לדלג לתוכן

מבוא לקריאה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
החוברת '''מבוא לקריאה - ספר מעבר מן האל"ף בית אל הסידור''' הוא ספר עזר להנחלת הקריאה, שנכתב על ידי ר' ישראל יצחק ליפשיץ ויצא לאור במהדורות רבות על ידי [[המרכז לעניני חינוך]].
החוברת '''מבוא לקריאה - ספר מעבר מן האל"ף בית אל הסידור''' הוא ספר עזר להנחלת הקריאה, שנכתב על ידי ר' [[ישראל יצחק ליפשיץ]] ויצא לאור במהדורות רבות על ידי [[המרכז לעניני חינוך]].


החוברת כוללת 28 עמודים והוגהה על ידי הרבי, וכאשר שאלו את הרבי האם ניתן לשנות וללמד קריאה מתוך חוברת אחרת, השיב הרבי: "קדימה - לא לשנות"{{הערה|'הקריאה והקדושה' (גולדשטיין) הערה 39.}}.
החוברת כוללת 28 עמודים והוגהה על ידי הרבי, וכאשר שאלו את הרבי האם ניתן לשנות וללמד קריאה מתוך חוברת אחרת, השיב הרבי: "קדימה - לא לשנות"{{הערה|'הקריאה והקדושה' (גולדשטיין) הערה 39.}}.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
החוברת נכתבה בריגה בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השניה.
החוברת נכתבה ב[[ריגה]] בתקופה שבין [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השניה]].


בשעת המלחמה, מחבר החוברת לא הצליח להינצל ולצאת בחיים מריגא הבוערת, אך עותק של החוברת הגיע לארצות הברית, והודפס ביוזמת הרבי על ידי המרכז לעניני חינוך{{הערה|שבועון בית משיח גליון 663 עמוד 46.}}.
בשעת המלחמה, מחבר החוברת לא הצליח להינצל ולצאת בחיים מריגא הבוערת, אך עותק של החוברת הגיע ל[[ארצות הברית]], והודפס ביוזמת הרבי על ידי המרכז לעניני חינוך{{הערה|שבועון בית משיח גליון 663 עמוד 46.}}.


החוברת נדפסה לראשונה בשנת תש"ח וכללה 12 עמודים בלבד.
החוברת נדפסה לראשונה בשנת [[תש"ח]] וכללה 12 עמודים בלבד.


לאחר ההוצאה לאור, עודד הרבי את פרסום והפצת החוברת{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ג' אגרת תמא.}}.
לאחר ההוצאה לאור, עודד הרבי את פרסום והפצת החוברת{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ג' אגרת תמא.}}.


לאחר שאזלה ההוצאה הראשונה, נדפסה החוברת שוב בשנת תשט"ו והפעם עם הוספות שונות, והכפילה את נפחה כשהיא כוללת 28 עמודים, ומאז חזרה ונדפסה במהדורות שונות שוב ושוב{{הערה|בשנים תשי"ז, תשכ"ג, תשכ"ד, תשל"ב, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ט.}}.
לאחר שאזלה ההוצאה הראשונה, נדפסה החוברת שוב בשנת [[תשט"ו]] והפעם עם הוספות שונות, והכפילה את נפחה כשהיא כוללת 28 עמודים, ומאז חזרה ונדפסה במהדורות שונות שוב ושוב{{הערה|בשנים תשי"ז, תשכ"ג, תשכ"ד, תשל"ב, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ט.}}.


מבנה החוברת הוא מן הקל אל הכבד, כשבכל עמוד מתווסף לילד עוד מספר מועט של אותיות המצטרפות בצירופים שונים לאותיות שכבר תרגל בעמודים הקודמים, וכך יש לו חווית הצלחה.
מבנה החוברת הוא מן הקל אל הכבד, כשבכל עמוד מתווסף לילד עוד מספר מועט של אותיות המצטרפות בצירופים שונים לאותיות שכבר תרגל בעמודים הקודמים, וכך יש לו חווית הצלחה.


בתחלת החוברת, מופיע לצד כל אות צורת כתיבתה בכתב יד עברי, וכן צורת הגייתה באנגלית, ובסיום החוברת ישנו עמוד של קטעי תפילה בסדר תשר"ק צפע"ס, בסדר האל"ף בית הרגיל, ושוב בסדר תשר"ק צפע"ס.
בתחלת החוברת, מופיע לצד כל אות צורת כתיבתה בכתב יד עברי, וכן צורת הגייתה ב[[אנגלית]], ובסיום החוברת ישנו עמוד של קטעי [[תפילה]] בסדר תשר"ק צפע"ס, בסדר האל"ף בית הרגיל, ושוב בסדר תשר"ק צפע"ס.


