מזבח העולה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:מזבח העולה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מזבח העולה שבעזרה.]]

'''מזבח העולה''' הוא אחד [[כלי המקדש|מהכלים]] שהיו ב[[בית המקדש]], נקרא לעיתים '''מזבח החיצון''', '''מזבח אדמה''' או '''המזבח''' (ולעיתים כונה גם '''מזבח הנחושת''' על שם [[מזבח הנחושת|המזבח הראשון]]). המזבח שימש להקרבת [[קרבנות]], ל[[ניסוך היין]] ו{{קח|ניסוך|המים}} ועל דופנותיו [[זריקת הדם|זרקו את דם]] הקרבנות.  

כאשר שבו גולי [[בבל]] לירושלים והחלו לבנות מחדש את המקדש הם החלו ראשית לבנות את המזבח, צורתו של המזבח החדש שהקימו מפורטת במשנה במספר מקומות. מיקומו של המזבח נקבע על ידי אחד הנביאים שהיה בדורם של עולי בבל שהעיד על מקום המזבח, וכך התאפשרה בנייתו במקומו המדויק{{הערה|זבחים שם.}}.

מהפסוק{{הערה|שמות כ, כב.}}:"וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}, שמכאן החובה לבנותה מאבנים, אולם חובה זו חלה רק בהגיעם לארץ ישראל ובעת בנין בית המקדש{{הערה|פירוש [[הרמב"ן]] על הפסוק}}, ולשיטת רבי אליעזר בן יעקב מוזכר בתורה שלש פעמים המילה אבנים, לחייב כבר במשכן נוב וגבעון וכן במשכן שילה לבנות מזבח אבנים{{הערה|לשיטת [[הרמב"ן]] ייתכן שהוא רשות בלבד ואינו חובה רק עד בית המקדש}}. אמנם במשכן במדבר היה עשוי המזבח עצים ונחושת אותם מלאו אדמה{הערה|שמות כז ח: "נבוב לוחות".}}, וסיבת הדבר היה כי במדבר טלטלו את המזבח לכן צוו לעשותו באופן המתאים{{הערה|רלב"ג על שמות כ"ז ח.}}.  

אבני המזבח כשאר אבני בניין בית המקדש עליהם להיות שלמים וחלקים ולא פגומים, כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה ה[[צפרניים|ציפורן]] הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר{{הערה|דברים כז, ו.}}:"אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה'". מלבד זאת, מהפסוק: "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" למדו חז"ל{{הערה|מכילתא}}:כי כל אבן שנגע בה הברזל, אף על פי שלא נפגמה, למרות שכשרה לבניין שאר הבית, פסולה היא לבנין הכבש והמזבח, והבונה אותה במזבח לוקה.{{הערה|1= הובאו בהלכה ברמב"ם הלכות בית הבחירה [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7669 פרק א הלכה י"ג וי"ד]}} ובשל כך היו מביאין אבני מזבח, מן בתולת הקרקע, חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה, ובנין ומוציאין ממנו האבנים.{{הערה|משנה מדות פרק ג משנה ד.}} או מן הים הגדול.{{הערה|1=רמב"ם שם, תוספת סוכה סוף [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=49&format=pdf דיבור המתחיל שכל].}}

גובה כל המזבח נ"ח טפחים, אורכו ורחבו הם ל"ב אמה על ל"ב אמה.

 

לאחר גובה של חמש אמות נוספות, נהיה המזבח צר בעוד אמה אחת מכל צד, וממילא רחבו התקצר לכ"ח אמות. השטח הרחב יותר נקרא בשם  

בגובה המזבח, היה שטח בן אמה אחת מכל צד, שהוא היה השטח הריק שבין קרנות המזבח. נמצא ששטח המזבח הפנוי היה רק כ"ו אמות על כ"ו אמות.

אמה נוספת לכל צד, שימש לרגלי הכהנים בהליכתם על המזבח. נמצא שמקום המזבח הפנוי להקטרה, הנקרא בשם "המערכה" היה רק כ"ד אמות.

== דיוק במדות ומקום המזבח ==

המזבח נחלק לשלש: [[יסוד]], [[סובב]] ו[[מערכה]].

 

 

==רבובה==

במערב [[כבש]] ה[[מזבח]] היה חלון קטן, אמה על אמה בשם "רבובה", ושם היו זורקים את פסולי [[קרבן חטאת|חטאת]] העוף.{{הערה|1=כל הערך עד כאן נלקח מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30073 חב"ד אינפו]}}

 

 

ועל פי הידוע שבשעת הקרבת הקרבן היו צריכים לחשוב שכל הענינים הנעשים ב[[בהמה]] היו צריכים להעשות באדם המקריב, הרי מובן, שענין המזבח בעבודה בנפש האדם הוא - שעבוד כחותיו הנעלים, כמו השכל, לאלקות.{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/6/25&search=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9D תורת מנחם]}}

'''עניינו בעבודת ה'''' ראה בערך [[לב#פנימיות וחיצוניות|חיצוניות הלב]].

{{הערות שוליים|טורים=כן}}

{{הר הבית}}

[[קטגוריה:כלי המקדש]][[קטגוריה:הר הבית]]