מרדכי צבי ברקוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
הגהה |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:17-09-2015-17-19-32-10-09-2015-18-01-08-DSC 2528-copy.jpg|ממוזער|הרב מרדכי צבי ברקוביץ. צילום: chabad.info]] | [[קובץ:17-09-2015-17-19-32-10-09-2015-18-01-08-DSC 2528-copy.jpg|ממוזער|הרב מרדכי צבי ברקוביץ. צילום: chabad.info]] | ||
הרב '''מרדכי צבי (מוטל) ברקוביץ'''' (בערקאוויטש; יליד שנת [[תש"א]]), הינו חסיד חב"ד [[שוחט ובודק]]. [[התפילה ב-770|ושליח ציבור במנין של הרבי]] ב[[בית חיינו 770]], בעיקר ב[[ימים הנוראים]] החל משנת [[תשמ"ה]]. | |||
==תלאות השואה== | ==תלאות השואה== | ||
הרב מרדכי צבי ברקוביץ נולד בשנת תש"א, בעיצומה של מלחמת העולם | הרב מרדכי צבי ברקוביץ נולד בשנת [[תש"א]], בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] ב[[הונגריה]], בה לא הרגישו היהודים כל כך את מוראות השואה עד אמצע שנת [[תש"ג]]. אז ריכזו הגרמנים ימ"ש את היהודים בגטאות והחלו לשלוח אותם למחנות ההשמדה. | ||
אביו, ר' משה יעקב, נלקח בשבי על ידי הגרמנים, שברשעותם השתמשו בחיילים היהודיים כסוללי-דרך בשדות מוקשים, או למשימות מסוכנות אחרות בחזית המלחמה. באחד הקרבות מול הרוסים, נשבה אביו בידי הרוסים, ששלחו אותו לעבוד במכרות פחם. התנאים בשבי היו קשים אמנם, אך למעשה דווקא השבי הציל את חייו מידי הגרמנים | אביו, ר' משה יעקב, נלקח בשבי על ידי הגרמנים, שברשעותם השתמשו בחיילים היהודיים כסוללי-דרך בשדות מוקשים, או למשימות מסוכנות אחרות בחזית המלחמה. באחד הקרבות מול הרוסים, נשבה אביו בידי הרוסים, ששלחו אותו לעבוד במכרות פחם. התנאים בשבי היו קשים אמנם, אך למעשה דווקא השבי הציל את חייו מידי הגרמנים{{הערה|לימים סיפר לבנו כיצד חפר יחד עם יהודים נוספים בור עמוק במורד ההר, כדי שבערב יום כיפור יוכלו לטבול ב'מקווה'.}}. | ||
בעוד אביו נמצא בשבי הרוסי, נלקח מרדכי הצעיר עם אחיו הקטן ואמו מרת חנה, אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן. מחנה ברגן-בלזן הוקם כמחנה מעבר שיועד בעיקר להחזקת יהודים לצורך "תוכנית ההחלפה", במסגרתה יוחלפו שבויים גרמניים ביהודים נתיני מדינות הברית. גורלם של בני משפחת ברקוביץ שפר עליהם, והם נבחרו להשלח למחנה זה, שבאופן יחסי היה פחות גרוע ממחנות השמדה אחרים. למרות זאת, הרעב והמחלות היו אורחים של קבע במחנה, ואחיו הקטן נפטר במהלך שהותם במחנה. | בעוד אביו נמצא בשבי הרוסי, נלקח מרדכי הצעיר עם אחיו הקטן ואמו מרת חנה, אל מחנה הריכוז ברגן-בלזן. מחנה ברגן-בלזן הוקם כמחנה מעבר שיועד בעיקר להחזקת יהודים לצורך "תוכנית ההחלפה", במסגרתה יוחלפו שבויים גרמניים ביהודים נתיני מדינות הברית. גורלם של בני משפחת ברקוביץ שפר עליהם, והם נבחרו להשלח למחנה זה, שבאופן יחסי היה פחות גרוע ממחנות השמדה אחרים. למרות זאת, הרעב והמחלות היו אורחים של קבע במחנה, ואחיו הקטן נפטר במהלך שהותם במחנה. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==מפגשים משפחתיים בהשגחה פרטית== | ==מפגשים משפחתיים בהשגחה פרטית== | ||
