לדלג לתוכן

לוי יצחק סמינובסקי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
הרב '''לוי יצחק סימנובסקי'''{{הערה|מאויית גם 'סמינאווסקי' או 'שימענאווסקי'.}}, היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ומתלמידיו של ר' [[הלל מפאריטש]] שחיבר מספר ספרים תורניים, ועסק בהוצאה לאור של תורת רבו ר' הלל.
הרב '''לוי יצחק סימנובסקי'''{{הערה|מאויית גם 'סמינאווסקי' או 'שימענאווסקי'.}}, היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ומתלמידיו של ר' [[הלל מפאריטש]] שחיבר מספר ספרים תורניים, ועסק בהוצאה לאור של תורת רבו ר' הלל.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' אריה סמינובסקי.
נולד לר' אריה סמינובסקי.


היה תלמידו המובהק של רבי [[הלל מפאריטש]], והוציא לאור את ספרו "אמרי נועם"{{הערה|וילנא, תרל"ו.}} המלקט את רעיונותיו על מועדי השנה, ובסופו הדפיס סיפורים ועובדות שזכה לשמוע ממנו. בהקדמה לספר מאוחר יותר שהדפיס העיד על עצמו: "שזכיתי להתקשר אליו ל"ו שנה. והיה למעיין נובע. ואליו כלתה נפשי ומחביבות מאמריו הנעימים... רשמתים בספר".
היה תלמידו המובהק של רבי [[הלל מפאריטש]], והוציא לאור את ספרו "אמרי נועם"{{הערה|וילנא, תרל"ו.}} המלקט את רעיונותיו על מועדי השנה, ובסופו הדפיס סיפורים ועובדות שזכה לשמוע ממנו. בהקדמה לספר מאוחר יותר שהדפיס העיד על עצמו: "שזכיתי להתקשר אליו ל"ו שנה. והיה למעיין נובע. ואליו כלתה נפשי ומחביבות מאמריו הנעימים... רשמתים בספר".
שורה 19: שורה 17:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*אהלי ליובאוויטש חוברת ב' עמודים 44-54.
*אהלי ליובאוויטש חוברת ב' עמודים 44–54.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 25: שורה 23:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]

גרסה אחרונה מ־13:42, 23 בנובמבר 2025

הרב לוי יצחק סימנובסקי[1], היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, ומתלמידיו של ר' הלל מפאריטש שחיבר מספר ספרים תורניים, ועסק בהוצאה לאור של תורת רבו ר' הלל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לר' אריה סמינובסקי.

היה תלמידו המובהק של רבי הלל מפאריטש, והוציא לאור את ספרו "אמרי נועם"[2] המלקט את רעיונותיו על מועדי השנה, ובסופו הדפיס סיפורים ועובדות שזכה לשמוע ממנו. בהקדמה לספר מאוחר יותר שהדפיס העיד על עצמו: "שזכיתי להתקשר אליו ל"ו שנה. והיה למעיין נובע. ואליו כלתה נפשי ומחביבות מאמריו הנעימים... רשמתים בספר".

זכה להאריך ימים ועלה לארץ ישראל[3], התגורר תחילה בירושלים במשך יותר משמונה עשרה שנה, ועסק בכתיבת חידושי תורה, כשעיקר עיסוקו הוא בתירוץ הקושיות של תוספות על רש"י, ותיקון שיבושים וטעויות שנפלו בהוצאות לאור של דפוסי הגמרא שהיו נפוצים בזמנו.

באחרית ימיו עבר להתגורר בצפת, ואף נסע לחו"ל כדי לקבץ כספים למימון ההוצאה לאור של ספריו, וזכה להסכמות רבות מרבנים שונים, בהם של הרב אליעזר ארלוזורוב, ועוד.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נתיבי רש"י[4] על י"ב מסכתות[5], וילנא תרמ"ח
  • הגהות השיבושים ופשט על מסכת זבחים
  • תיקוני שיבושים דמסכת מנחות
  • נתיב רש"י על מסכת שבת (עם הוספות ממה ששמע מפי ר' הלל מפאריטש), בתי מחסה ירושלים תרנ"ה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אהלי ליובאוויטש חוברת ב' עמודים 44–54.

הערות שוליים

  1. ^ מאויית גם 'סמינאווסקי' או 'שימענאווסקי'.
  2. ^ וילנא, תרל"ו.
  3. ^ בין השנים תרמ"ח-תרנ"ה.
  4. ^ בהקדמה לספר מציין כי בחר בשם זה כיון שהשם 'נתיבי' הוא בגימטריא של שמו ושם אביו.
  5. ^ ברכות, עירובין, פסחים, ביצה, ראש השנה, מועד קטן, גיטין, קידושים, כתובות, בבא קמא, בבא מציעא.