+{{מקורות}}
+{{לעריכה|כל הערך=כן|ההדרן לא ערוך בצורה אינציקלופדית}}
+ארבעה מסכתות בש"ס מסתיימות בברייתא הדורשת את המילה "בניך" שבנבואת ישעיהו (נד, יג) "ורב שלום בניך". וזה לשון הברייתא:
 '''"אמר רבי אלעזר, אמר רבי חנינא, תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום '''בניך'''", אל תקרי בניך אלא בוניך."'''
@@ שורה 8: / שורה 10: @@
 ==הדרן על מסכתות בני"ך==
-בשנת [[תש"מ]] אמר [[הרבי]] [[הדרן]] על מסכתות אלו, החל ב[[יו"ד שבט]] והמשיכו ב[[התוועדות|התוועדויות]] שלאחריו. בהדרן ביאר הרבי את תוכנם הפנימי של מסכתות אלו ואת הקשר ביניהן.
+בשנת [[תש"מ]] אמר [[הרבי]] [[הדרן]] על מסכתות אלו. אמירתו החלה ב[[יו"ד שבט]] והמשיכה ב[[התוועדות|התוועדויות]] שלאחריו. בהדרן ביאר הרבי את תוכנם הפנימי של מסכתות אלו ואת הקשר ביניהן.
 בפתח דבר להדרן זה נכתב שהוא יצא לאור "לקראת יום הבהיר, יום השלישי שהוכפל בו כי טוב פרשת שמיני, "יום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר", ש"הוא יתן מעדני מלך", התחלת [[שנת התשעים]] ל{{ה|רבי}} - [[י"א ניסן]] [[תנש"א]]".
-==תוכן ההדרן==
+===תוכן ההדרן===
-===השאלות===
+====השאלות====
 בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר [[ברייתא]] זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות, הוא ענין קיום העולם, ביבמות, שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר, ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום.
@@ שורה 24: / שורה 26: @@
 ועוד, שהרי בסיומי מסכתות אלו כלל אין מדובר בענין של שלום (ברכות מסתיים באמירת "לך בשלום" למת; ביבמות, בדיני אשת איש שהם כדיני נפשות; בנזיר, גודל ענית אמן יותר מגיבור המנצח במלחמה; בכריתות, גבי המעשה שמלכא ומלכתא היו יושבים בסעודה והתווכחו מה יותר טוב, כבש או עז, עד שהכהן הגדול אמר, כבש שאותו מקריבים לתמיד ואמרו שלא למד, שהרי התורה אומרת במפורש "אם כבש אם עז")?
-===ד' חלוקות באופן השלום===
+====ד' חלוקות באופן השלום====
 נקודת הביאור היא שה"שלום" נעשה דוקא על ידי תורה, כיון שהעולם מצד עצמו הוא '''מנגד''' לאלקות, וישראל על ידי התורה עושים שלום בעולם. וד' המסכתות הינן ד' אופנים בשלום זה.
@@ שורה 42: / שורה 44: @@
 (א) מצד גדרי הנותן (התורה) - העולם לא יכול לנגד, ואם מנגד מוסר את נפשו. ומצד גדרי המקבל (ב) פועל על המנגד שיעזור או לפחות ש (ג) לא ינגד. ו (ד) השלימות של העבודה היא חיבור שניהם עד שלא שייכת מציאות המנגד לאלקות.
-===כיצד הוא גם בתוכן הסיום===
+====כיצד הוא גם בתוכן הסיום====
 ועפ"ז יובן הקשר של מסכתות אלו ל[[ברייתא]] זו:
@@ שורה 57: / שורה 59: @@
 ובפרטיות יותר: האמת של התורה (הנותן) שמתבטאת בשני עדים מתאימה עם גדרי העולם (המקבל) - שאין דופי בעדות. וההתחשבות בגדרי המקבל היא בכך שבשביל טובת העולם עדיף שלא לחקור וכן לא תינעל הדלת בפני הלווים.
+==ראו גם==
+*[[תלמידי חכמים (ניגון)]]
 [[קטגוריה:ש"ס]]