בן ציון שניאורסון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:בן ציון שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן-ציון שניאורסון לוחץ את ידו של הרב משה חפר בחגיגת הבר מצוה שלו]]
-הרב '''בן ציון שניאורסון''' היה אחיה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובנו של ר' [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]] מ[[קישינוב]], שהיה בן ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], המהרי"ן בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
+הרב '''בן ציון שניאורסון''' ([[חשוון]] [[תרנ"ז]] - [[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]]) היה אחיה של [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובנו של ר' [[אברהם שניאורסון (חותן אדמו"ר הריי"צ)|אברהם שניאורסון]] מ[[קישינוב]], שהיה בן ר' [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]], המהרי"ן בנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]].
 ==תולדות חיים==
-הרב בן ציון נולד ב[[חודש חשון]] [[תרנ"ז]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביו הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] ולאמו הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]]. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים{{הערה|'ציון' דומה למילה האידית 'צייען' שפירושה 'המשכה' ורומזת להמשכת ימי הרך הנולד לאורך ימים ושנים טובות.}}.
+הרב בן ציון נולד ב[[חודש חשון]] [[תרנ"ז]] בעיר [[קישינב]] (מולדובה) לאביו הרב ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]] ולאמו הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]]. רוב אחיו הגדולים נפטרו בילדותם, ובשל כך קראו לו הוריו ב[[ברית מילה|ברית המילה]] בשם בן ציון כסגולה לאריכות ימים{{הערה| ראה אג"ק ג'תנה "וע"פ המבואר מחד מקמאי בשם הירושלמי, שהשם בן ציון הוא סגולה לאריכות ימים ושנים כפשוטו". וראה בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות ב "ראיתי שכתב אחד קדוש בכתב יד משם ירושלמי, מי שמתים בניו יקרא לבנו אשר יולד לו "בן ציון" ויחיה". }}.
-למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל [[נישואין]] [[נישואין|נשא]] את מרת צילה שניאורסון. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]].
+למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 474.}}, וכשהגיע לגיל [[נישואין]] [[נישואין|התחתן]] עם [[צילה שניאורסון]]. לאחר מכן עבד כמנהל חשבונות. בתקופת נערותו נסע ל[[ליובאוויטש]] לבקר את [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|אחותו]], ובאותה הזדמנות זכה לסעוד על שולחנו של הרבי [[הרש"ב]] יחד עם [[הרבי הריי"צ]] ורעייתו הרבנית. באותה סעודה זכה שהרבי הרש"ב יפנה אליו ויבקש ממנו [[ברכת המזון|לזמן]].
 בתקופה שלאחר המלחמה שהו ברומניה, ובשנת [[תשט"ז]] עלו ל[[ארץ הקודש]] וקבע את מגוריו ב[[תל אביב]] ברחוב [[רש"י]] 41. לקראת חודש [[תשרי]] [[תשי"ז]] נסע ל-770{{הערה|הרבנית נחמה דינה שלחה לו כרטיס טיסה.}} כדי לבקר את אחותו [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]], אשת [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת אחייניותיו ואחייניו [[הרבי]] ו[[הרש"ג]]. הרבי יחד עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ואחותה [[חנה גוראריה|חנה]] נסעו יחדיו לקבל את פניו בשדה-התעופה. והרבי טרח ו[[נישואין|נשא]] את חפציו{{הערה|באותו יום ביקשה הרבנית מהרב חסקניד שיתלווה אליהם לשדה-התעופה אך איחר בדקות אחדות. כשהגיע ל-770 ראה שעל דלת הכניסה פתק - שנתלה, כנראה, על פי הוראתו של הרבי - ועליו רשום "נסענו".}}.
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 באותה שנה ב[[שמחת תורה]] רקד הרבי יחד עם [[הרש"ג]] ור' בן-ציון, וישב ליד הרבי בעת ההתוועדויות. בתום תקופת החגים ליווה הרבי את ר' בן-ציון עד לפתח הדלת, כש[[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית מרת נחמה דינה]] נפרדת ממנו בפתח הרכב (כמה שנים לאחר מכן הגיע לביקור נוסף){{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710] שביבים ואפיזודות מימי חייו של הרב בן-ציון שניאורסון ומקשריו המיוחדים עם הרבי, כפי שסופרו על ידי זקני אנ"ש בתל אביב.}}.
-הרב בן ציון התגורר שנים רבות ב[[תל אביב]], הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים הייתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם [[הרבי]]{{מקור}}.
+הרב בן ציון התגורר שנים רבות ב[[תל אביב]], הוא היה מקושר לרבי בכל נימי נפשו, ובמשך השנים הייתה לו התכתבות רבה עם הרבי, ואף היה לו שיחה טלפונית קבועה עם [[הרבי]].
-כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת [[תש"כ]] למנות את הרב [[משה אשכנזי]] לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב [[שלום חסקינד]]. הם שוחחו עם מתפללי [[נחלת בנימין|בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין]], וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז [[תש"כ]] היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".}}.
+כאשר הגיעה ההוראה מהרבי בשנת [[תש"כ]] למנות את הרב [[משה אשכנזי]] לרב הקהילה, הוחלט להקים ועד שיטפל בזה באופן רשמי. בוועד היו שלושה חברים: הרב [[חיים שמריהו גוראריה]], הרב בן ציון שניאורסאהן, והרב [[שלום חסקינד]]. הם שוחחו עם מתפללי [[נחלת בנימין|בית הכנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין]], וכאשר שמעו על הוראת הרבי, הסכימו כמובן להצעה. ומאז [[תש"כ]] היה הרב משה אשכנזי רב הקהילה, ובמשך השנים הקפיד למסור שיעורי תורה ולסייע לאנשי הקהילה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46751] פרק השני בסדרת "חסידות חב"ד בתל אביב".}}.
-ב[[חנוכה]] [[תשל"ג]] השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' ב[[ירושלים]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166]מסכת חיים של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] יו"ר איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן.}}.
+ב[[חנוכה]] [[תשל"ג]] השתתף בכינוס הראשון של איגוד הצאצאים ב'בית העם' ב[[ירושלים]]. והתרשם מאוד, ובשיחה הטלפונית הקבועה שלו עם [[הרבי]] הביע את התפעלותו הרבה מהצלחת הכנס{{הערה|[[ספר הצאצאים]] עמ' 214-15.}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45166]מסכת חיים של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] יו"ר [[איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן]].}}.
 באחד השנים עלה רעיון להקים כולל 'תפארת זקנים' ב[[תל אביב]], וכמה מאנ"ש כתבו על זה לרבי לבקש את ברכתו והסכמתו, כשנודע הדבר לר' בן ציון הוא הביע את מרירותו: 'ומדוע לא קראו לי? האם אינני חלק מאנ"ש? האם אינני, חלילה, חסיד של הרבי?'.
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 נפטר ב[[ט"ז בטבת]] [[תשל"ז]], ונקבר ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
-ר' בן ציון וצילה שניאורסון לא הותירו אחריהם צאצאים.
+ר' בן ציון ו[[צילה שניאורסון]] לא הותירו אחריהם צאצאים.
-==צילה שניאורסון==
-[[קובץ:צילה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת צילה שניאורסון עם שליח הרבי ב[[תל אביב]] הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]]]]
-מרת '''צילה שניאורסון''' השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה לשל"ה הקדוש. הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר [[תל אביב]].
-מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה.
-גם לאחר [[הסתלקות]] הרב בן ציון, דאגו הרבי והרבנית באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את ה[[חמץ]].
-היא הייתה משוחחת עם הרבי טלפונית, וכן [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] הייתה מתקשרת לדרוש בשלומה, ומרגיעה אותה כי איננה בודדה ויש מי שדואג לה.
-היא העפילה אל מעבר לשנת המאה. למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים... גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא [[אהבה]] ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה.
-בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה. הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד ב[[תל אביב]], ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה.
-נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב [[שבת קודש]] [[פרשת מקץ]], וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7767&lang=hebrew] פרטים על חייה של מרת צילה שניאורסון.}}.
-לאחר פטירתה הוחלט ארגון נשי ובנות חב"ד בארה"ק להנציח את שמם של ר' בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון ב[[כסלו]] [[תשס"ז]] התקיימה סיום כתיבת ספר התורה.
 ==משפחתו==
+*'''רעייתו:''' [[צילה שניאורסון]]
 *'''אביו:''' ר' [[אברהם שניאורסון (אב הרבנית נחמה דינה)|אברהם שניאורסון]].
 *'''אמו:''' הרבנית [[יוכבד שניאורסון (אם הרבנית נחמה דינה)|יוכבד]].
@@ שורה 51: / שורה 33: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+*[https://chabad.info/magazine/887216/ הדוֹד של הרבי: סקירה בלעדית על דודם של הרבי והרבנית] {{אינפו}}
 *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2710 "כך השגנו את אישורי הקבורה"]
 *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=2371 אנ"ש תל אביב העלו זכרונות]
@@ שורה 63: / שורה 46: @@
 [[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
 [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
-[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ז]]
+[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]
+[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
+[[en:Bentzion Schneerson]]