סאם ספוז'ניק – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־15:51, 30 בדצמבר 2025

(יא) סאם סאפאזשניק (בתרגום מרוסית Я сам сапожник - אני בעצמי סנדלר) הוא ביטוי בחסידות חב"ד, שמשמש לתיאור אדם שחושב: איני צריך לקבל מרות ולהקשיב לסמכות רוחנית, אני מבין, אני יודע.

מקורו הביטוי, במשל על טענה מופרכת של סנדלר גוי שהוא יצר את התפילין שגנב. המסר הוא שעל האדם להיות בביטול (ענווה) ולקבל את הדרכות והוראות התורה והרבי.

המשל והנמשל[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשל[עריכה | עריכת קוד מקור]

כפי שסופר על ידי הרבי בשם הרבי הריי"צ: "בתקופת הפוגרומים רחמנא ליצלן, היה הסדר שלאחרי הפוגרום היו היהודים מחזרים בין הגויים לקנות מה שגזלו. פעם אחת בא יהודי לביתו של גוי בכפר, וראה אצלו סידור, וקנה ממנו. אח"כ ראה שיש ברשותו של הגוי זוג תפילין, וכאשר הגוי דרש תמורתם סכום גדול, התרעם עליו היהודי ואמר לו, היתכן שהנך דורש הרבה כסף על חפץ שנמצא בידך בגזילה והנך חייב להחזירו!

– הגוי, שלפני ה"פוגרום" לא הי' לו שום עסק עם יהודי, לא ידע מהו החפץ (התפילין) שבידו; ובידעו שזהו חפץ שעשוי מעור, ונמשכים ממנו חוטים ארוכים, כמו – להבדיל – נעל ^[1] , אמר: הרי זה עשוי מעור, ואני עשיתיו בעצמי – "סאַם סאַפּאָזשניק"!"^[2].

ובניסוח אחר: "ישנו סיפור אודות גוי שנכנס יהודי לביתו וראה שם... תפילין, והחליט מיד לקנותם ממנו, כששאל את הגוי – בהתרגשות – מניין המה לך? השיב לו הגוי – שלא ידע אם כוונתו של היהודי לקנותם, או שעיקר כוונתו לברר מנין גנבם – "יאַ סאַם סאַפּאָזשניק", כלומר, אני בעצמי סנדלר, ותפרתים בעצמי!... מובן מאליו איך שייך גוי לעשיית תפילין!"^[3].

הנמשל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי לימד הוראה מהסיפור בנוגע לביטול הנדרש מחסיד: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו^[4] ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי"^[5].

ובדומה לכך: "כאשר יהודי קובע לעצמו סדר בחיים, מבלי שיהיה לו "בעל הבית". וכפי שהיה מתבטא כ"ק מו"ח אדמו"ר בכגון-דא: "אַ נאַוואָטנע בהמה", וכששאלתי אותו מהי "נאַוואָטנע בהמה", השיב, שזוהי בהמה שאין לה בעל הבית, ובמילא, רועה היא היכן שרוצה, ישנה מתי שרוצה, נותנת חלב במקום שרוצה ולא במקום שצריך, ובועטת שלא במקום הנכון . . כאשר אין בעל הבית, אזי ההנהגה היא כמעשה בהמה כו'"^[6].

בהקשר לתקנת המשקה אמר הרבי על מי ששותה מעבר לתקנה: "הנה הוא "סאַם סאַפּאָזשניק"... וביכלתו להראות "קונץ", שלוקח ארבע, חמש, שש, שבע ושמונה [כוסות], עד אשר חדל לספור, כי הוא כבר שוכב מתחת לשולחן..."^[7].

הביטוי בשיחות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחה בה ביאר הרבי את הצורך בתורת החסידות שהתגלתה בדורות האחרונים, במשל מהתרופה למחלה מסוג 'גידול' שלא הייתה מוכרת בעבר: "כאשר מישהו יסרב להשתמש ברפואה זו בגלל שתי טענות: (א) ענינה של רפואה הוא חיזוק והרחבת מציאות הגוף, ולא הריסה וביטול. (ב) מכיון שדורות לאחרי דורות לא השתמשו ברפואה זו, אין ברצונו להשמע לרופאים החדשים ורפואותיהם החדשות, באמרו, שהוא "סאַם סאַפּאָזשניק"^[8] - כלומר, הוא בעצמו מומחה.

