חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
←קריטריונים ספציפיים: ניסוח ודיוק |
||
| (15 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==על מי ראוי לכתוב ערך== | ==על מי ראוי לכתוב ערך== | ||
* | יש לכתוב ערך רק על מי שעומד בקריטריונים הבאים: | ||
* | * יש על נשוא הערך מידע '''עובדתי''' בעל '''חשיבות אנציקלופדית''', כפי שיפורט להלן. | ||
* נשוא הערך הינו חסיד חב"ד, או שהוא קשור לחב"ד בקשר שיש בו חשיבות אנציקלופדית. | |||
* נשוא הערך הוא מעל גיל 30 (למעט מקרים יוצאי דופן). | |||
=== | ===חשיבות אנציקלופדית=== | ||
יש להבחין בין חשיבות כללית לבין חשיבות אנציקלופדית. המבחן המרכזי לחשיבות, הוא מידת ההשפעה של האיש והתיעוד שלה, ולא רק החשיבות הסובייקטיבית או המקומית. אדם עשוי להיות דמות מרכזית בקהילתו או בתחומו, אך אם אין מידע עובדתי אנציקלופדי ורצוי גם מתועד עם מקורות – אין בכך כדי להצדיק ערך אנציקלופדי. | |||
חשיבות אנציקלופדית נמדדת לא רק לפי מעמדו או תפקידו של נשוא הערך, אלא גם לפי מעשיו תרומתו והשפעתו. לפעמים החשיבות תיקבע לפי היקף התיעוד, איכות המקורות שיש על הדמות (לדוגמה, סביר שאם היה לנו מידע נוסף על חסידים מדורות קדומים - שכיום רק שמם ידוע לנו - היו לנו ערכים עליהם). | |||
;נקודות שעשויות לסייע בבירור חשיבות אנציקלופדית של דמות | |||
* '''תפקיד | * '''השפעה או תפקיד'': ערך ייכתב רק על מי שהשפיעו באופן כלשהו - אך בצורה משמעותית - על חסידות חב"ד. | ||
*'''חיפוש גוגל''': אם האינטרנט שלכם אינו חסום לחיפוש בגוגל, חפשו את האדם בגוגל. אם הוא לא מספיק חשוב כדי להופיע בגוגל באף שפה, רוב הסיכויים הם שהוא אינו ראוי לערך. קחו בחשבון שיכולים להיות אנשים שיופיעו בגוגל פעמים רבות ועם זאת עדיין אינם מצדיקים ערך. | *'''חיפוש גוגל''': אם האינטרנט שלכם אינו חסום לחיפוש בגוגל, חפשו את האדם בגוגל. אם הוא לא מספיק חשוב כדי להופיע בגוגל באף שפה, רוב הסיכויים הם שהוא אינו ראוי לערך. קחו בחשבון שיכולים להיות אנשים שיופיעו בגוגל פעמים רבות ועם זאת עדיין אינם מצדיקים ערך. | ||
*'''פרסום''': פרסום אינו טיעון בלעדי לטובת כתיבת הערך. ישנם אישים חשובים שאינם מפורסמים שעליהם יש לכתוב ערך, ולעומת זאת קיימים אנשים ידועים שאינם מצדיקים ערך. | *'''פרסום''': פרסום אינו טיעון בלעדי לטובת כתיבת הערך. ישנם אישים חשובים שאינם מפורסמים שעליהם יש לכתוב ערך, ולעומת זאת קיימים אנשים ידועים שאינם מצדיקים ערך. | ||
===קשר לחב"ד=== | |||
כאשר מדובר על אדם שאינו חסיד חב"ד, לא די בחשיבותו העצמית, אלא ראשית יש לוודא שאכן יש לדמות קשר משמעותי לחב"ד. לדוגמה: רב מפורסם ובעל השפעה, הוא בעל חשיבות אנציקלופדית, אך כל עוד אין לו קשר משמעותי לחב"ד, אין סיבה לערך אודותיו בחב"דפדיה. דוגמה לקשרים משמעותיים: התכתבויות ופגישות עם הרבי. השפעה ושותפות בפעילות חב"ד. דוגמה לקשר לא משמעותי אנציקלופדית: ביקור ב-770, נאום בשבח חב"ד. מכתב מהרבי או פגישה, שאין בהם כל חידוש או אמירה יוצאת דופן. | |||
