פנינים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|" |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | [[קובץ:פנינים שונות.jpg|ממוזער|מרגליות (פנינים) מסוגים וצבעים שונים]] | ||
[[קובץ:שרשרת פנינים.jpg|ממוזער|תכשיט: שרשרת פנינים לבנות]] | |||
[[קובץ:נזר פנינים.jpg|ממוזער|נזר פנינים מלכותי]] | |||
[[קובץ:צדפת פנינה.jpg|ממוזער|חילוץ פנינה מצדפה]] | |||
'''פנינה''' (או '''מרגלית''') היא אבן חן הנוצרת לעיתים בבבעלי חיים ימיים מסוג רכיכות (ממחלקת הצדפות) וכן לעיתים בקונכיות של חלזונות. את המרגליות שולים מן ה[[ים]] ושימושם העיקרי הוא כ[[תכשיט|תכשיטים]]. | |||
== רקע == | == רקע == | ||
| שורה 8: | שורה 12: | ||
מרגליות (פנינים) משתמשים לצורך תכשיטין, אינו חיוני להאדם, זה רק להיות יותר יפה. אך כשנעמדים לפני ה[[מלך]], הרי זה הכרחי. וכמו כן, בשביל שמחת חתונה, מתעדנים במרגליות (פנינים). | מרגליות (פנינים) משתמשים לצורך תכשיטין, אינו חיוני להאדם, זה רק להיות יותר יפה. אך כשנעמדים לפני ה[[מלך]], הרי זה הכרחי. וכמו כן, בשביל שמחת חתונה, מתעדנים במרגליות (פנינים). | ||
== | == פנינים כמשל לחסידות == | ||
[[ | ===המשל=== | ||
הפנינים אינן חיוניות לקיום האדם, הן משמשות בעיקר לייצור [[תכשיטים]] ליופי. עם זאת, במקרים מסויימים הן חיוניות, למשל כשעומדים לפני ה[[מלך]] או ב[[חתונה]]. כדי למצוא פנינים יש לצלול לעמקי הים. הצוללן נדרש לציית להנחיות המומחה המדריך אותו לאיזור הצלילה המתאים ומסביר את שיטות איסוף המרגליות. הידע והמומחיות נמצאים בידי המדריך המומחה, והצוללן צריך לבצע את הוראותיו בדייקנות. עם זאת, המאמץ וההתמדה הפיזיים הם של הצוללן והוא אינו יכול להסתמך על יכולותיו של המומחה. | |||
===הנמשל=== | |||
[[תורת החסידות]] נמשלה לפנינים, יש לציית ולקיים את ההוראות של המומחה ה[[נשיא הדור|נשיא]] - [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]. | |||
אבל יש גם ל[[יגיעה|התיגע]] לבד, [[עבודה בכח עצמו|בכח עצמו]], כי רוח החיים צריכים משל עצמו. זהו אחד מהיסודות לשיטת [[חסידות חב"ד]] (שלא כמו [[חסידי פולין]] ששיטתם הי שה"צדיק באמונתו יחיה"{{הערה|חבקוק ב', ד'.}}, אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה), אלא יש צורך ללמוד, להתעמק, [[התבוננות|להתבונן]] בכל יום בלימוד החסידות. | אבל יש גם ל[[יגיעה|התיגע]] לבד, [[עבודה בכח עצמו|בכח עצמו]], כי רוח החיים צריכים משל עצמו. זהו אחד מהיסודות לשיטת [[חסידות חב"ד]] (שלא כמו [[חסידי פולין]] ששיטתם הי שה"צדיק באמונתו יחיה"{{הערה|חבקוק ב', ד'.}}, אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה), אלא יש צורך ללמוד, להתעמק, [[התבוננות|להתבונן]] בכל יום בלימוד החסידות. | ||
בעבר, לימוד פנימיות התורה היה רק כתוספת וכקישוט ולא היה חיוני, בזמננו, ערב ה[[גאולה]], לימוד החסידות היא הכרחי, ערב החתונה הגדולה בין [[עם ישראל]] ל[[הקדוש ברוך הוא]] שיהיה בזמן הגאולה. אם כך, איך יתכן שלא רודפים אחרי מרגליות - לימוד החסידות?{{הערה|[[לקוטי שיחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&st=&pgnum=186 חלק כ', ע' 170 ואילך (אידיש)].}}. | |||
== נקיבת מרגליות בעבודת האדם == | == נקיבת מרגליות בעבודת האדם == | ||
{{ | {{ציטוטון|נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים|[[שיר השירים]] א, י}} | ||
"חרוזים" | המילה "חרוזים" בפסוק זה, מתייחסת לשרשרת העשויה מאבנים טובות ומרגליות המושחלים על חוט שמחברם אותם. | ||
החוט שעובר את המרגליות הוא משל ל"קול קול יעקב", קול התורה והתפילה, שהקול מעורר הכוונה, העובר עד לדרגה הכי נמוכה, לחבר גם אותה ליחודו יתברך. | החוט שעובר את המרגליות הוא משל ל"קול קול יעקב", קול התורה והתפילה, שהקול מעורר הכוונה, העובר עד לדרגה הכי נמוכה, לחבר גם אותה ליחודו יתברך. | ||
עשיית הנקב והחלל באבנים טובות בעבודת האדם היא, שצריך לעשות מקום חלל בלב (כמו שכתוב{{הערה|תהחלים קט, כב. [[ליקוטי אמרים - פרק א']]. | עשיית הנקב והחלל באבנים טובות בעבודת האדם היא, שצריך לעשות מקום חלל בלב (כמו שכתוב{{הערה|תהחלים קט, כב. [[ליקוטי אמרים - פרק א']].}} "וליבי חלל בקרבי") להיות "כלי ריקן מחזיק" את המשכות מ[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]], כי אין [[אור א"ס ב"ה]] שורה ומתגלה אלא במי ש[[ביטול|בטל]] אליו. | ||
כדי שהאדם יגיע לדרגת ביטול כזה, הוא על ידי בחינת קול יעקב שהקול מעורר הכוונה, שצריך לכוון את לבו איך שלגבי ה[[אין סוף]] אין ערך לשום דבר "אין ערוך לך כו'", ושיתפס במוחו ולבו ש[[אין עוד מלבדו]]{{הערה|שם=פנחס|ש"פ פנחס תשמ"ז, התוועדויות ע' 102, הע' 35. וש"נ.}}. | |||
== עבודה נעלית == | === עבודה נעלית === | ||
ה[[עבודת ה'|עבודה]] היא בכל אדם לפי [[מהות|מהותו]] ומעלתו. מי שיש בידו לנקוב [[מרגליות (אבנים טובות)|מרגליות]] או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפית לחם - ומובן דוגמת כל זה בעבודה - הגם שהיא עבודה ומלאכה הנצרכת במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה ניסן|היום יום כ"ה ניסן]]. | ה[[עבודת ה'|עבודה]] היא בכל אדם לפי [[מהות|מהותו]] ומעלתו. מי שיש בידו לנקוב [[מרגליות (אבנים טובות)|מרגליות]] או ללטוש אבנים טובות ועוסק בעבודת מלאכת אפית לחם - ומובן דוגמת כל זה בעבודה - הגם שהיא עבודה ומלאכה הנצרכת במאד, בכל זה לחטא יחשב לאיש ההוא{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה ניסן|היום יום כ"ה ניסן]].}}. | ||
בדרך כלל עבודת מיוחדת כזו נעשים גם על ידי האדון של ה[[עבד עברי|עבד]]. | בדרך כלל עבודת מיוחדת כזו נעשים גם על ידי האדון של ה[[עבד עברי|עבד]]. | ||
ולמרות שהעבודה של אפיית לחם היא עבודה פשוטה, צריכה היא להיות חדורה בתוכנו הפנימית של נקיבת מרגליות - גילוי אלקות בעולם | ולמרות שהעבודה של אפיית לחם היא עבודה פשוטה, צריכה היא להיות חדורה בתוכנו הפנימית של נקיבת מרגליות - גילוי אלקות בעולם{{הערה|שם=פנחס}}. | ||
== גריסי פנינה == | |||
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] סיפור בשם חמיו [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)]]: אודות שני אנשים שביקשו "פנינים" ("פּערל"), אלא שאחד ביקש מחרוזת פנינים לענוד על הצואר, ואחד ביקש "גריסי פנינה" ("פּערל-גרופּן") בתוך המרק... ואכן, זה שביקש מחרוזת פנינים לענוד על הצואר, קיבל את כל צרכיו עד למחרוזת פנינים, וזה שביקש "פּערל-גרופּן", נתמלאה אמנם בקשתו, כיון שביקש מעומק הלב... אבל לאחרי מילוי בקשתו נשאר עם "פּערל-גרופּן" בלבד!...{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article%20cdo/aid/4313012 שיחת שבת פרשת תולדות תשכ"ה, תו"מ ע' 301]}}. | |||
ובהזדמנות אחרת אמר: "ישנם אמנם "פערל-גרופן" (גריסי פנינה באידיש), אבל אף-על-פי-כן, מאחר שהוא שייך ל"עם חכם ונבון", הרי בוודאי שיבחר להיות מונח ב"פנינים" אמיתיות, היינו, לא "פערל-גרופן" שבמרק, אלא "פנינים" שעל גבי הצוואר – תכשיט של אבנים טובות ומרגליות"{{הערה|[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13979&CategoryID=2256 מהתוועדות שבת פרשת משפטים מברכים אדר תשמ"ב; תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ב, כרך ב', עמ' 890] מתוך גיליון התקשרות באתר chabad.org.il}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 47: | שורה 48: | ||
*[[אבנים טובות]] | *[[אבנים טובות]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] | ||