בהסבר אודות פירוש ברש"י שבמקצת מהדפוסים 'תוקן' סדר הפירוש: "ומסתבר בפשטות, שרש"י דייק לכתוב פירושו שלא כסדר הכתוב, והמדפיס שרצה להראות שהוא "תלמיד חכם", "סאַם סאַפּאָזשניק"... "תיקן" והפך את הסדר בפירוש רש"י שיהיה בהתאם לסדר הכתוב^[9].

בשיחה אודות הוראת נשיא הדור להצטרף לשלוחי הרבי ולטנקיסטים, הביא הרבי את הטענה של אלו המשתמטים מכך בטענה: "כיצד יכולים ״פראווען בעל־הבתישקייט״ (= באידיש: לקחת בעלות) על כל הדור כולו, ולומר שהנהגת הדור צריכה להיות באופן כך וכך - הוא ״סאם סאפאזשניק״, וכל העולם כולו נברא בשבילו, יודע הוא כיצד צריך להתנהג כל הדור!^[10]

דיוק ועומק בסיפור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות שבת-קודש פרשת בראשית תשמ"ב דייק הרבי והעמיק בפרטי הסיפור:

"סיפור זה, אינו בדרך צחות בלבד – (כמובן מזה שמספרים סיפור זה לילדי-ישראל הלומדים ב"חדרים", וכמדומה שסיפור זה מובא באחד ממכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר) – אלא טמונה בו הוראה, ובנוסף לכך יש לו מקור בתורה:

איתא בחז"ל שמה שאמר אברהם אבינו "אם מחוט ועד שרוך נעל" – הרי זה מרמז על מצוות חליצה ומצוות תפילין. וכאן רואים את הקשר שבין תפילין לנעליים הנעשים על-ידי "סנדלר" (כבסיפור הנ"ל).

כמו כן נאמר בספרי קבלה וחסידות שמט"ט תופר מנעלים ועל כל תפירה ותפירה הרי הוא מייחד יחודים עליונים, בדוגמת היחודים שעל-ידי מצוות תפילין.

ועניין זה קשור גם עם פרשת בראשית, שבה מסופר אודות "חנוך", וידוע שכאשר "לקח אותו האלקים" נעשה חנוך למט"ט, ומאז ענינו – לתפור מנעלים ולייחד יחודים עליונים כו'.

ועד שענינו של מט"ט הוא – מליץ טוב על בני-ישראל [נוסף למלאך מיכאל שרם של ישראל], כמאמר "מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל", היינו שהוא פועל את כללות עניין הרצון למעלה כו'.

אלא בכך טמונה הוראה בעבודת האדם לקונו – שגם כאשר הוא סנדלר התופר מנעלים כפשוטו, עליו לדעת שתכלית הכוונה בזה היא – לייחד יחודים עליונים כו'.

וכפי שמצינו שאחד התנאים היה רבי יוחנן הסנדלר – והרי אין עניין יוצא מידי פשוטו – שהוא עסק בתפירת מנעלים, וביחד עם זה היה תנא וכו'"^[10].

מקור הסיפור[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הזכיר שמקור הסיפור הוא בשיחות הרבי הריי"צ^[11], שסיפרו בשם החסיד ר' בערע וואלף"!"^[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיחות מהרבי בנושא

סיפור המשל, וההוראה: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר..." , שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175, באתר ספריית חב"ד
הרב מרדכי מנשה לאופר, מלאך "תופר מנעלים", בתוך: מדור 'ניצוצי רבי', התקשרות, גליון מס' 815, באתר Chabad.org

מדיה

השיר סאם סאפאזשניק בביצוע מקהלת צבאות השם בתיקיית גוגל דרייב
מחזמר על הסיפור, בביצוע מקהלת צבאות השם, באתר חב"ד אינפו.

הערות שוליים

↑ [(כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בבת-שחוק:) הגוי לא ידע, אבל, אכן מצינו בגמרא דמיון בין שרוך נעל לרצועות של תפילין: "בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצות, חוט של תכלת ורצועה של תפילין" (סוטה יז, א. וש"נ.)]
↑ ^2.0 ^2.1 שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג, תורת מנחם, חלק ט' (שנת תשי"ג - חלק שלישי) עמ' 52, באתר ספריית חב"ד
↑ שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175], באתר ספריית חב"ד
↑ באידיש: "ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...
↑ שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175, באתר ספריית חב"ד
↑ שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג תורת מנחם כרך ט' (שנת תשי"ג – חלק שלישי) עמ' - 53 52, באתר ספריית חב"ד
↑ שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה, תורת מנחם מד (שנת תשכ"ה - חלק רביעי) עמ' 100, באתר ספריית חב"ד
↑ שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב - תורת מנחם חלק ו' (שנת תשי"ב) עמ' 72- 74, באתר ספריית חב"ד
↑ שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח - תורת מנחם נג (שנת תשכ"ח - חלק שלישי) עמ' 141 , באתר ספריית חב"ד
↑ ^10.0 ^10.1 שיחת פרשת בראשית תשמ"ב, תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב כרך א', עמ' 304, באתר HebrewBooks.
↑ 'ספר השיחות' תרח"צ, (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.

[1] [(כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בבת-שחוק:) הגוי לא ידע, אבל, אכן מצינו בגמרא דמיון בין שרוך נעל לרצועות של תפילין: "בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצות, חוט של תכלת ורצועה של תפילין" (סוטה יז, א. וש"נ.)]

[תשיג-2] 2.0 ^2.1 שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג, תורת מנחם, חלק ט' (שנת תשי"ג - חלק שלישי) עמ' 52, באתר ספריית חב"ד

[3] שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175], באתר ספריית חב"ד

[4] באידיש: "ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...

[5] שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175, באתר ספריית חב"ד

[6] שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג תורת מנחם כרך ט' (שנת תשי"ג – חלק שלישי) עמ' - 53 52, באתר ספריית חב"ד

[7] שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה, תורת מנחם מד (שנת תשכ"ה - חלק רביעי) עמ' 100, באתר ספריית חב"ד

[8] שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב - תורת מנחם חלק ו' (שנת תשי"ב) עמ' 72- 74, באתר ספריית חב"ד

[9] שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח - תורת מנחם נג (שנת תשכ"ח - חלק שלישי) עמ' 141 , באתר ספריית חב"ד

[תשמב-10] 10.0 ^10.1 שיחת פרשת בראשית תשמ"ב, תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב כרך א', עמ' 304, באתר HebrewBooks.