===קריטריונים ספציפיים=== | ===קריטריונים ספציפיים=== | ||
| שורה 29: | שורה 34: | ||
*'''גדולי ישראל''': גדולי ישראל שאינם חסידי חב"ד זכאים לערך גם אם אין להם קשר משמעותי לחב"ד, ובלבד שיופיע בגוף הערך הקשר שהיה ביניהם לבין הרבי או הקשר שהיה להם עם חסידי חב"ד, או שהיו ביניהם חילוקי דעות משמעותיים. | *'''גדולי ישראל''': גדולי ישראל שאינם חסידי חב"ד זכאים לערך גם אם אין להם קשר משמעותי לחב"ד, ובלבד שיופיע בגוף הערך הקשר שהיה ביניהם לבין הרבי או הקשר שהיה להם עם חסידי חב"ד, או שהיו ביניהם חילוקי דעות משמעותיים. | ||
*'''חסידים מדורות | *'''חסידים מדורות קודמים''': חסיד או אישיות הקשורה בחסידות חב"ד מדורות קודמים, ניתן לכתוב עליהם ערך למרות שיהיה קצרמר, ובלבד שמתקיימים בו שלושת התנאים הבאים: 1. אדם שנולד לפני שנת תרס"ב. 2. אישיות משמעותית: חסיד הקשור באירוע מפורסם אך לא ידוע מתי נולד, מי היו ילדיו וכו', דוגמה נוספת אבי משפחה מפורסמת. 3. ניתן לכתוב קצרמר, בתנאי שנעשה מאמץ סביר לאסוף אודות נשוא הערך (כלומר אין כאן פתח לכתיבת קצרמרים במקרה שיש אפשרות לכתוב ערך סביר). | ||
*'''חסידים בני זמננו''': יש לכתוב ערך רק על אישים שיש אודתם מידע אנציקלופדי המצדיק ערך. להלן קריטריונים לנושא משרות ספציפיים. ככלל ממולץ שלא לכתוב על נושא משרה בטרם מלאו 5 שנים לתפקידו. (לדוגמה שליח שיצא לשליחות, או ראש ישיבה שהתמנה לפני 3 שנים). | |||
:* '''שלוחים''': שליח זכאי לערך כל עוד יש אודותיו מידע אנציקלופדי (ובלבד שהוא בשליחות יותר מחמש שנים). שליח שעיסוקו העיקרי אינו שליחות (לדוגמה: מורה וכדו') יש לבחון את היקף פעילותו והשפעתו ובהתאם לכך להחליט על זכאותו. | |||
:* '''מנהלי מוסדות''' (ישיבות, בתי ספר ועוד) זכאים לערך בצירוף פעילות נוספת ופרסום בעל משמעות. לעומת זאת '''ר"מ''' בישיבה, '''מלמד''' בת"ת, וכל משרה חינוכית זכאים לערך רק אם יש בקורות חייהם או בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין בערך ("מחנך מסור / שיעוריו נודעים בעמקותם" לא נחשב ייחוד). | |||
:* '''משפיעים''': משפיעי קהילה המונה יותר ממאה איש זכאים לערך, משפיע ראשי בישיבה המונה יותר משישים תלמידים. משפיעים שאינם נכללים בקטגוריה הנ"ל, זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין ולתאר בערך כך שיהיה בו תוכן אנציקלופדי מעבר למשפטים בנאליים שניתן לכתוב על כל משפיע. ("מתוועד בחיות ומעורר על ההתקשרות"). | |||
:* '''סופרים''': המונח "סופר" יכול לתאר רק אדם שכתב לפחות שני ספרים שנמכרו באופן מסחרי, או שכותב בקביעות במשך למעלה משנה מדור באחד מהעלונים החב"דיים. הוצאת חוברת (קובץ) אינה יכולה לתאר אדם כסופר. בדרך כלל, אין לכתוב ערכים על שמות עט, אלא ליצור משם העט הפניה לשם האמיתי. בערך על סופר, יש לפרט את שמות הספרים שכתב, שם הוצאת הספרים ושנת ההוצאה לאור. | |||