את החוברת חותם תרשים [[השתלשלות תורה שבעל פה]], שצורף באותן שנים לפרסומים רבים של המל"ח, ומצורף עד היום לסידורים.
את החוברת חותם תרשים [[השתלשלות תורה שבעל פה]], שצורף באותן שנים לפרסומים רבים של המל"ח, ומצורף עד היום לסידורים.


בשל העובדה שהחוברת צנומה ואין בה תרגולים רבים, במשך השנים פעלו מלמדים חב"דניקים לקריאה והוציאו לאור חוברות המובססות על המבוא לקריאה, ביניהם ר' [[מענדל קומער]] מצפת שהוציא לאור את הסדרה 'אותיות מאירות', ר' לוי גולדשטיין מקראון הייטס, ועוד.
בשל העובדה שהחוברת צנומה ואין בה תרגולים רבים, במשך השנים פעלו מלמדים חב"דניקים לקריאה והוציאו לאור חוברות המובססות על המבוא לקריאה, ביניהם ר' [[מענדל קומער]] מצפת שהוציא לאור את הסדרה 'אותיות מאירות', ר' [[חיים לוי גולדשטיין|לוי גולדשטיין]] מ[[קראון הייטס]], ועוד.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 29: שורה 29:
[[קטגוריה:אל"ף בי"ת]]
[[קטגוריה:אל"ף בי"ת]]
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:כותרים בהפקת המרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]

גרסה אחרונה מ־06:16, 16 ביוני 2025

החוברת מבוא לקריאה - ספר מעבר מן האל"ף בית אל הסידור הוא ספר עזר להנחלת הקריאה, שנכתב על ידי ר' ישראל יצחק ליפשיץ ויצא לאור במהדורות רבות על ידי המרכז לעניני חינוך.

החוברת כוללת 28 עמודים והוגהה על ידי הרבי, וכאשר שאלו את הרבי האם ניתן לשנות וללמד קריאה מתוך חוברת אחרת, השיב הרבי: "קדימה - לא לשנות"[1].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החוברת נכתבה בריגה בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השניה.

בשעת המלחמה, מחבר החוברת לא הצליח להינצל ולצאת בחיים מריגא הבוערת, אך עותק של החוברת הגיע לארצות הברית, והודפס ביוזמת הרבי על ידי המרכז לעניני חינוך[2].

החוברת נדפסה לראשונה בשנת תש"ח וכללה 12 עמודים בלבד.

לאחר ההוצאה לאור, עודד הרבי את פרסום והפצת החוברת[3].

לאחר שאזלה ההוצאה הראשונה, נדפסה החוברת שוב בשנת תשט"ו והפעם עם הוספות שונות, והכפילה את נפחה כשהיא כוללת 28 עמודים, ומאז חזרה ונדפסה במהדורות שונות שוב ושוב[4].

מבנה החוברת הוא מן הקל אל הכבד, כשבכל עמוד מתווסף לילד עוד מספר מועט של אותיות המצטרפות בצירופים שונים לאותיות שכבר תרגל בעמודים הקודמים, וכך יש לו חווית הצלחה.

בתחלת החוברת, מופיע לצד כל אות צורת כתיבתה בכתב יד עברי, וכן צורת הגייתה באנגלית, ובסיום החוברת ישנו עמוד של קטעי תפילה בסדר תשר"ק צפע"ס, בסדר האל"ף בית הרגיל, ושוב בסדר תשר"ק צפע"ס.

את החוברת חותם תרשים השתלשלות תורה שבעל פה, שצורף באותן שנים לפרסומים רבים של המל"ח, ומצורף עד היום לסידורים.

בשל העובדה שהחוברת צנומה ואין בה תרגולים רבים, במשך השנים פעלו מלמדים חב"דניקים לקריאה והוציאו לאור חוברות המובססות על המבוא לקריאה, ביניהם ר' מענדל קומער מצפת שהוציא לאור את הסדרה 'אותיות מאירות', ר' לוי גולדשטיין מקראון הייטס, ועוד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב לוי גולדשטיין, לימוד קריאה - פרק שני, שבועון בית משיח גליון 811 במהדורה האנגלית, עמוד 28 ואילך

הערות שוליים

  1. ^ 'הקריאה והקדושה' (גולדשטיין) הערה 39.
  2. ^ שבועון בית משיח גליון 663 עמוד 46.
  3. ^ ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ג' אגרת תמא.
  4. ^ בשנים תשי"ז, תשכ"ג, תשכ"ד, תשל"ב, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ט.