דוד המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מגדל דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל דוד המלך בירושלים]]
[[קובץ:מגדל דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדל דוד המלך בירושלים]]
[[קובץ:דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון]]
[[קובץ:דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הציון]]
שורה 14: שורה 13:


ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ה[[מלכות]]{{הערות שוליים|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] — מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"<REF> פנחס כז.
ה[[מלכות]]{{הערת שוליים|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] — מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"<REF> פנחס כז.
ח.</REF>, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך<REF> ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה — [[לקו"ש]] ח"ד ע׳ 1050 ואילך.</REF>, וכפס״ד הרמב״ם<REF> הל׳ מלכים פ"ו
ח.</REF>, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך<REF> ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה — [[לקו"ש]] ח"ד ע׳ 1050 ואילך.</REF>, וכפס״ד הרמב״ם<REF> הל׳ מלכים פ"ו
ה״ג.</REF> שהמלך הוא ״[[לב]] כל קהל ישראל״, והרי ענינו של הלב — שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"<REF>ראה יב, כג. </REF>
ה״ג.</REF> שהמלך הוא ״[[לב]] כל קהל ישראל״, והרי ענינו של הלב — שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"<REF>ראה יב, כג. </REF>

גרסה מ־05:25, 20 ביוני 2010

מגדל דוד המלך בירושלים
הציון

דוד המלך מלך ישראל ומשיח ה', נולד לאביו ישי, שהיה מארבעת האנשים עליהם נאמר כי לא חטאו מימיהם. והוכתר למלך על פי נבואתו של שמואל הנביא, עוד בחיי שאול המלך. גם מלך המשיח שיגאל את עם ישראל עתיד להיות מצאצאיו.

נשמתו של דוד המלך

נשמתו של דוד המלך היא נשמה כללית, ולכך כמה סיבות:

א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של אדם הראשון, (שהרי חייו של דוד המלך ניתנו לו מאדם הראשון[1], ולכן, כשם שנשמת אדם הראשון כוללת את כל נשמות ישראל[2], כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.

ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת המלכות[3]. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"[4], עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך[5], וכפס״ד הרמב״ם[6] שהמלך הוא ״לב כל קהל ישראל״, והרי ענינו של הלב — שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"[7] בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"[8], ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות[9] שבחי׳ ״נקודה העצמית (יחידה) שבנפש״ שייכת ללב דוקא (ולא למוח).

גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כאו״א מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא ״חי וקיים״ בתור ״מלך ישראל״, בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב״סידור״, דבר השוה לכל נפש... נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) רכל ישראל במשך כל הדורות.[10]

הקשר לרבותינו נשיאינו

רבותינו נשיאינו שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין הנשיאות בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה שאדמו"ר הזקן הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.[11]

הרבי הוא צאצא לדוד המלך עליו השלום.

ראו עוד

הערות שוליים

  1. זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.
  2. אגה"ק ס״ז (קיא, ב). ספר הערכים — חב"ד ח"א ס" קסז ואילך וש"נ.
  3. לעומת זאת שלמה המלך הוא ספירה אחת במלכות, חכמה שבמלכות), ספר המצוות להצמח צדק — מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).
  4. פנחס כז. ח.
  5. ראה חגיגה ה, ב. ובארוכה — לקו"ש ח"ד ע׳ 1050 ואילך.
  6. הל׳ מלכים פ"ו ה״ג.
  7. ראה יב, כג.
  8. ראה זח״ג רכא, ב.
  9. המשך תער"ב ח״א ע׳ נט.
  10. התוועדויות עמ' 1918 (534)
  11. הרבי, תורת מנחם ז, תשי"ג חלק ראשון, שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון תשי"ג.