אבק עפר ואפר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
===עניינם בעבודה=== | ===עניינם בעבודה=== | ||
כשם שיש צורך לברר את | כשם שיש צורך לברר את ה[[מידות]], כך צריך לברר גם את [[גשמיות]] העולם. גשמיות העולם מקבלת חיותה מבחינת ה[[מלכות]] ד[[קליפה]]{{הערה|כללות [[קליפת נוגה]] היא '''מלכות''' דאדום – אוה"ת ויצא תתתכ"ג, ובכמ"ד.}}. נתינת הכח לבירור הגשמיות החלה מנצחונו של [[יעקב אבינו]] על המלאך – שהעלו אבק עד [[כסא הכבוד]]. אבק הוא מלכות דקליפה ויעקב אבינו העלה אותה עד כסא הכבוד - שהוא [[מלכות]] ד[[קדושה]]{{הערה|תו"א וישלח כ"ו ד'.}}). | ||
בירור זה הוא ע"י המצות, ובפרטות יש בו שלוש בחינות. מצות התלויות '''בעפר''' (מנויות ברש"י על הפסוק "מי מנה עפר יעקב"{{הערה|בלק כ"ג י.}}), מצות התלויות '''באפר''' (אפר פרה, אפר סוטה{{הערה|סוטה ט"ז ע"ב.}}, אפר בראש חתנים{{הערה|ב"ב ס' ע"ב.}}, אפר שבתענית ציבור{{הערה|תענית ט"ו ע"א.}}, אפר שבערב תשעה באב{{הערה|שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"ו ברמ"א.}}, אפר שבתיקון חצות{{הערה|משנת חסידים מסכת חצות פד מ"ב.}}), ומצוות שהן '''באבק''' (אבק לשון הרע{{הערה|ב"ב קס"ד.}} ואבק רכילות). | בירור זה הוא ע"י המצות, ובפרטות יש בו שלוש בחינות. מצות התלויות '''בעפר''' (מנויות ברש"י על הפסוק "מי מנה עפר יעקב"{{הערה|בלק כ"ג י.}}), מצות התלויות '''באפר''' (אפר פרה, אפר סוטה{{הערה|סוטה ט"ז ע"ב.}}, אפר בראש חתנים{{הערה|ב"ב ס' ע"ב.}}, אפר שבתענית ציבור{{הערה|תענית ט"ו ע"א.}}, אפר שבערב תשעה באב{{הערה|שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"ו ברמ"א.}}, אפר שבתיקון חצות{{הערה|משנת חסידים מסכת חצות פד מ"ב.}}), ומצוות שהן '''באבק''' (אבק לשון הרע{{הערה|ב"ב קס"ד.}} ואבק רכילות). | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
במקומות אחרים מוסבר באופן קצת שונה, שעפר הוא בקדושה ואבק ואפר בקליפות{{הערה|לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתס"ד.}}. וההכרח (לביאור זה) לומר שהם שני דברים, כי מצינו באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר{{הערה|וירא י"ח כ"ז.}}, ואם הם אחד למה כפל הלשון? אלא שבעפר יש בו ההרכבה מד' יסודות אבל באפר אין בו אלא יסוד העפר{{הערה|מכל מקום מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם (כי יסוד אחד אינו יכול להיות מציאות דבר{{הערה|רמבם הלכות יסודי התורה, פרק ד' הלכה ז'.}}.}}. | במקומות אחרים מוסבר באופן קצת שונה, שעפר הוא בקדושה ואבק ואפר בקליפות{{הערה|לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתס"ד.}}. וההכרח (לביאור זה) לומר שהם שני דברים, כי מצינו באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר{{הערה|וירא י"ח כ"ז.}}, ואם הם אחד למה כפל הלשון? אלא שבעפר יש בו ההרכבה מד' יסודות אבל באפר אין בו אלא יסוד העפר{{הערה|מכל מקום מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם (כי יסוד אחד אינו יכול להיות מציאות דבר{{הערה|רמבם הלכות יסודי התורה, פרק ד' הלכה ז'.}}.}}. | ||
ועניינם בעבודה (על פי ביאור זה) מוסבר על פי פירוש רז"ל לפסוק "ויאבק איש עמו"{{הערה|בראשית ל"ב כ"ה.}} – ש"העלו אבק עד כסא הכבוד"{{הערה|חולין צ"א א'.}} ופירש בזהר{{הערה|וישלח, דף ק"ע.}} "אבק - מה דאשתאר מנורא כו'" שהוא אפר שאינו מצמיח כמו עפר והוא בחי' מלכות דנוגה דקליפה{{הערה|אוה"ת בלק תתק"כ.}} והעלו אבק עד כסא הכבוד - שבירר והעלה מלכות דקליפה שיוכלל בביטול לבחינת מלכות דאצילות (שהוא בחינת כסא הכבוד{{הערה|תו"א וישלח כ"ד.}}). | ועניינם בעבודה (על פי ביאור זה) מוסבר על פי פירוש רז"ל לפסוק "ויאבק איש עמו"{{הערה|בראשית ל"ב כ"ה.}} – ש"העלו אבק עד כסא הכבוד"{{הערה|חולין צ"א א'.}} ופירש בזהר{{הערה|וישלח, דף ק"ע.}} "אבק - מה דאשתאר מנורא כו'" שהוא אפר שאינו מצמיח כמו עפר והוא בחי' מלכות דנוגה דקליפה{{הערה|אוה"ת בלק תתק"כ, אוה"ת חוקת תקע"א.}} והעלו אבק עד כסא הכבוד - שבירר והעלה מלכות דקליפה שיוכלל בביטול לבחינת מלכות דאצילות (שהוא בחינת כסא הכבוד{{הערה|תו"א וישלח כ"ד.}}). | ||
ובעבודה: אבק ואפר הם העצבות המגיעה מגסות (שמצד יצר הרע), וענוה ושמחה הן העפר - ביטול שממנו נמשך השמחה. וכמו שכתוב "ויספו ענוים בה' שמחה"{{הערה|ישעיהו כ"ט י"ט.}} ועל זה נאמר נאמר "בכל עצב יהי' מותר"{{הערה|משלי י"ד כ"ג. וראה תניא פרקים כ"ו ול"א.}}, היינו, על דרך "היתרון האור מן החושך"{{הערה|קהלת ב' י"ג.}} שצריך להפוך העצבות דקליפה לענוה ושפלות וביטול דקדושה. והוא עניין "וייצר" - בשני יודי"ן, שברא את האדם בשני יצרים, שמבחינת אפר ועפר נתהווה יצר טוב ויצר הרע. | ובעבודה: אבק ואפר הם העצבות המגיעה מגסות (שמצד יצר הרע), וענוה ושמחה הן העפר - ביטול שממנו נמשך השמחה. וכמו שכתוב "ויספו ענוים בה' שמחה"{{הערה|ישעיהו כ"ט י"ט.}} ועל זה נאמר נאמר "בכל עצב יהי' מותר"{{הערה|משלי י"ד כ"ג. וראה תניא פרקים כ"ו ול"א.}}, היינו, על דרך "היתרון האור מן החושך"{{הערה|קהלת ב' י"ג.}} שצריך להפוך העצבות דקליפה לענוה ושפלות וביטול דקדושה. והוא עניין "וייצר" - בשני יודי"ן, שברא את האדם בשני יצרים, שמבחינת אפר ועפר נתהווה יצר טוב ויצר הרע. | ||
גרסה אחרונה מ־19:38, 20 באוקטובר 2024
יש אבק, אפר ועפר[1], ושני ביאורים בזה: שהם שלוש בחינות בעבודת הבירורים, ושהם קליפה לעומת הקדושה.
ביאור ראשון - שלוש בחינות בבירורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההבדל ביניהם[עריכה | עריכת קוד מקור]
עפר הוא שיש בו צמיחה גם בלי זריעה, אפר יש בו צמיחה אבל רק כשזורעים בו (ולכן הוא כשר לכסוי הדם[2], מפני שגם בו יש צמיחה) ואבק אין בו צמיחה כלל.
