מבוא לקריאה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך)
 
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ")
 
שורה 10: שורה 10:
החוברת נדפסה לראשונה בשנת תש"ח וכללה 12 עמודים בלבד.
החוברת נדפסה לראשונה בשנת תש"ח וכללה 12 עמודים בלבד.


לאחר ההוצאה לאור, עודד הרבי את פרסום והפצת החוברת{{הערה|ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ג' אגרת תמא.}}.
לאחר ההוצאה לאור, עודד הרבי את פרסום והפצת החוברת{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ג' אגרת תמא.}}.


לאחר שאזלה ההוצאה הראשונה, נדפסה החוברת שוב בשנת תשט"ו והפעם עם הוספות שונות, והכפילה את נפחה כשהיא כוללת 28 עמודים, ומאז חזרה ונדפסה במהדורות שונות שוב ושוב{{הערה|בשנים תשי"ז, תשכ"ג, תשכ"ד, תשל"ב, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ט.}}.
לאחר שאזלה ההוצאה הראשונה, נדפסה החוברת שוב בשנת תשט"ו והפעם עם הוספות שונות, והכפילה את נפחה כשהיא כוללת 28 עמודים, ומאז חזרה ונדפסה במהדורות שונות שוב ושוב{{הערה|בשנים תשי"ז, תשכ"ג, תשכ"ד, תשל"ב, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ט.}}.

גרסה אחרונה מ־21:01, 11 בדצמבר 2024

החוברת מבוא לקריאה - ספר מעבר מן האל"ף בית אל הסידור הוא ספר עזר להנחלת הקריאה, שנכתב על ידי ר' ישראל יצחק ליפשיץ ויצא לאור במהדורות רבות על ידי המרכז לעניני חינוך.

החוברת כוללת 28 עמודים והוגהה על ידי הרבי, וכאשר שאלו את הרבי האם ניתן לשנות וללמד קריאה מתוך חוברת אחרת, השיב הרבי: "קדימה - לא לשנות"[1].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

החוברת נכתבה בריגה בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השניה.

בשעת המלחמה, מחבר החוברת לא הצליח להינצל ולצאת בחיים מריגא הבוערת, אך עותק של החוברת הגיע לארצות הברית, והודפס ביוזמת הרבי על ידי המרכז לעניני חינוך[2].

החוברת נדפסה לראשונה בשנת תש"ח וכללה 12 עמודים בלבד.

לאחר ההוצאה לאור, עודד הרבי את פרסום והפצת החוברת[3].

לאחר שאזלה ההוצאה הראשונה, נדפסה החוברת שוב בשנת תשט"ו והפעם עם הוספות שונות, והכפילה את נפחה כשהיא כוללת 28 עמודים, ומאז חזרה ונדפסה במהדורות שונות שוב ושוב[4].

מבנה החוברת הוא מן הקל אל הכבד, כשבכל עמוד מתווסף לילד עוד מספר מועט של אותיות המצטרפות בצירופים שונים לאותיות שכבר תרגל בעמודים הקודמים, וכך יש לו חווית הצלחה.

בתחלת החוברת, מופיע לצד כל אות צורת כתיבתה בכתב יד עברי, וכן צורת הגייתה באנגלית, ובסיום החוברת ישנו עמוד של קטעי תפילה בסדר תשר"ק צפע"ס, בסדר האל"ף בית הרגיל, ושוב בסדר תשר"ק צפע"ס.

את החוברת חותם תרשים השתלשלות תורה שבעל פה, שצורף באותן שנים לפרסומים רבים של המל"ח, ומצורף עד היום לסידורים.

בשל העובדה שהחוברת צנומה ואין בה תרגולים רבים, במשך השנים פעלו מלמדים חב"דניקים לקריאה והוציאו לאור חוברות המובססות על המבוא לקריאה, ביניהם ר' מענדל קומער מצפת שהוציא לאור את הסדרה 'אותיות מאירות', ר' לוי גולדשטיין מקראון הייטס, ועוד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב לוי גולדשטיין, לימוד קריאה - פרק שני, שבועון בית משיח גליון 811 במהדורה האנגלית, עמוד 28 ואילך

הערות שוליים

  1. 'הקריאה והקדושה' (גולדשטיין) הערה 39.
  2. שבועון בית משיח גליון 663 עמוד 46.
  3. ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ג' אגרת תמא.
  4. בשנים תשי"ז, תשכ"ג, תשכ"ד, תשל"ב, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ט.