[11] 'ספר השיחות' תרח"צ, (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''יא סאם סאפאזשניק'''  (בתרגום מרוסית Я сам сапожник - ''''אני עצמי סנדלר'''<nowiki/>') הוא ביטוי ב[[חסידות חב"ד]], שמקורו במשל על טענה מגוחכת של סנדלר גוי שטוען שיצר את ה[[מצות תפילין|תפילין]] שגנב.
+'''(יא) סאם סאפאזשניק'''  (בתרגום מרוסית Я сам сапожник - '''אני בעצמי סנדלר''') הוא ביטוי ב[[חסידות חב"ד]], שמשמש לתיאור אדם שחושב: איני צריך לקבל מרות ולהקשיב לסמכות רוחנית,  אני מבין, אני יודע.
-הסיפור מכיל מסר של [[ביטול]] (ענווה), ומלמד שעל האדם להכיר במגבלותיו.
+מקורו הביטוי, במשל על טענה מופרכת של סנדלר גוי שהוא יצר את ה[[מצות תפילין|תפילין]] שגנב. המסר הוא שעל האדם להיות ב[[ביטול]] (ענווה) ולקבל את הדרכות והוראות התורה ו[[נשיא הדור|הרבי]].
 ==המשל והנמשל==
+=== המשל ===
+כפי שסופר על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]: "בתקופת הפוגרומים רחמנא ליצלן, היה הסדר שלאחרי הפוגרום היו היהודים מחזרים בין הגויים לקנות מה שגזלו. פעם אחת בא [[יהודי]] לביתו של [[אומות העולם|גוי]] בכפר, וראה אצלו סידור, וקנה ממנו. אח"כ ראה שיש ברשותו של הגוי זוג [[תפילין]], וכאשר הגוי דרש תמורתם סכום גדול, התרעם עליו היהודי ואמר לו, היתכן שהנך דורש הרבה כסף על חפץ שנמצא בידך בגזילה והנך חייב להחזירו!
-=== המשל ===
+– הגוי, שלפני ה"פוגרום" לא הי' לו שום עסק עם יהודי, לא ידע מהו החפץ (התפילין) שבידו; ובידעו שזהו חפץ שעשוי מעור, ונמשכים ממנו חוטים ארוכים, כמו – להבדיל – נעל {{הערה|[(כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר בבת-שחוק:) הגוי לא ידע, אבל, אכן מצינו בגמרא דמיון בין שרוך נעל לרצועות של תפילין: "בשכר שאמר אברהם אבינו אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצות, חוט של תכלת ורצועה של תפילין" (סוטה יז, א. וש"נ.)]}} , אמר: הרי זה עשוי מעור, ואני עשיתיו בעצמי – "סאַם סאַפּאָזשניק"!"{{הערה|שם=תשיג|[https://chabadlibrary.org/books/1400150077 שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג],  תורת מנחם, חלק ט' (שנת תשי"ג - חלק שלישי) עמ' 52, באתר ספריית חב"ד}}.
-כפי שסופר על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשם [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] : "ישנו סיפור אודות גוי שנכנס יהודי לביתו וראה שם... תפילין, והחליט מיד לקנותם ממנו, כששאל את הגוי – בהתרגשות – מניין המה לך? השיב לו הגוי – שלא ידע אם כוונתו של היהודי לקנותם, או שעיקר כוונתו לברר מנין גנבם – "''יאַ סאַם סאַפּאָזשניק''", כלומר, אני בעצמי סנדלר, ותפרתים בעצמי!... מובן מאליו איך שייך גוי לעשיית תפילין!"{{הערה|שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, [https://chabadlibrary.org/books/1400110202 תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175]}}.
+ובניסוח אחר: "ישנו סיפור אודות גוי שנכנס יהודי לביתו וראה שם... תפילין, והחליט מיד לקנותם ממנו, כששאל את הגוי – בהתרגשות – מניין המה לך? השיב לו הגוי – שלא ידע אם כוונתו של היהודי לקנותם, או שעיקר כוונתו לברר מנין גנבם – "''יאַ סאַם סאַפּאָזשניק''", כלומר, אני בעצמי סנדלר, ותפרתים בעצמי!... מובן מאליו איך שייך גוי לעשיית תפילין!"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400110202 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א] תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175], באתר ספריית חב"ד}}.
 === הנמשל ===
-בשיחה משנת תשי"א למד הרבי מהסיפור הוראה בנוגע [[ביטול|לביטול]] הנדרש מחסיד: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו<ref>באידיש: "ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...</ref> ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי"{{הערה|שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א, [https://chabadlibrary.org/books/1400110202 תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175]}}.
