עושר: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: '''עושר''', הוא כינוי למי שיש לו ממון. עושר הוא סימן על ישרותו הרוחנית של העשיר. כך מבואר בגמרא ב"מ דף לה. ו…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
עושר רוחני נמדד אחרת. בהיום יום ט' ניסן כתוב: לא בתים וכסף הוא העושר היהודי. העושר היהודי הנצחי הוא, שאנו יהודים השומרים תורה ומצוות ומביאים לעולם ילדים ונכדים השומרים תורה ומצוות. | עושר רוחני נמדד אחרת. בהיום יום ט' ניסן כתוב: לא בתים וכסף הוא העושר היהודי. העושר היהודי הנצחי הוא, שאנו יהודים השומרים תורה ומצוות ומביאים לעולם ילדים ונכדים השומרים תורה ומצוות. | ||
== נסיון העושר == | |||
כאשר רבי [[אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ]] אמר לרבי כי "עשירות – היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי: גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות – שגורם ליגיעה וצער כו' – גרוע וקשה יותר{{הערת שוליים|ראה גם תו"מ חכ"א ריש ע' 275. וש"נ.}}, ועד כדי כך שאמרו חז"ל{{הערת שוליים|1=ראה [[עירובין]] מא, ב.}} שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהי' הנסיון של עשירות!... | |||
כאשר האדמו"ר אמר כי מפורש בכתוב{{הערת שוליים|1=[[משלי]] ל, ח.}} "ראש ועושר אל תתן לי"?, אמר לו הרבי: אדרבה: בכתוב זה נאמר גם "ראש (עניות) . . אל תתן לי", והכתוב מקדים "ראש" ("אל תתן לי") ל"עושר" ("אל תתן לי"), היינו, שהבקשה דשלילת העניות קודמת לבקשה דשלילת העשירות.{{הערת שוליים|1=[[תורת מנחם]] [[תשח"י]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/23/19/204&search=%D7%97%D7%91%22%D7%93+%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5 עמ' 206].}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־07:55, 27 ביוני 2010
עושר, הוא כינוי למי שיש לו ממון.
עושר הוא סימן על ישרותו הרוחנית של העשיר. כך מבואר בגמרא ב"מ דף לה. ותומת ישרים תנחם.
אדמו"ר הזקן מבאר כי על ידי שמביא חומש מנכסיו לצדקה, מעה בזאת את כל ממונו לקדושה.
עושר רוחני
עושר רוחני נמדד אחרת. בהיום יום ט' ניסן כתוב: לא בתים וכסף הוא העושר היהודי. העושר היהודי הנצחי הוא, שאנו יהודים השומרים תורה ומצוות ומביאים לעולם ילדים ונכדים השומרים תורה ומצוות.
נסיון העושר
כאשר רבי אברהם יהושע העשיל מקופיטשניץ אמר לרבי כי "עשירות – היא נסיון, והנני פוחד מהנסיון של עשירות", אמר לו הרבי: גם עניות היא נסיון, ואדרבה, הנסיון דעניות – שגורם ליגיעה וצער כו' – גרוע וקשה יותר[1], ועד כדי כך שאמרו חז"ל[2] שעניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו! וכיון שכן, מוטב איפוא שיהי' הנסיון של עשירות!...
כאשר האדמו"ר אמר כי מפורש בכתוב[3] "ראש ועושר אל תתן לי"?, אמר לו הרבי: אדרבה: בכתוב זה נאמר גם "ראש (עניות) . . אל תתן לי", והכתוב מקדים "ראש" ("אל תתן לי") ל"עושר" ("אל תתן לי"), היינו, שהבקשה דשלילת העניות קודמת לבקשה דשלילת העשירות.[4]