הגדה של פסח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מפנה|הגדה של פסח}}
 '''הגדה של פסח''' הוא נוסח סיפור [[יציאת מצרים]] אותו נוהגים לקרוא במהלך עריכת [[ליל הסדר]]. במשמעות הרחבה יותר, כוללת הגדה של פסח את כלל המנהגים ההלכות והמעשים הקשורים בלילה זה, ובהגדות רבות כלולים אף סדר [[בדיקת חמץ|בדיקת]] ו[[ביעור חמץ]] ו[[סדר קרבן פסח]].
@@ שורה 9: / שורה 10: @@
 משמעות נוספת{{הערה|שם=אבודרהם}} של המילה 'הגדה' הינה על פי לשון התרגום לפסוק "הגדתי היום להשם אלוקיך"{{הערה|דברים כו, ג.}}, שהוא לשון שבח וגדולה{{הערה|בתרגום ירושלמי: "אודינן ושבחינן יומא הדין". שבחית יומא דין}}.
-גירסא נוספת לנוסח סיפור יציאת מצרים בלילה זה הוא 'אגדה של פסח'{{הערה|בפי יהודי תימן נקראת ההגדה בשם 'אגדתא דפסחא'.}}, היות ונוסח ההגדה כולל אגדות ומדרשים על לשון הפסוקים אודות יציאת מצרים{{הערה|ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] מציין הרבי ל"דקדוקי סופרים לפסחים קטו-קטז. תוד"ה אמר ע"ז מה, א. ובכמה ראשונים", שם מופיע הלשון ""דכמו כן מזכיר באגדת הפסח". אך באגרות קודש ח"ב אגרת שפג מסתייג הרבי מהסבר זה כיון שאם הגדה של פסח פירושו 'מדרש של פסח', אם כן אין בכלל זה אלא חלק ההגדה מ'עבדים היינו' עד 'ונאמר לפניו הללויה', מה שלא משמע כך מהש"ס והראשונים ומדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך סימן תעב סט"ז.}}.
+גירסא נוספת לנוסח סיפור יציאת מצרים בלילה זה הוא 'אגדה של פסח'{{הערה|בפי יהודי תימן נקראת ההגדה בשם 'אגדתא דפסחא'.}}, היות ונוסח ההגדה כולל אגדות ומדרשים על לשון הפסוקים אודות יציאת מצרים{{הערה|ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] מציין הרבי ל"דקדוקי סופרים לפסחים קטו-קטז. תוד"ה אמר ע"ז מה, א. ובכמה ראשונים", שם מופיע הלשון ""דכמו כן מזכיר באגדת הפסח". אך באגרות קודש ח"ב אגרת שפג מסתייג הרבי מהסבר זה כיון שאם הגדה של פסח פירושו 'מדרש של פסח', אם כן אין בכלל זה אלא חלק ההגדה מ'עבדים היינו' עד 'ונאמר לפניו הללוי-ה', מה שלא משמע כך מהש"ס והראשונים ומדברי אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך סימן תעב סט"ז.}}.
 הביטוי 'הגדה' בנוגע לסיפור יציאת מצרים בלילה הראשון של פסח מופיע כבר בגמרא{{הערה|פסחים קטו, ב: "אין עוקרין את השולחן אלא לפני מי שאומר הגדה".}}.
@@ שורה 42: / שורה 43: @@
 ==קריאת ההגדה==
-אדמו"ר הריי"צ התבטא שקריאת ההגדה צריכה להיות ב-2 תנאים{{הערה|כמו שמובא בכתבי האריז"ל.}}: א) בשמחה{{הערה|ראו ב'הרבי מדבר לילדי ישראל' משיחת פסח ה'תנש"א, עמוד 69: "אפילו לא יהודים המסתובבים ברחוב ואינם עורכים 'סדר' אוכלים מצה או שותים ד' כוסות – הרי כשהם עוברים ליד בית יהודי ושומעים כיצד נאמרת ההגדה בניגון ובשמחה, הרי זה גורם גם להם לרגש של שמחה".}} ב) בקול רם{{הערה|אוצר מנהי חב"ד ניסן עמוד קנד. התקשרות גליון שנ עמוד 10. על פי דברי הריטב"א בהלכות סדר ההגדה: "וחייב אדם לומר ההגדה בנעימה ובקול רם בכל כוחו".}}.