+הרבי לימד הוראה מהסיפור בנוגע [[ביטול|לביטול]] הנדרש מחסיד: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר. יש לו – טוען הוא – את ה"שולחן-ערוך", ויש לו גם מוח בקדקדו{{הערה|באידיש: "ער האָט אַ גוטע קאָפּ, קיין עין-הרע זאָל ניט שאַטן"...}} ובמילא, יכול הוא בעצמו – ברוך השם – לברר כל ענין לאשורו, ואינו צריך לשאול אצל הרבי"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400110202 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א],  תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175, באתר ספריית חב"ד}}.
+ובדומה לכך: "כאשר יהודי קובע לעצמו סדר בחיים, מבלי שיהיה לו "בעל הבית". וכפי שהיה מתבטא [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] בכגון-דא: "אַ נאַוואָטנע בהמה", וכששאלתי אותו מהי "נאַוואָטנע בהמה", השיב, שזוהי בהמה שאין לה בעל הבית, ובמילא, רועה היא היכן שרוצה, ישנה מתי שרוצה, נותנת חלב במקום שרוצה ולא במקום שצריך, ובועטת שלא במקום הנכון . . כאשר אין בעל הבית, אזי ההנהגה היא כמעשה בהמה כו'"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400150077 שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג]  תורת מנחם כרך ט' (שנת תשי"ג – חלק שלישי) עמ'  - 53 52, באתר ספריית חב"ד}}.
+בהקשר ל[[תקנת המשקה]] אמר הרבי על מי ששותה מעבר לתקנה: "הנה הוא "סאַם סאַפּאָזשניק"... וביכלתו להראות "קונץ", שלוקח ארבע, חמש, שש, שבע ושמונה [כוסות], עד אשר חדל לספור, כי הוא כבר שוכב מתחת לשולחן..."{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1402590076 שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה], תורת מנחם מד (שנת תשכ"ה - חלק רביעי) עמ' 100, באתר ספריית חב"ד}}.
+=== הביטוי בשיחות הרבי ===
+בשיחה בה ביאר הרבי את הצורך ב[[תורת החסידות]] שהתגלתה בדורות האחרונים, במשל מהתרופה למחלה מסוג 'גידול' שלא הייתה מוכרת בעבר: "כאשר מישהו יסרב להשתמש ברפואה זו בגלל שתי טענות: (א) ענינה של רפואה הוא ''חיזוק והרחבת'' מציאות הגוף, ולא ''הריסה וביטול''. (ב) מכיון שדורות לאחרי דורות לא השתמשו ברפואה זו, אין ברצונו להשמע לרופאים החדשים ורפואותיהם החדשות, באמרו, שהוא "'''סאַם סאַפּאָזשניק'''"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400120081 שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב] - תורת מנחם חלק ו'  (שנת תשי"ב) עמ' 72- 74, באתר ספריית חב"ד}} - כלומר, הוא בעצמו מומחה.
+בהסבר אודות פירוש ב[[רש"י]] שבמקצת מהדפוסים 'תוקן' סדר הפירוש: "ומסתבר בפשטות, שרש"י דייק לכתוב פירושו שלא כסדר הכתוב, והמדפיס שרצה להראות שהוא "תלמיד חכם", "סאַם סאַפּאָזשניק"... "תיקן" והפך את הסדר בפירוש רש"י שיהיה בהתאם לסדר הכתוב{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/11200010929 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח] - תורת מנחם נג (שנת תשכ"ח - חלק שלישי) עמ' 141 , באתר ספריית חב"ד}}.
+בשיחה אודות הוראת [[נשיא הדור]] להצטרף ל[[שלוחי הרבי]] ול[[טנק מבצעים|טנקיסטים]], הביא הרבי את הטענה של אלו המשתמטים מכך בטענה: "כיצד יכולים ״פראווען בעל־הבתישקייט״ (= באידיש: לקחת בעלות) על כל הדור כולו, ולומר שהנהגת הדור צריכה להיות באופן כך וכך - הוא ״סאם סאפאזשניק״, וכל העולם כולו נברא בשבילו, יודע הוא כיצד צריך להתנהג כל הדור!{{הערה|שם=תשמב|'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=311&hilite= שיחת פרשת בראשית תשמ"ב]''', תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב כרך א', עמ' 304, באתר [[HebrewBooks]].}}
+==דיוק ועומק בסיפור==
+בהתוועדות שבת-קודש פרשת בראשית תשמ"ב דייק הרבי והעמיק בפרטי הסיפור:
+"סיפור זה, אינו בדרך צחות בלבד – (כמובן מזה שמספרים סיפור זה לילדי-ישראל הלומדים ב"[[תלמוד תורה|חדרים]]", וכמדומה שסיפור זה מובא באחד ממכתבי [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|כ"ק מו"ח אדמו"ר]]) – אלא טמונה בו הוראה, ובנוסף לכך יש לו מקור בתורה:
+איתא ב[[חז"ל]] שמה שאמר [[אברהם אבינו]] "אם מחוט ועד שרוך נעל" – הרי זה מרמז על מצוות [[חליצה]] ומצוות [[מצות תפילין|תפילין]]. וכאן רואים את הקשר שבין תפילין לנעליים הנעשים על-ידי "סנדלר" (כבסיפור הנ"ל).