===למה חשוב לא ליצור ערכים שאינם עומדים בקריטריונים=== | |||
* אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לא יכול להציג ערכים על אישים שאין בהם שום מידע משמעותי ואנציקלופדי. עובדות גנריות כמו: נולד ל... למד ב... והתחתן עם... לא יוצרות ערך. גם אם מוספים להם סופרלטיבים לא אובייקטיביים שמתאימים לכתבה תיאורית זה לא הופך אותם לערך אנציקלופדי. לדוגמה:'מחשובי חסידי כפר חב"ד' 'נודע כעמקן', 'מתייחד ביחס חם למושפעיו' 'מרצה מפורסם' וכו', כל אלו הם סופרלטיבים ולא עובדות. במקום לכתוב שהוא חשוב או למדן לכתוב תיאור עובדתי של תפקידיו, ספרים שכתב, בימות שבהם נאם וכיו"ב, כך שהקורא יסיק לבדו על עמקנותו או על כך שהוא מרצה מפורסם. | |||
* ליצירת ערכים לא ראויים, יש נזקים היקפיים לכל הפרוייקט. הדבר הכי חשוב להתקדמותה של חב"דפדיה הוא הזמן שכל המשתמשים תורמים לה. כמעט בכל ערך, נדרשת השקעה משותפת של עורכים רבים עד להגעתו למצב תקני, וגם אחר כך בתחזוקתו השוטפת: עדכונים שיפורים וכו'. ערך שאינו עומד בקריטריונים, נוצר בדרך כלל על ידי משתמשים לא מנוסים, שאינם מכירים לא את הכללים ולא את סגנון הניסוחים המתאים ויוצרים ערכים לא בשלים. כך שבמקרה זה הבעיה משמעותית עוד יותר. | |||
==ערכים גבוליים== | |||
יש ערכי אישים רבים, שחשיבותם גבולית. אנו ממליצים ומבקשים לשפר ערכים קיימים, למרות הפיתוי והסיפוק ביצירת ערכים חדשים. ערך שנוצר וחשיבותו גבולית וקיים דיון על מחיקתו, רמת הכתיבה וההתאמה של הערך לחב"דפדיה יצטרפו לשיקולי החשיבות. לדוגמה: ערך על שליח / משפיע ותיק שאין בפעולותיו ובסיפור חייו דבר מה יוצא דופן, אך הערך כתוב היטב מבחינת שפה אנציקלופדית, לעומת ערך שכתוב בצורה שדורשת השקעה רבה לשיפורו ובכך פוגע בזמן שיוקדש לערכים אחרים שחשיבותם אינה מוטלת בספק. | |||
: | |||
==מחיקת ערך לבקשת נשוא הערך== | ==מחיקת ערך לבקשת נשוא הערך== | ||
| שורה 41: | שורה 53: | ||
* דוגמה לבקשות שיש להתחשב בהם: ר"מ בישיבה, מחבר ספר, שליח שאינו מפורסם. | * דוגמה לבקשות שיש להתחשב בהם: ר"מ בישיבה, מחבר ספר, שליח שאינו מפורסם. | ||
* דוגמה לבקשות שאין להתחשב בהם: מנהל ארגון גדול או עסקן ציבורי ([[דוד נחשון]], [[שמעון רבינוביץ]]), ראש ישיבה או שליח מפורסם ([[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], [[שלמה קונין]]). | * דוגמה לבקשות שאין להתחשב בהם: מנהל ארגון גדול או עסקן ציבורי ([[דוד נחשון]], [[שמעון רבינוביץ]]), ראש ישיבה או שליח מפורסם ([[יוסף יצחק ווילישאנסקי]], [[שלמה קונין]]). | ||
===מחיקת פרטים מסויימים=== | |||
