הגדה של פסח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מפנה|הגדה של פסח}}
 '''הגדה של פסח''' הוא נוסח סיפור [[יציאת מצרים]] אותו נוהגים לקרוא במהלך עריכת [[ליל הסדר]]. במשמעות הרחבה יותר, כוללת הגדה של פסח את כלל המנהגים ההלכות והמעשים הקשורים בלילה זה, ובהגדות רבות כלולים אף סדר [[בדיקת חמץ|בדיקת]] ו[[ביעור חמץ]] ו[[סדר קרבן פסח]].
@@ שורה 9: / שורה 10: @@
 משמעות נוספת{{הערה|שם=אבודרהם}} של המילה 'הגדה' הינה על פי לשון התרגום לפסוק "הגדתי היום להשם אלוקיך"{{הערה|דברים כו, ג.}}, שהוא לשון שבח וגדולה{{הערה|בתרגום ירושלמי: "אודינן ושבחינן יומא הדין". שבחית יומא דין}}.
-גירסא נוספת לנוסח סיפור יציאת מצרים בלילה זה הוא 'אגדה של פסח'{{הערה|בפי יהודי תימן נקראת ההגדה בשם 'אגדתא דפסחא'.}}, היות ונוסח ההגדה כולל אגדות ומדרשים על לשון הפסוקים אודות יציאת מצרים{{הערה|ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] מציין הרבי ל"דקדוקי סופרים לפסחים קטו-קטז. תוד"ה אמר ע"ז מה, א. ובכמה ראשונים", שם מופיע הלשון ""דכמו כן מזכיר באגדת הפסח". אך באגרות קודש ח"ב אגרת שפג מסתייג הרבי מהסבר זה כיון שאם הגדה של פסח פירושו 'מדרש של פסח', אם כן אין בכלל זה אלא חלק ההגדה מ'עבדים היינו' עד 'ונאמר לפניו הללויה', מה שלא משמע כך מהש"ס והראשונים ומדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך סימן תעב סט"ז.}}.
+גירסא נוספת לנוסח סיפור יציאת מצרים בלילה זה הוא 'אגדה של פסח'{{הערה|בפי יהודי תימן נקראת ההגדה בשם 'אגדתא דפסחא'.}}, היות ונוסח ההגדה כולל אגדות ומדרשים על לשון הפסוקים אודות יציאת מצרים{{הערה|ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] מציין הרבי ל"דקדוקי סופרים לפסחים קטו-קטז. תוד"ה אמר ע"ז מה, א. ובכמה ראשונים", שם מופיע הלשון ""דכמו כן מזכיר באגדת הפסח". אך באגרות קודש ח"ב אגרת שפג מסתייג הרבי מהסבר זה כיון שאם הגדה של פסח פירושו 'מדרש של פסח', אם כן אין בכלל זה אלא חלק ההגדה מ'עבדים היינו' עד 'ונאמר לפניו הללוי-ה', מה שלא משמע כך מהש"ס והראשונים ומדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך סימן תעב סט"ז.}}.
 הביטוי 'הגדה' בנוגע לסיפור יציאת מצרים בלילה הראשון של פסח מופיע כבר בגמרא{{הערה|פסחים קטו, ב: "אין עוקרין את השולחן אלא לפני מי שאומר הגדה".}}.
@@ שורה 48: / שורה 49: @@
 בין חסידי חב"ד מקובל ניגון לאמירת ההגדה שיסודו כבר מהדור הראשון לחסידות חב"ד, כפי שניגנו אצל [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד ניסן עמוד קנה.}}.
-הרבי עצמו נוהג לקרוא את ההגדה לעצמו בקול שקט, לצד מקריא ההגדה{{במשך שנים ארוכות היה זה ר' [[יעקב כץ (שיקגו)|יעקב כץ]].}}, ולא בהסיבה{{הערה|מעשה מלך עמוד 201.}}, כאשר בחלק ההגדה שלאחר שולחן עורך, החל מ'שפוך חמתך', אמר הרבי במתינות ובקול רם יחסית באופן שכל המסובים יכלו לשמוע. הרבי אמר קטעים אלו בדביקות, כשמעת לעת עיניו זולגות דמעות, ובחלקים רבים – במנגינת הפסוקים שלפני [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] ב[[ראש השנה]], והחל מהקטע של 'נשמת כל חי' מגביה הרבי את קולו מעט יותר{{הערה|מעשה מלך עמוד 208.}}.
+הרבי עצמו נוהג לקרוא את ההגדה לעצמו בקול שקט, לצד מקריא ההגדה{{הערה|במשך שנים ארוכות היה זה ר' [[יעקב כץ (שיקגו)|יעקב כץ]].}}, ולא בהסיבה{{הערה|מעשה מלך עמוד 201.}}, כאשר בחלק ההגדה שלאחר שולחן עורך, החל מ'שפוך חמתך', אמר הרבי במתינות ובקול רם יחסית באופן שכל המסובים יכלו לשמוע. הרבי אמר קטעים אלו בדביקות, כשמעת לעת עיניו זולגות דמעות, ובחלקים רבים – במנגינת הפסוקים שלפני [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] ב[[ראש השנה]], והחל מהקטע של 'נשמת כל חי' מגביה הרבי את קולו מעט יותר{{הערה|מעשה מלך עמוד 208.}}.
 ==הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים==