ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

(צוות הישיבה)
 
(169 גרסאות ביניים של 69 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי ר' מנחם מענדל נחשון. הישיבה מונה כיום כארבעים [[תמימים]].
{{ישיבה|
|שם=חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל
|תמונה=ישיבת נצרת עילית.jpg
|כתובית=[[סיום הרמב"ם]] בישיבה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס"ד]]
|תאריך סגירה=[[אב]] [[תש"פ]]
|תאריך פתיחה מחדש=[[תשפ"ד]]
|מיקום=[[נוף הגליל]]
|מייסד=הרב [[דוד נחשון]]
|ראש הישיבה=הרב [[מנחם מענדל נחשון]]
|מנהל גשמי=ר' משה נחשון
ר' מנחם גנדל
משפיע הרב לוי נחשון
|מספר תלמידים=כ-40 תמימים
|מפה=
}}
'''ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בנוף הגליל''' הינה [[ישיבה גדולה]] בנוף הגליל. נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי הרב [[מנחם מענדל נחשון]] בעיר [[נוף הגליל]] ונסגרה בתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] כתוצאה מאי רישום בחורים.


על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק.  
עם תחילת שנה"ל [[תשפ"ד]] נפתחה הישיבה מחדש כסניף של ישיבת חח"ל צפת.


לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה.  
==היסטוריה==
===מענות הרבי להקמת הישיבה===
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב הרב [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה על כל פנים" וממילא ירד הנושא מהפרק.


עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.
לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנוף הגליל תהיה ישיבה. בשנת [[תשנ"ג]] שאלו את הרבי האם להקים ישיבת 'תומכי תמימים' בנוף הגליל והרבי הנהן בראשו לאות הן.


לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד ל"[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.  
עברו מספר שנים עד שבשנת [[תשס"ג]] הציע הרב דוד נחשון לבנו הרב [[מנחם מענדל נחשון|מנחם מענדל]] לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "עניי עירך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנוף הגליל.


[[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
===מכון סמיכה===
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.


תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט ע"י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
ה[[תמים|תמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]].
 
===ישיבה גדולה===
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט על ידי הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה". תשובת הרבי על הרעיון זה הייתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה הייתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.


הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.


==צוות הישיבה==
שנתיים לאחר שנסגרה, נפתחה הישיבה שוב כסניף של ישיבת חב"ד הגדולה - חח"ל צפת.
*ראש הישיבה: הרב [[מנחם מענדל נחשון]].
 
*משגיח ראשי: הרב [[שלמה חיים עזאגווי]]
צוות הישיבה:
*משגיח: הרב [[אורן סיבוני]].  
* '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה:]]''' הרב [[מנחם מענדל נחשון]].
*[[משפיע]] כללי: הרב [[אלעזר קעניג]].
* '''מנהל רוחני:''' הרב [[שלום דובער שארף (צפת)]].
*ר"מ שיעור א': הרב [[שלום בער פריימן]].
 
*משפיע שיעור א': הרב [[לוי"צ נחשון]].
*משגיח ראשי: הרב יואל איידעלמאן.
*ר"מ בשיעור ב': הרב [[משה קורנווייץ]].
*משגיח צהריים: הרב שניאור זלמן שארף.
*משפיע בשיעור ב': הת' יוסף יצחק סגל.
*משגיח ערב: הרב יוסף יצחק בקשי.
*ר"מ בשיעור ג': הרב [[מ"מ יונה נבון]].
 
*משפיע בשיעור ג': הרב ["מ פרידמן]].
 
*משיב: הרב [[מרדכי גרוסמן]].
* '''[[משפיע|משפיעים]]:''' הרב [[לוי יצחק נחשון]], הרב יוסף יצחק סגל, הרב [[יוסף יצחק בקשי]].
* '''[[ר"מ|רמי"ם]]:'''  הרב ברוך שניאור נחשון,
* '''[[נו"נ ומשיב]]:''' הרב [[שמואל מקמל]]. הרב זלמן שארף
;ּהנהלה גשמית:''' ר' משה נחשון, ר' מנחם גנדל, ר' שמואל נוטיק.
 
==ראו גם==
* [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)]]
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/news/1095130/ הרב עופר מידובניק התוועד עם התמימים] {{אינפו}}
 
'''וידאו:'''
*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/עשור-לישיבת-חבד-בנצרת-עלית/ עשור לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו
*[http://chabad.info/video/documentary/מוסדות-וארגונים/הצצה-לישיבת-חבד-נצרת-עלית/ הצצה לישיבת חב"ד נצרת עלית] {{וידאו}} סרט תדמית, כ"ו אלול תשע"ו


===הנהלה גשמית===
{{תבנית:תומכי תמימים}}
*מנכ"ל: הר' [[ליאור מנור]].
*הר' [[אורן סיבוני]].


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נוף הגליל גדולה]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנוף הגליל]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]