+[[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא שקריאת ההגדה צריכה להיות ב-2 תנאים{{הערה|כמו שמובא ב[[כתבי האריז"ל]].}}: א) ב[[שמחה]]{{הערה|ראו ב'הרבי מדבר לילדי ישראל' משיחת פסח ה'תנש"א, עמוד 69: "אפילו לא יהודים המסתובבים ברחוב ואינם עורכים 'סדר' אוכלים מצה או שותים ד' כוסות – הרי כשהם עוברים ליד בית יהודי ושומעים כיצד נאמרת ההגדה בניגון ובשמחה, הרי זה גורם גם להם לרגש של שמחה".}} ב) בקול רם{{הערה|[[אוצר מנהגי חב"ד]] ניסן עמוד קנד. התקשרות גליון שנ עמוד 10. על פי דברי הריטב"א בהלכות סדר ההגדה: "וחייב אדם לומר ההגדה בנעימה ובקול רם בכל כוחו".}}.
-אצל אדמו"ר המהר"ש נהגו על פי רצונו שכל אחד מהמסובים קרא בתורו חלק מההגדה, כשההדגשה היתה שהקריאה תהיה בקול רם, אדמו"ר הרש"ב התבטא שהיה זה בבחינת 'עונים באימה ואומרים ביראה'{{הערה|סיפורו של חג – פסח, עמוד 183.}}, וכך היה גם אצל אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 2 תש"ד עמוד 24.}}, ולא היו עוצרים בעת אמירת ההגדה לנגן ניגונים{{הערה|המלך במסיבו חלק א' עמוד קמד.}}, ובנוגע לאמירת ביאורים, קיצרו רבותינו נשיאינו בלילה הראשון כדי להספיק לאכול אפיקומן קודם חצות, והאריכו בביאורים רק בלילה השני{{הערה|מעשה מלך פרק ז' סעיף ד' ואילך.}}.
+אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] נהגו על פי רצונו שכל אחד מהמסובים קרא בתורו חלק מההגדה, כשההדגשה היתה שהקריאה תהיה בקול רם, [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהיה זה בבחינת 'עונים באימה ואומרים ביראה'{{הערה|סיפורו של חג – פסח, עמוד 183.}}, וכך היה גם אצל אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 2 תש"ד עמוד 24.}}, ולא היו עוצרים בעת אמירת ההגדה לנגן ניגונים{{הערה|[[המלך במסיבו]] חלק א' עמוד קמד.}}, ובנוגע לאמירת ביאורים, קיצרו רבותינו נשיאינו בלילה הראשון כדי להספיק לאכול [[אפיקומן]] קודם חצות, והאריכו בביאורים רק בלילה השני{{הערה|[[מעשה מלך]] פרק ז' סעיף ד' ואילך.}}.
-בין חסידי חב"ד מקובל ניגון לאמירת ההגדה שיסודו כבר מהדור הראשון לחסידות חב"ד, כפי שניגנו אצל אדמו"ר הזקן{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמוד קנה.}}.
+בין חסידי חב"ד מקובל ניגון לאמירת ההגדה שיסודו כבר מהדור הראשון לחסידות חב"ד, כפי שניגנו אצל [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד ניסן עמוד קנה.}}.
-הרבי עצמו נוהג לקרוא את ההגדה לעצמו בקול שקט, לצד מקריא ההגדה{{במשך שנים ארוכות היה זה ר' [[יעקב כץ (שיקגו)|יעקב כץ]].}}, ולא בהסיבה{{הערה|מעשה מלך עמוד 201.}}, כאשר בחלק ההגדה שלאחר שולחן עורך, החל מ'שפוך חמתך', אמר הרבי במתינות ובקול רם יחסית באופן שכל המסובים יכלו לשמוע. הרבי אמר קטעים אלו בדביקות, כשמעת לעת עיניו זולגות דמעות, ובחלקים רבים – במנגינת הפסוקים שלפני תקיעת השופר בראש השנה, והחל מהקטע של 'נשמת כל חי' מגביה הרבי את קולו מעט יותר{{הערה|מעשה מלך עמוד 208.}}.
+הרבי עצמו נוהג לקרוא את ההגדה לעצמו בקול שקט, לצד מקריא ההגדה{{הערה|במשך שנים ארוכות היה זה ר' [[יעקב כץ (שיקגו)|יעקב כץ]].}}, ולא בהסיבה{{הערה|מעשה מלך עמוד 201.}}, כאשר בחלק ההגדה שלאחר שולחן עורך, החל מ'שפוך חמתך', אמר הרבי במתינות ובקול רם יחסית באופן שכל המסובים יכלו לשמוע. הרבי אמר קטעים אלו בדביקות, כשמעת לעת עיניו זולגות דמעות, ובחלקים רבים – במנגינת הפסוקים שלפני [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] ב[[ראש השנה]], והחל מהקטע של 'נשמת כל חי' מגביה הרבי את קולו מעט יותר{{הערה|מעשה מלך עמוד 208.}}.
 ==הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים==