לשכת העץ: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־12:39, 25 ביולי 2025

הפניה ל:

לשכת פרהדרין

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''לשכת העץ''' (נקראת גם '''לשכת פרהדרין''' או '''לשכת כהן גדול''') הייתה לשכה במקדש שבה שהה הכהן הגדול במשך שבעת הימים שלפני [[יום הכיפורים]], לקראת כניסתו ל[[עבודת יום הכיפורים]] ב[[קודש הקודשים]].
+#הפניה [[לשכת פרהדרין]]
-== שמותיו של הלשכה ==
-שמה המקורי של הלשכה היה "לשכת בלווטי". אולם, בתקופות מאוחרות יותר היא נקראה בשם "לשכת פרהדרין". הטעם לשינוי השם  מבואר ב[[תלמוד בבלי|גמרא]]{{הערה|יומא ח, ב.}}:
-{{ציטוט|תוכן=רבי יהודה אומר: וכי לשכת פרהדרין הייתה? והלא לשכת בלווטי הייתה! אלא מתחילה היו קורין אותה לשכת בלווטי, ולמה נקראת פרהדרין? מתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו.|מרכאות=כן}}
-הכינוי "פרהדרין" מקורו במשרתים שמינה המלך, שמעמדם היה זמני ומתחלף מדי שנה. בתקופה זו נתמעט ערך הכהונה הגדולה, ומי שנתמנה לכהן גדול היה לא לפי שראוי לכך, כי אם מפני שנתן ממון, ולכן שינו את שמה של הלשכה.
-הלשכה נקראה גם "לשכת העץ", שכן, היא הייתה עשויה מעץ.
-הרמב"ם קובע ש"אין בונין בו עץ בולט כלל"{{הערה|הרמב"ם, הלכות בית הבחירה א, ט.}}, והשיג עליו הראב"ד: אם כן, כיצד נבנתה לשכת כהן גדול מעץ? הביאור לכך הוא שהעץ בלשכה לא היה גלוי, אלא מצופה סיד או חומר אחר, ולכן לא נחשב "עץ בולט".
-== משמעות הסמליות של העץ ==
-על פי דברי [[חסידות חב"ד|חסידות]], ובהתבסס על דברי רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי), יש לעץ משמעות סמלית. העץ רומז ל[[אריכות ימים]], ככתוב "כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי" (ישעיה ס"ה, כ"ב). מאחר שהכהן הגדול מסמל את מידת הימין – מידת החסד והחיים – הרי שלשכה זו נקראת "לשכת העץ" כל עוד הכהנים הגדולים האריכו ימים בזכות צדקותם.
-לאחר ימי [[שמעון הצדיק]], כאשר מינוי הכהן הגדול הפך לנושא של ממון ומשרה זמנית, שוב לא ניכרה בלשכה המשמעות הרוחנית של "עץ", והשם הפך ל"פרהדרין".
-== פנימיות העניינים ==
-גם כאשר הלשכה הייתה עשויה עץ, העץ היתה מכוסה בסיד, הדבר נובע מתוכן עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים – עבודת [[תשובה]].
-בעוד העץ מסמל צדיקות ויציבות, הרי שעבודת יום הכיפורים מבטאת מהפך פנימי, "שאיני אותו האדם שעשה אותם המעשים", כלשון חז"ל. הכהן הגדול, אף שהוא אותו אדם בגופו משנה לשנה, הופך להיות אדם חדש ברוחניותו. לפיכך, הכיסוי מעל העץ רומז לכך שהעבודה אינה מוגבלת למעלת הצדיק, אלא כוללת גם את כוחו של בעל תשובה, הבוקע את גבולות המציאות הקודמת.
-לכן דווקא במסכת [[יומא]], העוסקת בעבודת יום הכיפורים, מופיע השם "לשכת פרהדרין", המעיד על שינוי והתחדשות. לעומת זאת, במסכת [[תמיד]], העוסקת בסדר העבודה הקבוע במקדש, נקראת הלשכה פשוט "לשכת כהן גדול"{{הערה|לקוטי שיחות, חלק כ"ח, עמ' 219 (מסעי)}}.
-== קישורים חיצוניים ==
-* [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15988&st=&pgnum=221 לקוטי שיחות חלק כ"ח, עמ' 219]
-{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:בית המקדש]]
-[[קטגוריה:לשכות בבית המקדש]]
-[[קטגוריה:כהונה]]