בניסי ההשגחה העליונה. הצליחה משפחתו להתאחד אביו היה מהבודדים שנפלו בשבי הרוסי והגיעו לסיום המלחמה בחיים, ואף הצליח לחזור להונגריה. | בניסי ההשגחה העליונה. הצליחה משפחתו להתאחד. אביו היה מהבודדים שנפלו בשבי הרוסי והגיעו לסיום המלחמה בחיים, ואף הצליח לחזור להונגריה. | ||
בהיותם במחנה פליטים בגרמניה יום אחד לקח אותו | בהיותם במחנה פליטים בגרמניה יום אחד לקח אותו סבו למספרה, ובעודם יושבים וממתינים בתור, נכנס למקום אחיה של אימו שעד אותו רגע לא ידעו מה עלה בגורלו. | ||
הדוד נסע להונגריה, וביקר את אחות | הדוד נסע להונגריה, וביקר את אחות אביו של ר' מרדכי צבי. בהשגחה פרטית בדיוק באותו זמן שהה אביו של ר' מרדכי צבי בבית אחותו, וכך שמע כי אשתו ובנו שרדו את התופת. כאשר נודע לבני המשפחה, באמצעות טלגרמה, שהאב נמצא בבודפסט, מיהרו לנסוע לשם, והמשפחה התאחדה. | ||
==מעבר לארצות הברית== | ==מעבר לארצות הברית== | ||
לאחר שהבינו שאין עתיד ליהודים בהונגריה, החליטו לנסות להגר לארצות הברית. לדודו משה לייב היו קשרים עם ארגון הבריחה, שסייע ליהודים לברוח מהמדינות הקומוניסטיות, וכך | לאחר שהבינו שאין עתיד ליהודים בהונגריה, החליטו לנסות להגר לארצות הברית. לדודו משה לייב היו קשרים עם ארגון הבריחה, שסייע ליהודים לברוח מהמדינות הקומוניסטיות, וכך הצליחו לעבור את הגבול לגרמניה המערבית. בדרכם שהו לילה אחד במחנה [[פוקינג]], שם פגשו לראשונה את חסידי חב"ד, אך לא נשארו שם ועברו למחנות אחרים. | ||
בקיץ תש"ט קיבלו את אשרות הכניסה לארצות הברית, ונסענו לעיר הנמל הגרמנית ברמן, משם הפליגו | בקיץ תש"ט קיבלו את אשרות הכניסה לארצות הברית, ונסענו לעיר הנמל הגרמנית ברמן, משם הפליגו האניות לארצות הברית. כאשר הגענו לשם התברר כי האנייה הקרובה יוצאת בשבת. אביו של ר' מרדכי צבי ביקש מהאחראים לאפשר להם לקנות שביתה באנייה לפני שבת, אך הללו סירבו והודיעו לו כי אם לא יעלו בשבת לאנייה – יפסידו את מקומם, וייאלצו לחכות לאנייה הבאה, שתצא אולי בעוד חודש. לאחר שאביו הודיע חד משמעית שהם לא יעלו על האנייה בשבת, התרשם הפקיד האחראי מעמידתו של האב על עקרונותיו, ואמר כי ישתדל לסדר מקום עבורם באנייה היוצאת כבר ביום שני... | ||
ברבות השנים התבררה ההשגחה הפרטית, כי האנייה הראשונה נסעה לנמל בוסטון, ואילו האניה השנייה, בה | ברבות השנים התבררה ההשגחה הפרטית, כי האנייה הראשונה נסעה לנמל בוסטון, ואילו האניה השנייה, בה נסעו בני המשפחה, עגנה בחופי ניו-יורק, וכך נסללה הדרך למפגש עם חסידי חב"ד. | ||
==הדרך לליובאוויטש== | ==הדרך לליובאוויטש== | ||
כאשר | כאשר הגיעו לניו-יורק, אנשי ה[[ג'וינט]] שיכנו אותם במלון דירות זמני במנהטן. יחד איתם היו עוד כמה משפחות חרדים עם ילדים צעירים, וכולם הלכנו אל [[האדמו"ר מקלויזנבורג]], שנודע ביחסו המיוחד לפליטים. כאשר ראה אותם, החליט במקום לפתוח ישיבה קטנה עבור ילדי הפליטים, וכך למדו שם כמה חודשים. | ||
בחורף תש"י מצא אביו דירה בשכונה בין | בחורף תש"י מצא אביו של ר' מרדכי צבי דירה בשכונה בין [[ויליאמסבורג]] ל[[קראון הייטס]]. משך כמה שנים למד ר' מרדכי צבי בישיבת [[ערוגות הבושם]], אך לישיבה זו היה צריך לנסוע עם האוטובוס העירוני ואחר כך ללכת ברגל עוד כמה דקות. בימי החורף המושלגים זה לא היה קל, ולכן כאשר שמע מילד שכן שהוא לומד בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' על פינת הרחובות בדפורד ודין, והאוטובוס של הישיבה לוקח אותו מהבית – ביקש מאביו לעבור לישיבה החב"דית. כך למעשה הגיע לליובאוויטש בשנת תשי"ג. | ||
כשעבר ללמוד בתומכי תמימים היה כבר בגיל בר-מצווה, ובשבתות מברכים צעד רגלית ל-770 להשתתף [[ | כשעבר ללמוד בתומכי תמימים היה כבר בגיל בר-מצווה, ובשבתות מברכים צעד רגלית ל-[[770]] להשתתף ב[[התוועדות]] של [[הרבי]]. | ||
פעמים רבות | פעמים רבות לקח איתו את אחיו הקטנים, וכך הם התקרבו לליובאוויטש, עד שכאשר הגיעו לגיל ישיבה עמדו על כך שירשמו אותם ל'תומכי תמימים'. פעם אמר הרבי לאביו ביחידות: הוא (מרדכי צבי) התחיל (ללמוד בליובאוויטש), והאחים הגיעו אחריו. | ||
==נוסח התפילה החב"די== | ==נוסח התפילה החב"די== | ||
באותן שנים שמע לראשונה את הנוסח החב"די של תפילות הימים הנוראים. במיוחד התחבר אל המנגינות של הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך ספר הניגונים, וכן הרב [[יוסף וויינברג]]. | באותן שנים שמע לראשונה את הנוסח החב"די של תפילות הימים הנוראים. במיוחד התחבר אל המנגינות של הרב [[שמואל זלמנוב]], עורך [[ספר הניגונים]], וכן הרב [[יוסף וויינברג]]. | ||
ר' מוטל אומר: "מכיוון שבשנים ההן לא היו נפוצות הקלטות של בעלי-תפילה, כאשר הייתי צריך לגשת לפני העמוד בימים הנוראים, ניגנתי מתוך הזיכרון. לכן, המנגינות שלי מבוססות על המנגינות של בעלי תפילה הנ"ל, אולם בשינויים קלים" | ר' מוטל אומר: "מכיוון שבשנים ההן לא היו נפוצות הקלטות של בעלי-תפילה, כאשר הייתי צריך לגשת לפני העמוד בימים הנוראים, ניגנתי מתוך הזיכרון. לכן, המנגינות שלי מבוססות על המנגינות של בעלי תפילה הנ"ל, אולם בשינויים קלים". | ||
==שליחות בפיטסבורג והוראה להיות שוחט== | ==שליחות בפיטסבורג והוראה להיות שוחט== | ||
בשנת תשי"ד הגיע לניו-יורק הרב [[שלום פויזנר]], שליח | בשנת תשי"ד הגיע לניו-יורק הרב [[שלום פויזנר]], שליח הרבי בפיטסבורג, וביקש לקחת כמה תלמידים כדי לפתוח ישיבה בעירו. ר' מרדכי, שאהב ללמוד במקום שקט, קפץ על המציאה, וכך למד חמש שנים בפיטסבורג. ראש הישיבה היה הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], והמשפיע היה ר' [[משה לברטוב]]. | ||
בשנת תשי"ח חזר לניו-יורק, ולאחר שלמד שנה שלימה ב'בית חיינו', ביקש לצאת שוב לישיבה שקטה יותר, ועבר לישיבה במונטריאל. | בשנת תשי"ח חזר לניו-יורק, ולאחר שלמד שנה שלימה ב'בית חיינו', ביקש לצאת שוב לישיבה שקטה יותר, ועבר לישיבה במונטריאל. | ||
