ה' אחד (קריאת שמע) – הבדלי גרסאות
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|רמה=מחפש}} | |||
בסוף פסוק "[[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד|שמע]]" שב[[קריאת שמע]] אומרים "הוי' אחד". | |||
כוונת התיבה אחד היא [[ראשי תיבות]]: | ==פירוש המילות== | ||
*'''א'''לופו של עולם. | {{הערה| קשו"ע הלכות תפילה}} כוונת התיבה אחד היא [[ראשי תיבות]]: | ||
*'''ח''' - ז' רקיעים וארץ. | :*'''א'''לופו של עולם. | ||
*'''ד'''' רוחות השמים. | :*'''ח''' - ז' רקיעים וארץ. | ||
:*'''ד'''' רוחות השמים. | |||
בחסידות מובא שה'''ח''' שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים ב'''אחד'''. | בחסידות מובא {{הערה| האומנם תרמ"ג}}שה'''ח''' שהיא ז' רקיעים וארץ, למעלה הם אחדות שבעת המידות שכולם בטלים ומתכללים ב'''אחד'''. "דהיינו, שנעשה התחברות [[עצמות ומהות|עצמות]] [[אור אין סוף]] קדוש ומובדל בחינת אלף פלא - בז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם". | ||
כלומר, כאשר אומרים קריאת שמע אומרים ש[[הוי']] הוא אחד, ואף על פי ש[[בריאת העולם|ברא עולם]] וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד. | כלומר, כאשר אומרים [[קריאת שמע]] אומרים ש[[הוי']] הוא אחד, ואף על פי ש[[בריאת העולם|ברא עולם]] וכו' אין זה נוגע כי-הוא-זה בכך שהוא אחד. | ||
(דווקא אחד ולא יחיד-שלכאורה מראה '''יותר''' על כך שהקב"ה הוא שולט- לומר שכול העולמות-זה הוא בעצמו!) | |||
ה[[התבוננות]] היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם ב[[אין ערוך]] אליו | ==ההתבוננות== | ||
ה[[התבוננות]] היא בכך שהוא אחד וכל הברואים הם ב[[אין ערוך]] אליו יתברך, וזה יגרום לאחר מכן ל"[[אהבת ה'|ואהבת את הוי' אלקיך]] וגו'". | |||
הוי' אחד הוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן דגים אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה. | הוי' אחד הוא המשכת [[דעת עליון]] שענינה הוא [[יחודא עילאה]], שנקרא גם כן בשם [[ים]] - שכללות הים הוא מציאות אחת שהכל נמצא בה וכלול בה ואינו נפרד ממנה, ולכן [[דגים]] אינם חוצצים ב[[מקוה]], ונמנים במנין הארבעים סאה. | ||
פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת | ==הפעולה== | ||
פעולת אמירת הוי' אחד היא המשכת ה[[סובב כל עלמין]] - הוי' - בתוך ה[[ממלא כל עלמין]] - אחד, שהוא המקור המהווה את הד' רקיעים וארץ - {{ציטוטון|בחינת הוי' אחד שהוא צמצום והתפשטות והמשכה להיות בחינת דבור, שמזה שרש התהוות ז' רקיעים והארץ וד' רוחות העולם הנרמזים בחי"ת ד' דאחד}}. | |||
והכל כלול ב'''אל"ף''' שהיא ראש המילה, כיון שעיקר המילה היא האות הראשונה, והאות אל"ף מורה על "סוכ"ע שהוא בלתי התחלקות". | |||
והיינו, שהעולם כלל אינו במציאות כנגד הבורא שהוא "לא שניתי", ו"אתה הוא עד שלא נברא העולם, ואתה הוא משנברא העולם" באותו אופן ללא שינוי והתפעלות מהנבראים, שאינם קיימים גם כעת לגביו. | |||
==בציצית== | |||
ב[[ציצית]] יש ל"ט כריכות, כמנין הוי' אחד. | ב[[ציצית]] יש ל"ט כריכות, כמנין הוי' אחד. | ||
| שורה 23: | שורה 33: | ||
*[[פרשת שמע ישראל]] | *[[פרשת שמע ישראל]] | ||
*[[קריאת שמע]] | *[[קריאת שמע]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | |||