רבי אלעזר בן רבי שמעון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
אמר [[רבי יוחנן]] משום ר' אלעזר בר' שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'{{הערת שוליים|פ"ב דביצה דט"ו סע"ב.}}. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נק' אדר{{הערת שוליים|ראה ביאורו של | אמר [[רבי יוחנן]] משום ר' אלעזר בר' שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'{{הערת שוליים|פ"ב דביצה דט"ו סע"ב.}}. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נק' אדר{{הערת שוליים|ראה ביאורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[יהל אור]] על [[תהילים]] מזמור צג עמ' שמב}}. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
גרסה מ־18:38, 25 ביולי 2010
רבי אלעזר בן רבי שמעון היה מגדולי התנאים, ומחכמי הזוהר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי.
מסופר בגמרא כי הוא ביקש על עצמו בלילה לפני לכתו לישון, שיסורים יבואו עליו, וההוצאות של הרפואה עלו לו ממון רב. כאשר אשתו נתוודעה מכך שהוא מבקש שהיסורין יבואו אליו ושמעה אותו אומר כך, היא אמרה לו בתרעומת: כלית ממון של בית אבא, וברחה מביתו.
באותה עת היתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווח[1].
מעשה זה מסביר הרבי[2] שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה, וכמו רבי עקיבא, ומלאכתם היתה נעשית ע"י אחרים – שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמ"ש[3] "ועמדו זרים ורעו צאנכם" – שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא ע"י הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא[4], והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם היתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"[5], שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו היתה בבחי' המקום, היינו, בסדר השתלשלות.
מאמרותיו
אמר רבי יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'[6]. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נק' אדר[7].
משפחתו
- בנו רבי שמעון בן אלעזר.