מרדכי צבי ברקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
הגהה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==מפגשים משפחתיים בהשגחה פרטית== | ==מפגשים משפחתיים בהשגחה פרטית== | ||
בניסי ההשגחה העליונה. הצליחה משפחתו להתאחד אביו היה מהבודדים שנפלו בשבי הרוסי והגיעו לסיום המלחמה בחיים, ואף הצליח לחזור להונגריה. | בניסי ההשגחה העליונה. הצליחה משפחתו להתאחד. אביו היה מהבודדים שנפלו בשבי הרוסי והגיעו לסיום המלחמה בחיים, ואף הצליח לחזור להונגריה. | ||
בהיותם במחנה פליטים בגרמניה יום אחד לקח אותו | בהיותם במחנה פליטים בגרמניה יום אחד לקח אותו סבו למספרה, ובעודם יושבים וממתינים בתור, נכנס למקום אחיה של אימו שעד אותו רגע לא ידעו מה עלה בגורלו. | ||
הדוד נסע להונגריה, וביקר את אחות | הדוד נסע להונגריה, וביקר את אחות אביו של ר' מרדכי צבי. בהשגחה פרטית בדיוק באותו זמן שהה אביו של ר' מרדכי צבי בבית אחותו, וכך שמע כי אשתו ובנו שרדו את התופת. כאשר נודע לבני המשפחה, באמצעות טלגרמה, שהאב נמצא בבודפסט, מיהרו לנסוע לשם, והמשפחה התאחדה. | ||
==מעבר לארצות הברית== | ==מעבר לארצות הברית== | ||
לאחר שהבינו שאין עתיד ליהודים בהונגריה, החליטו לנסות להגר לארצות הברית. לדודו משה לייב היו קשרים עם ארגון הבריחה, שסייע ליהודים לברוח מהמדינות הקומוניסטיות, וכך | לאחר שהבינו שאין עתיד ליהודים בהונגריה, החליטו לנסות להגר לארצות הברית. לדודו משה לייב היו קשרים עם ארגון הבריחה, שסייע ליהודים לברוח מהמדינות הקומוניסטיות, וכך הצליחו לעבור את הגבול לגרמניה המערבית. בדרכם שהו לילה אחד במחנה [[פוקינג]], שם פגשו לראשונה את חסידי חב"ד, אך לא נשארו שם ועברו למחנות אחרים. | ||
בקיץ תש"ט קיבלו את אשרות הכניסה לארצות הברית, ונסענו לעיר הנמל הגרמנית ברמן, משם הפליגו | בקיץ תש"ט קיבלו את אשרות הכניסה לארצות הברית, ונסענו לעיר הנמל הגרמנית ברמן, משם הפליגו האניות לארצות הברית. כאשר הגענו לשם התברר כי האנייה הקרובה יוצאת בשבת. אביו של ר' מרדכי צבי ביקש מהאחראים לאפשר להם לקנות שביתה באנייה לפני שבת, אך הללו סירבו והודיעו לו כי אם לא יעלו בשבת לאנייה – יפסידו את מקומם, וייאלצו לחכות לאנייה הבאה, שתצא אולי בעוד חודש. לאחר שאביו הודיע חד משמעית שהם לא יעלו על האנייה בשבת, התרשם הפקיד האחראי מעמידתו של האב על עקרונותיו, ואמר כי ישתדל לסדר מקום עבורם באנייה היוצאת כבר ביום שני... | ||
ברבות השנים התבררה ההשגחה הפרטית, כי האנייה הראשונה נסעה לנמל בוסטון, ואילו האניה השנייה, בה | ברבות השנים התבררה ההשגחה הפרטית, כי האנייה הראשונה נסעה לנמל בוסטון, ואילו האניה השנייה, בה נסעו בני המשפחה, עגנה בחופי ניו-יורק, וכך נסללה הדרך למפגש עם חסידי חב"ד. | ||
==הדרך לליובאוויטש== | ==הדרך לליובאוויטש== | ||
כאשר | כאשר הגיעו לניו-יורק, אנשי ה[[ג'וינט]] שיכנו אותם במלון דירות זמני במנהטן. יחד איתם היו עוד כמה משפחות חרדים עם ילדים צעירים, וכולם הלכנו אל [[האדמו"ר מקלויזנבורג]], שנודע ביחסו המיוחד לפליטים. כאשר ראה אותם, החליט במקום לפתוח ישיבה קטנה עבור ילדי הפליטים, וכך למדו שם כמה חודשים. | ||
בחורף תש"י מצא אביו דירה בשכונה בין [[ויליאמסבורג]] ל[[קראון הייטס]]. משך כמה שנים | בחורף תש"י מצא אביו של ר' מרדכי צבי דירה בשכונה בין [[ויליאמסבורג]] ל[[קראון הייטס]]. משך כמה שנים למד ר' מרדכי צבי בישיבת [[ערוגות הבושם]], אך לישיבה זו היה צריך לנסוע עם האוטובוס העירוני ואחר כך ללכת ברגל עוד כמה דקות. בימי החורף המושלגים זה לא היה קל, ולכן כאשר שמע מילד שכן שהוא לומד בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' על פינת הרחובות בדפורד ודין, והאוטובוס של הישיבה לוקח אותו מהבית – ביקש מאביו לעבור לישיבה החב"דית. כך למעשה הגיע לליובאוויטש בשנת תשי"ג. | ||