במקרה שאדם מבקש למחוק מערכו פרטים אישיים ואחרים, שאין בהם עניין לציבור ושאינם מפורסמים ממילא, יש להיענות לבקשתו. דוגמאות: אדם ישב בכלא בישראל, בשל תאונת דרכים שנעשתה בשגגה, או בכלא בארה"ב בשל בעיות בויזה. אדם נפטר בייסורים והמשפחה מבקשת שלא יכתב שסבל מייסורים לפני פטירתו. אדם כותב ספרים בשם עט, שמו ידוע למכיריו אך הציבור הרחב אינו מכירו. וכיו"ב. בבקשות אלו יש לשקול מספר פרמטרים: 1. רצונו של נשוא הערך/בני משפחתו. 2. מידת הפרסום של הפרטים, גם במקרה שהפרטים נודעו בעבר, אך אינם ידועים כיום או שחיפוש במרשתת לא חושף אותם בקלות (כלומר פרטים שאם יכתבו בערך חב"דפדיה תהיה המפרסם הראשי שלהם). 3. מידת העניין הציבורי בפרסום: למנוע נזק וכיו"ב. | |||
==ביקורת ועובדות שליליות בערכי אישים== | ==ביקורת ועובדות שליליות בערכי אישים== | ||
| שורה 51: | שורה 66: | ||
*'''סבים''', '''הורים''', '''בעל/אשה''', '''חם/חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו. | *'''סבים''', '''הורים''', '''בעל/אשה''', '''חם/חמות''': לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו. | ||
*'''אחים/גיסים''': אין לכתוב עליהם בפסקה משפחתו. (הם אמורים להיכתב כ'ילדים' בערך של אביו או חמיו של נשוא הערך, שהוא אבי האחים/גיסים - במקרה חריג - כאשר אין ערך לאב/לאם, ויש חשיבות מיוחדת באישים אלו - ניתן לכתוב אותם בפסקה 'משפחתו'). | *'''אחים/גיסים''': אין לכתוב עליהם בפסקה משפחתו. (הם אמורים להיכתב כ'ילדים' בערך של אביו או חמיו של נשוא הערך, שהוא אבי האחים/גיסים - במקרה חריג - כאשר אין ערך לאב/לאם, ויש חשיבות מיוחדת באישים אלו - ניתן לכתוב אותם בפסקה 'משפחתו'). | ||
*'''ילדים''': יש לכתוב בפסקה בנים ובנות נשואים בלבד. אם יש צורך, ניתן לכתוב אותם בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'. | *'''ילדים''': יש לכתוב בפסקה בנים ובנות מעל גיל 30 - או כאלו שכבר נשואים - בלבד. אם יש צורך, ניתן לכתוב אותם בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'. | ||
*'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקה 'משפחתו' בערך הבן/החתן. כאמור לגבי אחים, גם אצל נכדים עשויים להיות חריגים | *'''נכדים''': אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקה 'משפחתו' בערך הבן/החתן. כאמור לגבי אחים/גיסים., גם אצל נכדים עשויים להיות חריגים. | ||
'''לתשומת לבכם:''' הפסקה 'משפחתו' נכתבת לעיתים קרובות בערכי אישים בחב"דפדיה. בעבר היא כללה לעיתים מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, מצב זה הוביל לגיבוש המדיניות דעיל, אך ישנם ערכים רבים, שטרם הותאמו, לכן במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ"ל, נודה לכם על אם תתקנו זאת. | '''לתשומת לבכם:''' הפסקה 'משפחתו' נכתבת לעיתים קרובות בערכי אישים בחב"דפדיה. בעבר היא כללה לעיתים מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, מצב זה הוביל לגיבוש המדיניות דעיל, אך ישנם ערכים רבים, שטרם הותאמו, לכן במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ"ל, נודה לכם על אם תתקנו זאת. | ||