מספר ר' מוטל: "באותן שנים נכנסתי ליחידות עם אבי, ששאל את הרבי אם אוכל לצאת לעבוד חלק משעות היום. הרבי ענה: | מספר ר' מוטל: "באותן שנים נכנסתי ליחידות עם אבי, ששאל את הרבי אם אוכל לצאת לעבוד חלק משעות היום. הרבי ענה: 'זאל ער בלייבן נאך דריי יאר, און נאכדעם לערנען שחיטה [= שישאר עוד שלוש שנים בישיבה, ואחר כך ילמד שחיטה]'. לאור דבריו של הרבי, ידעתי ברור שעבודתי בחיים תהיה בתחום השחיטה. ואכן, בהיותי במונטריאול, למדתי שחיטת בהמות גסות אצל ר' [[זלמן מרוזוב|זלמן מרוזוב"]]. | ||
מספר ר' מוטל: "בהרבה ענינים של שחיטה ראיתי כיצד הקב"ה מוביל אותי, בסיפורי השגחה פרטית נפלאים. | מספר ר' מוטל: "בהרבה ענינים של שחיטה, ראיתי כיצד הקב"ה מוביל אותי, בסיפורי השגחה פרטית נפלאים. | ||
פעם אחת הלכתי יחד עם עוד חברים לשחוט במשחטה מסויימת, וכאשר הגענו לשם ראינו שלא מקפידים שם על כמה דברים עיקריים. לא ידענו מה לעשות, וכתבתי לרבי שהרבנים מכשירים בלית ברירה, כי אם לא יכשירו – יביאו רבנים אחרים... אבל אנחנו מאוד מבולבלים ("צוטרייסלט"), ולא יודעים מה לעשות. הכי קל כמובן היה לעזוב, אבל באותה תקופה היה מאוד קשה להשיג עבודה כשוחט, ופרנסה אחרת לא הייתה לנו. לא היה קל. | פעם אחת הלכתי יחד עם עוד חברים לשחוט במשחטה מסויימת, וכאשר הגענו לשם ראינו שלא מקפידים שם על כמה דברים עיקריים. לא ידענו מה לעשות, וכתבתי לרבי שהרבנים מכשירים בלית ברירה, כי אם לא יכשירו – יביאו רבנים אחרים... אבל אנחנו מאוד מבולבלים ("צוטרייסלט"), ולא יודעים מה לעשות. הכי קל כמובן היה לעזוב, אבל באותה תקופה היה מאוד קשה להשיג עבודה כשוחט, ופרנסה אחרת לא הייתה לנו. לא היה קל. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
ברוך ה' עמדנו בניסיון ועזבנו את המקום. בהמשך השנים ראיתי כיצד הקב"ה משלם לי בכפל כפליים". | ברוך ה' עמדנו בניסיון ועזבנו את המקום. בהמשך השנים ראיתי כיצד הקב"ה משלם לי בכפל כפליים". | ||
==כל נדרי הראשון== | =="כל נדרי" הראשון== | ||
לקראת [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ה]] ביקשו מר' | לקראת [[יום הכיפורים]] [[תשמ"ה]] ביקשו מר' מוטל להחליף את ה[[שליח ציבור]] הקבוע ר' [[מרדכי טלישבסקי]] אשר אינו חש בטוב. | ||
למרות שר' מרדכי כיהן כבעל תפילה בימים הנוראים בבתי כנסת שונים, מזה עשרים שנה, הוא לא ראה את עצמו ראוי לעמוד לפני התיבה במניין של הרבי. | למרות שר' מרדכי כיהן כבעל תפילה בימים הנוראים בבתי כנסת שונים, מזה עשרים שנה, הוא לא ראה את עצמו ראוי לעמוד לפני התיבה במניין של הרבי. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
בערבו של היום הקדוש, נעמד ר' מרדכי ליד עמוד החזן עטור בקיטל לבן. | בערבו של היום הקדוש, נעמד ר' מרדכי ליד עמוד החזן עטור בקיטל לבן. | ||
הרבי עמד מימינו | הרבי עמד מימינו, ולידו עמד ר' [[חיים שמריהו גוראריה]], לו הייתה 'חזקה' רבת–שנים להוציא את ספרי התורה מארון הקודש, ולהגיש לרבי את ספר התורה הראשון. בהתרגשות רבה המתין למעמד נורא ההוד של הוצאת שלושת ספרי התורה, המסמל את תחילת "[[כל נדרי]]". | ||
