פנינים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 בעבר, לימוד פנימיות התורה היה רק כתוספת וכקישוט ולא היה חיוני, בזמננו, ערב ה[[גאולה]], לימוד החסידות היא הכרחי, ערב החתונה הגדולה בין [[עם ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]] שיהיה בזמן הגאולה. אם כך, איך יתכן שלא רודפים אחרי מרגליות - לימוד החסידות?{{הערה|[[לקוטי שיחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&st=&pgnum=186 חלק כ', ע' 170 ואילך (אידיש)].}}.
-== מרגליות מרק ==
-יש גם מרגליות מרק.
-[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הרבה פעמים כשיש התבטא שכשיש הזדמנות - עת רצון, לאסוף מרגליות (כמשל).
-ואז יש לנו את הבחירה, האם ניקח את המרגליות (אבנים טובות), או לקחת את המרגלית מרק.
-זה דוגמא לנצל זמן מיוחד ועת רצון כשיש לנו אותה{{הערה|לדוגמא ש"פ תולדות תשכ"ה, תו"מ ע' 301.}}.
 == נקיבת מרגליות בעבודת האדם ==
-{{ציטוט|תוכן=נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים|מקור=[[שיר השירים]] א, י}}
+{{ציטוטון|נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים|[[שיר השירים]] א, י}}
-"חרוזים" הוא מחרוזת תחשיט העשויה מאבנים טובות ומרגליות שמופרדים, וקבועים ותלויים בחוט, שהחוט נכנס בהם ומחברם שלא יתפרדו.
+המילה "חרוזים" בפסוק זה, מתייחסת לשרשרת העשויה מאבנים טובות ומרגליות המושחלים על חוט שמחברם אותם.
 החוט שעובר את המרגליות הוא משל ל"קול קול יעקב", קול התורה והתפילה, שהקול מעורר הכוונה, העובר עד לדרגה הכי נמוכה, לחבר גם אותה ליחודו יתברך.
-עשיית הנקב והחלל באבנים טובות בעבודת האדם היא, שצריך לעשות מקום חלל בלב (כמו שכתוב{{הערה|תהחלים קט, כב. [[ליקוטי אמרים - פרק א']].}} "וליבי חלל בקרבי") להיות "כלי ריקן מחזיק" את המשכות מ[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], כי אין [[אור א"ס ב"ה]] שורה ומתגלה אלא במי ש[[ביטול|בטל]] אליו
+עשיית הנקב והחלל באבנים טובות בעבודת האדם היא, שצריך לעשות מקום חלל בלב (כמו שכתוב{{הערה|תהחלים קט, כב. [[ליקוטי אמרים - פרק א']].}} "וליבי חלל בקרבי") להיות "כלי ריקן מחזיק" את המשכות מ[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], כי אין [[אור א"ס ב"ה]] שורה ומתגלה אלא במי ש[[ביטול|בטל]] אליו.
-וכדי שהאדם יגיע לדרגת ביטול כזה, הוא על ידי בחינת קול יעקב שהקול מעורר הכוונה, שצריך לכוון את לבו איך שלגבי א"ס ב"ה אין ערך לשום דבר "אין ערוך לך כו'", ושיתפס במוחו ולבו ש[[אין עוד מלבדו]]{{הערה|שם=פנחס|ש"פ פנחס תשמ"ז, התוועדויות ע' 102, הע' 35. וש"נ.}}.
+כדי שהאדם יגיע לדרגת ביטול כזה, הוא על ידי בחינת קול יעקב שהקול מעורר הכוונה, שצריך לכוון את לבו איך שלגבי ה[[אין סוף]] אין ערך לשום דבר "אין ערוך לך כו'", ושיתפס במוחו ולבו ש[[אין עוד מלבדו]]{{הערה|שם=פנחס|ש"פ פנחס תשמ"ז, התוועדויות ע' 102, הע' 35. וש"נ.}}.
-== עבודה נעלית ==
+=== עבודה נעלית ===
 ה[[עבודת ה'|עבודה]] היא בכל אדם לפי [[מהות|מהותו]] ומעלתו. מי שיש בידו לנקוב [[מרגליות (אבנים טובות)|מרגליות]] או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפית לחם - ומובן דוגמת כל זה בעבודה - הגם שהיא עבודה ומלאכה הנצרכת במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה ניסן|היום יום כ"ה ניסן]].}}.
@@ שורה 47: / שורה 38: @@
 ולמרות שהעבודה של אפיית לחם היא עבודה פשוטה, צריכה היא להיות חדורה בתוכנו הפנימית של נקיבת מרגליות - גילוי אלקות בעולם{{הערה|שם=פנחס}}.
+== גריסי פנינה ==
+[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] סיפור בשם חמיו [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)]]: אודות שני אנשים שביקשו "פנינים" ("פּערל"), אלא שאחד ביקש מחרוזת פנינים לענוד על הצואר, ואחד ביקש "גריסי פנינה" ("פּערל-גרופּן") בתוך המרק... ואכן, זה שביקש מחרוזת פנינים לענוד על הצואר, קיבל את כל צרכיו עד למחרוזת פנינים, וזה שביקש "פּערל-גרופּן", נתמלאה אמנם בקשתו, כיון שביקש מעומק הלב... אבל לאחרי מילוי בקשתו נשאר עם "פּערל-גרופּן" בלבד!...{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article%20cdo/aid/4313012 שיחת שבת פרשת תולדות תשכ"ה, תו"מ ע' 301]}}.
+ובהזדמנות אחרת אמר: "ישנם אמנם "פערל-גרופן" (גריסי פנינה באידיש), אבל אף-על-פי-כן, מאחר שהוא שייך ל"עם חכם ונבון", הרי בוודאי שיבחר להיות מונח ב"פנינים" אמיתיות, היינו, לא "פערל-גרופן" שבמרק, אלא "פנינים" שעל גבי הצוואר – תכשיט של אבנים טובות ומרגליות"{{הערה|[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13979&CategoryID=2256 מהתוועדות שבת פרשת משפטים מברכים אדר תשמ"ב; תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב, כרך ב', עמ' 890] מתוך גיליון התקשרות באתר chabad.org.il}}.
 ==ראו גם==