עניינם בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשם שיש צורך לברר את המידות, כך צריך לברר גם את גשמיות העולם. גשמיות העולם מקבלת חיותה מבחינת המלכות דקליפה[3]. נתינת הכח לבירור הגשמיות החלה מנצחונו של יעקב אבינו על המלאך – שהעלו אבק עד כסא הכבוד. אבק הוא מלכות דקליפה ויעקב אבינו העלה אותה עד כסא הכבוד - שהוא מלכות דקדושה[4]).
בירור זה הוא ע"י המצות, ובפרטות יש בו שלוש בחינות. מצות התלויות בעפר (מנויות ברש"י על הפסוק "מי מנה עפר יעקב"[5]), מצות התלויות באפר (אפר פרה, אפר סוטה[6], אפר בראש חתנים[7], אפר שבתענית ציבור[8], אפר שבערב תשעה באב[9], אפר שבתיקון חצות[10]), ומצוות שהן באבק (אבק לשון הרע[11] ואבק רכילות).
ביאור שני – בקדושה ובקליפה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקומות אחרים מוסבר באופן קצת שונה, שעפר הוא בקדושה ואבק ואפר בקליפות[12]. וההכרח (לביאור זה) לומר שהם שני דברים, כי מצינו באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר[13], ואם הם אחד למה כפל הלשון? אלא שבעפר יש בו ההרכבה מד' יסודות אבל באפר אין בו אלא יסוד העפר[15].
ועניינם בעבודה (על פי ביאור זה) מוסבר על פי פירוש רז"ל לפסוק "ויאבק איש עמו"[16] – ש"העלו אבק עד כסא הכבוד"[17] ופירש בזהר[18] "אבק - מה דאשתאר מנורא כו'" שהוא אפר שאינו מצמיח כמו עפר והוא בחי' מלכות דנוגה דקליפה[19] והעלו אבק עד כסא הכבוד - שבירר והעלה מלכות דקליפה שיוכלל בביטול לבחינת מלכות דאצילות (שהוא בחינת כסא הכבוד[20]).
ובעבודה: אבק ואפר הם העצבות המגיעה מגסות (שמצד יצר הרע), וענוה ושמחה הן העפר - ביטול שממנו נמשך השמחה. וכמו שכתוב "ויספו ענוים בה' שמחה"[21] ועל זה נאמר נאמר "בכל עצב יהי' מותר"[22], היינו, על דרך "היתרון האור מן החושך"[23] שצריך להפוך העצבות דקליפה לענוה ושפלות וביטול דקדושה. והוא עניין "וייצר" - בשני יודי"ן, שברא את האדם בשני יצרים, שמבחינת אפר ועפר נתהווה יצר טוב ויצר הרע.
הערות שוליים
- ↑ לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתכ"ג.
- ↑ כדכתיב "וכסהו בעפר" (אחרי י"ז יג).
- ↑ כללות קליפת נוגה היא מלכות דאדום – אוה"ת ויצא תתתכ"ג, ובכמ"ד.
- ↑ תו"א וישלח כ"ו ד'.
- ↑ בלק כ"ג י.
- ↑ סוטה ט"ז ע"ב.
- ↑ ב"ב ס' ע"ב.
- ↑ תענית ט"ו ע"א.
- ↑ שו"ע או"ח סתקנ"ב ס"ו ברמ"א.
- ↑ משנת חסידים מסכת חצות פד מ"ב.
- ↑ ב"ב קס"ד.
- ↑ לקוטי תורה תורת שמואל תר"מ חלק ב' עמ' תתס"ד.
- ↑ וירא י"ח כ"ז.
- ↑ רמבם הלכות יסודי התורה, פרק ד' הלכה ז'.
- ↑ מכל מקום מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם (כי יסוד אחד אינו יכול להיות מציאות דבר[14].
- ↑ בראשית ל"ב כ"ה.
- ↑ חולין צ"א א'.
- ↑ וישלח, דף ק"ע.
- ↑ אוה"ת בלק תתק"כ, אוה"ת חוקת תקע"א.
- ↑ תו"א וישלח כ"ד.
- ↑ ישעיהו כ"ט י"ט.
- ↑ משלי י"ד כ"ג. וראה תניא פרקים כ"ו ול"א.
- ↑ קהלת ב' י"ג.