כשעבר ללמוד בתומכי תמימים היה כבר בגיל בר-מצווה, ובשבתות מברכים צעד רגלית ל-[[770]] להשתתף ב[[התוועדות]] של [[הרבי]]. | כשעבר ללמוד בתומכי תמימים היה כבר בגיל בר-מצווה, ובשבתות מברכים צעד רגלית ל-[[770]] להשתתף ב[[התוועדות]] של [[הרבי]]. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
בשנת תשי"ח חזר לניו-יורק, ולאחר שלמד שנה שלימה ב'בית חיינו', ביקש לצאת שוב לישיבה שקטה יותר, ועבר לישיבה במונטריאל. | בשנת תשי"ח חזר לניו-יורק, ולאחר שלמד שנה שלימה ב'בית חיינו', ביקש לצאת שוב לישיבה שקטה יותר, ועבר לישיבה במונטריאל. | ||
מספר ר' מוטל: "באותן שנים נכנסתי ליחידות עם אבי, ששאל את הרבי אם אוכל לצאת לעבוד חלק משעות היום. הרבי ענה: | מספר ר' מוטל: "באותן שנים נכנסתי ליחידות עם אבי, ששאל את הרבי אם אוכל לצאת לעבוד חלק משעות היום. הרבי ענה: 'זאל ער בלייבן נאך דריי יאר, און נאכדעם לערנען שחיטה [= שישאר עוד שלוש שנים בישיבה, ואחר כך ילמד שחיטה]'. לאור דבריו של הרבי, ידעתי ברור שעבודתי בחיים תהיה בתחום השחיטה. ואכן, בהיותי במונטריאול, למדתי שחיטת בהמות גסות אצל ר' [[זלמן מרוזוב|זלמן מרוזוב"]]. | ||
מספר ר' מוטל: "בהרבה ענינים של שחיטה ראיתי כיצד הקב"ה מוביל אותי, בסיפורי השגחה פרטית נפלאים. | מספר ר' מוטל: "בהרבה ענינים של שחיטה, ראיתי כיצד הקב"ה מוביל אותי, בסיפורי השגחה פרטית נפלאים. | ||
פעם אחת הלכתי יחד עם עוד חברים לשחוט במשחטה מסויימת, וכאשר הגענו לשם ראינו שלא מקפידים שם על כמה דברים עיקריים. לא ידענו מה לעשות, וכתבתי לרבי שהרבנים מכשירים בלית ברירה, כי אם לא יכשירו – יביאו רבנים אחרים... אבל אנחנו מאוד מבולבלים ("צוטרייסלט"), ולא יודעים מה לעשות. הכי קל כמובן היה לעזוב, אבל באותה תקופה היה מאוד קשה להשיג עבודה כשוחט, ופרנסה אחרת לא הייתה לנו. לא היה קל. | פעם אחת הלכתי יחד עם עוד חברים לשחוט במשחטה מסויימת, וכאשר הגענו לשם ראינו שלא מקפידים שם על כמה דברים עיקריים. לא ידענו מה לעשות, וכתבתי לרבי שהרבנים מכשירים בלית ברירה, כי אם לא יכשירו – יביאו רבנים אחרים... אבל אנחנו מאוד מבולבלים ("צוטרייסלט"), ולא יודעים מה לעשות. הכי קל כמובן היה לעזוב, אבל באותה תקופה היה מאוד קשה להשיג עבודה כשוחט, ופרנסה אחרת לא הייתה לנו. לא היה קל. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
ברוך ה' עמדנו בניסיון ועזבנו את המקום. בהמשך השנים ראיתי כיצד הקב"ה משלם לי בכפל כפליים". | ברוך ה' עמדנו בניסיון ועזבנו את המקום. בהמשך השנים ראיתי כיצד הקב"ה משלם לי בכפל כפליים". | ||
==כל נדרי הראשון== | =="כל נדרי" הראשון== | ||
לקראת [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ה]] ביקשו מר' מוטל להחליף את ה[[שליח ציבור]] הקבוע ר' [[מרדכי טלישבסקי]] אשר אינו חש בטוב. | לקראת [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ה]] ביקשו מר' מוטל להחליף את ה[[שליח ציבור]] הקבוע ר' [[מרדכי טלישבסקי]] אשר אינו חש בטוב. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
בערבו של היום הקדוש, נעמד ר' מרדכי ליד עמוד החזן עטור בקיטל לבן. | בערבו של היום הקדוש, נעמד ר' מרדכי ליד עמוד החזן עטור בקיטל לבן. | ||
הרבי עמד מימינו | הרבי עמד מימינו, ולידו עמד ר' [[חיים שמריהו גוראריה]], לו הייתה 'חזקה' רבת–שנים להוציא את ספרי התורה מארון הקודש, ולהגיש לרבי את ספר התורה הראשון. בהתרגשות רבה המתין למעמד נורא ההוד של הוצאת שלושת ספרי התורה, המסמל את תחילת "[[כל נדרי]]". | ||
לפתע נשמעו קריאות 'הצלה' מכל העברים. ר' שמריהו גוראריה שהיה לו חזקה להוצאת ספר התורה לכל נדרי, לקה בלבו וקרס תחתיו מול ארון הקודש. 45 דקות ניסו אנשי ההצלה לבצע בו פעולות החייאה, כאשר כל אותה העת עומד הרבי על בימת התפילה ועוקב בעיניו הקדושות על המתרחש. | לפתע נשמעו קריאות 'הצלה' מכל העברים. ר' שמריהו גוראריה שהיה לו חזקה להוצאת ספר התורה לכל נדרי, לקה בלבו וקרס תחתיו מול ארון הקודש. 45 דקות ניסו אנשי ההצלה לבצע בו פעולות החייאה, כאשר כל אותה העת עומד הרבי על בימת התפילה ועוקב בעיניו הקדושות על המתרחש. | ||