לפתע נשמעו קריאות 'הצלה' מכל העברים. ר' | לפתע נשמעו קריאות 'הצלה' מכל העברים. ר' שמריהו גוראריה שהיה לו חזקה להוצאת ספר התורה לכל נדרי, לקה בלבו וקרס תחתיו מול ארון הקודש. 45 דקות ניסו אנשי ההצלה לבצע בו פעולות החייאה, כאשר כל אותה העת עומד הרבי על בימת התפילה ועוקב בעיניו הקדושות על המתרחש. | ||
רק לאחר שאנשי ההצלה הוציאוהו אל בניין סמוך וקבעו את פטירתו, ירד הרבי מבימת התפילה אל ארון הקודש, לקח בידו את ספר התורה הקטן, ונתן בכך את האות להתחלת 'כל נדרי'. | רק לאחר שאנשי ההצלה הוציאוהו אל בניין סמוך וקבעו את פטירתו, ירד הרבי מבימת התפילה אל ארון הקודש, לקח בידו את ספר התורה הקטן, ונתן בכך את האות להתחלת 'כל נדרי'. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
==ממשיך בשליחות== | ==ממשיך בשליחות== | ||
לאחר שחצה את גיל השבעים, חשב ר' מרדכי לפרוש, אבל כאשר המחשבה הזאת עולה בדעתו, הוא נזכר מייד בליל ההצלה שלו ממחנה ההשמדה ברגן-בלזן: "אין לי ספק, שכל אחד שניצל, יש לו תפקיד מיוחד. כשאני חושב על כך, מדוע הקב"ה בחר להציל אותי, התחושה שלי היא, שהקב"ה הועיד לי את התפקיד רב האחריות הזה, לעמוד לפני התיבה במניין של הרבי". | לאחר שחצה את גיל השבעים, חשב ר' מרדכי לפרוש, אבל כאשר המחשבה הזאת עולה בדעתו, הוא נזכר מייד בליל ההצלה שלו ממחנה ההשמדה ברגן-בלזן: "אין לי ספק, שכל אחד שניצל, יש לו תפקיד מיוחד. כשאני חושב על כך, מדוע הקב"ה בחר להציל אותי, התחושה שלי היא, שהקב"ה הועיד לי את התפקיד רב האחריות הזה, לעמוד לפני התיבה במניין של הרבי". | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב [[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]] גליון מספר 989 ערב ראש השנה תשע"ז | |||
==משפחתו== | |||
* בנו ר' יוסף יצחק ברקאוויטש | |||
* חתנו ר' זאב וולף (וועלוועל) פרקש, קראון הייטס | |||
* בנו ר' חיים אליהו בערקאוויטש | |||
* בנו ר' נפתלי בערקאוויטש | |||
* חתנו ר' מענדל סירוטא | |||
* חתנו ר'יעקב (יענקל) קריימאן | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/musicnews/194190/ | *[https://chabad.info/musicnews/194190/ נוסח תפילת ראש השנה על ידי הש"ץ בבית חיינו] | ||
*[https://chabad.info/musicnews/89361/ | *[https://chabad.info/musicnews/89361/ מכל נדרי עד נעילה: נוסח התפילה על ידי הש"ץ בבית חיינו] | ||
*[https://chabad.info/magazine/87706/ | *[https://chabad.info/magazine/87706/ שער הכתבה על הרב ברקוביץ בשבועון בית משיח] | ||
*[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQOW4wVXppak9wS1E?resourcekey=0--yrfMZahLAF8GX_6ktoqyQ ניגונים ופרקי חזנות שלו] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ברקוביץ', מרדכי צבי}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]] | |||
[[קטגוריה:חזנים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||