+כמו כן נאמר בספרי קבלה וחסידות ש[[מט"ט]] תופר מנעלים ועל כל תפירה ותפירה הרי הוא מייחד [[יחוד (קבלה)|יחודים עליונים]], בדוגמת היחודים שעל-ידי מצוות תפילין.
+ועניין זה קשור גם עם [[פרשת בראשית]], שבה מסופר אודות "חנוך", וידוע שכאשר "לקח אותו האלקים" נעשה חנוך למט"ט, ומאז ענינו – לתפור מנעלים ולייחד יחודים עליונים כו'.
+ועד שענינו של מט"ט הוא – מליץ טוב על בני-ישראל [נוסף למלאך מיכאל שרם של ישראל], כמאמר "מט"ט קושר כתרים לקונו מתפילותיהם של ישראל", היינו שהוא פועל את כללות עניין הרצון למעלה כו'.
+אלא בכך טמונה הוראה בעבודת האדם לקונו – שגם כאשר הוא סנדלר התופר מנעלים כפשוטו, עליו לדעת שתכלית הכוונה בזה היא – לייחד יחודים עליונים כו'.
+וכפי שמצינו שאחד התנאים היה רבי יוחנן הסנדלר – והרי אין עניין יוצא מידי פשוטו – שהוא עסק בתפירת מנעלים, וביחד עם זה היה תנא וכו'"{{הערה|שם=תשמב}}.
-ב[[פארבריינגען|התוועדות]] של ב[[שבת קודש]] [[פרשת בראשית]] [[תשמ"ב]]{{הערה|'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=311&hilite= תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב]''', כרך א', עמ' 304, באתר [[HebrewBooks]].}}, סיפר הרבי על סנדלר גוי, שגנב פעם מיהודי זוג [[מצות תפילין|תפילין]], וכאשר ראו אצלו את התפילין וטענו שגנב אותם – אמר שהוא "סאם סאפאושניק" , הוא בעצמו "סנדלר" ועשה לבד את התפילין. הוא ראה שהתפילין עשויות מעור בהמה ומאחר שהוא היה סנדלר והיה תופר נעליים מעור בהמה, טען שהוא בעצמו עשה את התפילין. הרבי המשיך, בשיחה וביאר, שכאשר מדובר אודות "סנדלר" – אי אפשר להתווכח עמו כי על כל דבר צריכים להביא לו ראיה מענייני "סנדלרות", וגם כאר מביאים ראייה מענייני "סנדלרות", "צריכים להתווכח מי מהם "סנדלר" מומחה יותר, הוא או זה שמדבר עמו!.. וחבל על הזמן שיתבזבז על הוויכוחים עם הסנלדר – כדאי יותר לנצל את הזמן כדי לפעול על יהודי שמוכן לקבל ולקרבו לנשיא הדור, על-ידי לימוד תורה של נשיא הדור או על-ידי קיום מצווה כו', שהרי מצווה גוררת מצווה, ודבר תורה אחד מעורר תשוקה ורצון לדעת דבר תורה נוסף".
+== מקור הסיפור ==
+הרבי הזכיר שמקור הסיפור הוא בשיחות הרבי הריי"צ{{הערה|'''[https://tablet.otzar.org/#/b/26275/p/268/t/1661183749173/fs/0/start/0/end/0/c/1661183788819 'ספר השיחות' תרח"צ]''', (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.}}, שסיפרו בשם החסיד ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע וואלף]]"!"{{הערה|שם=תשיג}}.
-בשנים המוקדמות יותר וכן בשיחה זו, הזכיר הרבי שהסיפור זה נכתב על ידי הרבי [[אדמו"ר הריי"צ|הריי"צ]]. בשיחה מ[[תרח"צ]] {{הערה|'''[https://tablet.otzar.org/#/b/26275/p/268/t/1661183749173/fs/0/start/0/end/0/c/1661183788819'ספר השיחות' תרח"צ]''', (תרצ"ו-ת"ש), ע' 264, באתר 'אוצר החכמה', פתוח למשתמשים רשומים בלבד.}} הרבי הריי"צ אכן סיפר את הסיפור בשם החסיד המפורסם [[הרשב"ץ]]. אך בשיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]]{{הערה|'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989147 תו"מ-התוועדויות, תשי"ג]''', שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ג.}} הסיפור מסופר בשם החסיד ר' [[בערע וואלף]]{{הערה|ראו אודותיו ב'''סה"ש תרצ"ז''', ע' 231 הערה 8. וש"נ.}}.
 ==קישורים חיצוניים==
 ;שיחות מהרבי בנושא
-* סיפור המשל, וההוראה: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר..." , '''[https://chabadlibrary.org/books/1400110202 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א]''', תורת מנחם, שנת תשי"א – חלק שני עמ' 175, באתר ספריית חב"ד
+* סיפור המשל, וההוראה: "ישנם כאלה שחושבים שאין צורך לשאול אצל הרבי כל דבר..." , '''[https://chabadlibrary.org/books/1400110202 שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א]''', תורת מנחם ח"ג, (שנת תשי"א) עמ' 175, באתר ספריית חב"ד
 *הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6654&CategoryID=1377 מלאך "תופר מנעלים"]''', בתוך: מדור 'ניצוצי רבי', [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], גליון מס' 815, באתר [[Chabad.org]]
 ;מדיה