מדות טובות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הפניה לדף מידות טובות)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יהודה בן תימא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו הק' של התנא רבי יהודה בן תימא, בעל המימרא "הוי עז כנמר קל כנשר רץ כצבי וגבור כארי", בעלמא. {{הערת שוליים|לפי רוב הדיעות. כיום קברו מצויין בטעות בשטחי דאלתון, ללא כל מקור מוסמך לכך.}}]]
#הפניה [[מידות טובות]]
'''המדות''' הם תכונות בנפש האדם, חלק מהם באים לו בתולדה, וחלק מהם באו לו מתוך הרגל הנעשה טבע.
 
בניגוד ל[[אומות העולם]] הנולדים עם כל המידות רעות, [[יהודי]] נולד עם מידות טובות שהם ב[[נפש הבהמית]] שלו, שכן בניגוד לנפשו הבהמית של הגוי שהיא מ[[שלוש קליפות הטמיאות]], נפשו הבהמית של יהודי היא מ[[קליפת נוגה]], שיש בה את שלושת המידות שהם סימניו של יהודיף ביישנים, [[רחמנות|רחמנים]], [[גמילות חסדים|גומלי חסדים]].{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]],[[ליקוטי אמרים]].}}
 
== מכל מלמדי השכלתי ==
על פי התורה, יש ללמוד מידות טובות, מכל [[נברא]] ב[[עולם]], עד שאמרו כי לולי ניתנה ה[[תורה]], היינו לומדים צניעות מחתול וגזל מנמלה. שלמה המלך מעורר את האדם ללמוד זריזות וחכמה מהנמלה ודרכיה - לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.
 
העיף הראשון בטור שולחן ערוך הוא: יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי.
 
כל ה[[מדות]], אף גם המדות הלא [[טוב]]ות, או גם [[רע]]ות על פי תוארם ושמותיהם, אפשר להשתמש בהם ל[[עבודת ה']] על פי ה[[תורה]]. וכמו שהרב ה[[צדיק]] ר' [[משולם זוסיא מאניפולי|משולם זוסיא]] זצ"ל מהאניפאליא למד כמה דרכים בדרכי העבודה מגנב:
 
*  הצנע לכת - צניעות.
 
* מעמיד עצמו בסכנה - [[מסירות נפש]].
 
*דבר היותר קטן חשוב כדבר גדול - אל תהא מצווה קלה בעיניך.
 
* עמל בטרחא גדולה.
 
* זריזות.
 
*בוטח ומקווה - [[בטחון]].
 
*אם לא הצליח בפעם הראשונה חוזר הרבה פעמים.  - בלי יאוש.{{הערות שוליים|1=היום יום ג' אייר. ההערות אחרי המקף אינן במקור.}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־05:46, 19 ביולי 2010

הפניה ל: