לדלג לתוכן

ה' חסדים – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
סומכוס (שיחה | תרומות)
ערך ראשוני
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ה' חסדים''' הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת ה[[חסד]]. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מ[[אבא עילאה]], ומגדילים את [[זעיר אנפין]].
'''ה' חסדים''' הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת ה[[חסד]]. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מ[[אמא עילאה]], ומגדילים את [[זעיר אנפין]].


==ענינם==
==ענינם==
ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.
ספירת ה[[חסד]] נקראת בשם '[[דרועא ימינא]]' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך [[מידת החסד]] מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] שבחסד, [[ספירת התפארת|תפארת]] שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.


שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]].
ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מ[[ה' גבורות]] דאבא כי בחינת ה' גבורות של [[אבא]] נעשים ה' חסדים של [[אמא]]. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם [[אלהי"ם]] שהם ה' גבורות של [[אבא עילאה]] נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של [[אמא עילאה]].
 
ה' חסדים אלו נמשכים ל[[זעיר אנפין]], במקביל לה' גבורות הנמשכים ובונים את [[נוקבא]]. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את זעיר אנפין. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]] והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת [[רמ"ח איברין דמלכא]] שהוא בנינו של זעיר אנפין.
 
כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, ש[[רמ"ח מצוות עשה]] הם בחינת ה' חסדים כללים, ו[[שס"ה מצוות לא תעשה]] הם בבחינת [[ה' גבורות]]. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] שמעום. והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה נמשכות מ[[רמ"ח איברין דמלכא]] של זעיר אנפין, והם בכללות הם [[ה' חסדים]] המגדילים אותם.


'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'.
'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'.
שורה 12: שורה 16:
*[[רמ"ח מצוות עשה]]
*[[רמ"ח מצוות עשה]]


[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־12:57, 24 בנובמבר 2025

ה' חסדים הם חמש חלקים יסודיים להם מתחלקת מידת החסד. בדרך כלל בחסידות הכוונה היא לה' חסדים הנמשכים מאמא עילאה, ומגדילים את זעיר אנפין.

ענינם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספירת החסד נקראת בשם 'דרועא ימינא' וכמו שהיד מתחלקת לחמש אצבעות, כך מידת החסד מתחלקת לה' חסדים. חסדים אלו הם חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד והוד שבחסד.

ה' חסדים הם בבחינת אור אמא. שרשם של ה' חסדים הוא מה' גבורות דאבא כי בחינת ה' גבורות של אבא נעשים ה' חסדים של אמא. וזהו "פלג אלקים מלא מים", שעל ידי פלג של שם אלהי"ם שהם ה' גבורות של אבא עילאה נעשים "מלא מים" שהוא בחינת ה' חסדים של אמא עילאה.

ה' חסדים אלו נמשכים לזעיר אנפין, במקביל לה' גבורות הנמשכים ובונים את נוקבא. ענין ה' חסדים אלו הוא שהם המגדילים את זעיר אנפין. שזעיר אנפין הוא רק בבחינת תשע ספירות, ותשע ספירות אלו כלולות כל אחת מן תשע הספירות. וספירות אלו הם בבחינת ראש תוך סוף והם רמ"ג כלים, וה' חסדים המגדילים הם העושים אותם לרמ"ח, שהוא בחינת רמ"ח איברין דמלכא שהוא בנינו של זעיר אנפין.

כל התורה והמצוות הם בבחינת חסד וגבורה, שרמ"ח מצוות עשה הם בחינת ה' חסדים כללים, ושס"ה מצוות לא תעשה הם בבחינת ה' גבורות. וזהו שאנכי ולא יהיה מפי הגבורה שמעום. והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה נמשכות מרמ"ח איברין דמלכא של זעיר אנפין, והם בכללות הם ה' חסדים המגדילים אותם.

'צדק' הוא בבחינת דין, וכאשר נמשך לו ה' חסדים, נקרא הוא בבחינת 'צדקה'.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]