אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 615 בתים ,  6 בנובמבר 2024
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
[[קובץ: כינוס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס תורה הנערך באיסרו חג ב[[770]]]]
'''איסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג. ביום זה אין אומרים תחנון.
'''אסרו חג''' הוא היום שלאחר החג האחרון ב[[שלושת הרגלים]]. בעוד שב[[חוץ לארץ]] ביום זה ניחוג [[יום טוב שני של גלויות]], הרי ב[[ארץ ישראל]] מצויין היום כאיסרו חג.


== מקור השם ==
== מקור השם ==
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח" (תהילים קיח, כז). שפשוטו - קישרו את קרבן החג בשלשלאות סמוך לפינות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). חז"ל דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (סוכה מה, ב).
מקור השם הוא על פי לשון הפסוק: "איסרו חג בעבותים, עד קרנות המזבח{{הערה|[[תהלים]] קיח, כז}}". שפשוטו - קישרו את [[קרבן]] החג בשלשלאות סמוך לפינות ה[[מזבח]] (כדי שיהיה מוכן לצורך [[זריקת הדם]]). [[חז"ל]] דרשו על פסוק זה ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן{{הערה|[[מסכת סוכה]] מה, עמוד ב'}}".


== מנהגי חב"ד ==
== הלכות ומנהגי חב"ד ביום==
בנוסף למצויין בהלכה שאין צמים ואין אומרים תחנון ביום זה, מנהג
*אין צמים ואין אומרים תחנון.
*פוסק [[אדמו"ר הזקן]] יש להרבות בסעודה ביום זה{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תכט סעיף י"ז}}.
*ביום זה מתקיים, על-פי הוראת [[הרבי]] [[כינוס תורה]].
*באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.}}.
 
{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שלוש רגלים]]
33,018

עריכות