מידות ומשקלות: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "התורה מצווה שה'''מידות ומשקלות''' צריכים להיות ישרים כפי המידה הנכונה, ואסור אפילו להשהות בבית אבן משקל שאינו כפי המשקל האמיתי. == מקור האיסור == {{ציטוט|תוכן=לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָ...") |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
התורה מצווה שה'''מידות ומשקלות''' צריכים להיות ישרים כפי המידה הנכונה, ואסור אפילו להשהות בבית אבן משקל שאינו כפי המשקל האמיתי. | התורה מצווה{{הערה|ב[[ספר החינוך]] מצוה תרב.}} שה'''מידות ומשקלות''' צריכים להיות ישרים כפי המידה הנכונה, ואסור אפילו להשהות בבית אבן משקל שאינו כפי המשקל האמיתי. | ||
== מקור האיסור == | == מקור האיסור == | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
שלא יהיה באופן שכשמגיע לדברים וצרכים גשמיים, אז בזה מהדרים ומוסיפים יותר כפי מה שצריך, וכשמגיע לעניינים של תורה ומצוות, אז בזה עושים רק את המינימום ורק החיוני, אלא צריך להיות בשווה, ולהדר גם בתורה ובמצוות כמו בעניינים הגשמיים. | שלא יהיה באופן שכשמגיע לדברים וצרכים גשמיים, אז בזה מהדרים ומוסיפים יותר כפי מה שצריך, וכשמגיע לעניינים של תורה ומצוות, אז בזה עושים רק את המינימום ורק החיוני, אלא צריך להיות בשווה, ולהדר גם בתורה ובמצוות כמו בעניינים הגשמיים. | ||
הרבי גם מוסיף שלכן איסור זה נאמר בתורה בסמוך למצוות מחיית עמלק, כי כשלא נזהרים בזה, אז זה נותן מקום שעמלק יבוא ויקרר את האדם | הרבי גם מוסיף שלכן איסור זה נאמר בתורה בסמוך למצוות מחיית עמלק, כי כשלא נזהרים בזה, אז זה נותן מקום שעמלק יבוא ויקרר את האדם{{הערה|משיחות פורים תשכ"ב, באריכות.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024
התורה מצווה[1] שהמידות ומשקלות צריכים להיות ישרים כפי המידה הנכונה, ואסור אפילו להשהות בבית אבן משקל שאינו כפי המשקל האמיתי.
מקור האיסור[עריכה | עריכת קוד מקור]
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ
— דברים כה, יג-טו
מטעמי המצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצווה זו היא מהמצוות שמלמדות להיות איש ישר ולהתנהג ביושר, ולהרחיק מהאדם את הרמייה והגזל.
בעבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מסביר שהתוכן של מצווה זו היא, שצריכים למדוד את הדברים והצרכים הגשמיים, והדברים והצרכים הרוחניים באותם קנה מידה, וצריך להיות ישר בזה, ובאותה קנה מידה, הן הדברים הגשמיים, והן הדברים הרוחניים.
שלא יהיה באופן שכשמגיע לדברים וצרכים גשמיים, אז בזה מהדרים ומוסיפים יותר כפי מה שצריך, וכשמגיע לעניינים של תורה ומצוות, אז בזה עושים רק את המינימום ורק החיוני, אלא צריך להיות בשווה, ולהדר גם בתורה ובמצוות כמו בעניינים הגשמיים.
הרבי גם מוסיף שלכן איסור זה נאמר בתורה בסמוך למצוות מחיית עמלק, כי כשלא נזהרים בזה, אז זה נותן מקום שעמלק יבוא ויקרר את האדם[2].
הערות שוליים
- ↑ בספר החינוך מצוה תרב.
- ↑ משיחות פורים תשכ"ב, באריכות.