הלכה למעשה בדין המים שבברוקלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== תוכן השאלה == | == תוכן השאלה == | ||
נשאלה שאלה לענין התולעים שבמי הברזים בברוקלין, ניו-יורק, שאפשר לראותם ע"י זכוכית מגדלת או ע"י בגד שחור, אם יש חיוב חבדוק את המים ולסננם? | נשאלה שאלה לענין התולעים שבמי הברזים בברוקלין, ניו-יורק, שאפשר לראותם ע"י זכוכית מגדלת או ע"י בגד שחור, אם יש חיוב חבדוק את המים ולסננם? | ||
== המסקנה == | == המסקנה == | ||
יסיק עשרה טעמים לקולא: | לאחרי כל השקלא וטריא,יסיק עשרה טעמים לקולא: | ||
*דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. | *דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה. | ||
*דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. | *דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות. | ||
גרסה מ־07:02, 20 ביולי 2010
לקראת סוף שנת תשס"ד התפוצץ נחל ביוב לרעזערוואר (מקום שהמים הנקיים לשתיה נשמרים) של מדינת ניו יורק בדיוק המים שמובלים לברוקלין. לאחר מכן אנשים הסתכלו עם מייקרוסקאפ לבדוק אם המים כשרים וראו נקודות שחורות במים אז תענו שזה תולעים ושזה איסור מדאורייתא לשתות את המים האלה, וגם בקראון הייטס יצאו פסקים שונים לכאן ולכאן.
בחודש אלול תשס"ד בא הרב יצחק רייטפארט ובירר את הענין לעומקו בקונטרס בן ל"ח עמודים ופסק שהמים כשרים.
תוכן השאלה
נשאלה שאלה לענין התולעים שבמי הברזים בברוקלין, ניו-יורק, שאפשר לראותם ע"י זכוכית מגדלת או ע"י בגד שחור, אם יש חיוב חבדוק את המים ולסננם?
המסקנה
לאחרי כל השקלא וטריא,יסיק עשרה טעמים לקולא:
- דמה שאינו נראה לעין הטבעית לא מקרי ברי'ה.
- דמי המאגר הוי כבורות שיחין ומערות.
- דיש להם או מוצא או מבוא.
- דתולעים הבאים מן המים חשיבי כמים.
- איסור שנולד מהיתר מתבטל יותר בקל.
- ביטול יבש בלח כשאינו ניכר.
- היכא שאי אפשר לברר האיסור בטל.
- יש לצרף הא דברי' באלף בטל.
- סברת הרשב"א דיבש בלח בטל.
- דנשרפו ונעשו כנייר בעלמא.