ימות המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:הציור של ימות המשיח.jpg|ממוזער|ציור המתאר את ימות המשיח של הצייר [[מיכאל שוורץ]]]]

'''ימות המשיח''' הינו שם כללי לתקופה בה יבוא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]] אשר באחרית הימים יגאל את עם ישראל והעולם כולו, יבנה את [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.

במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל'''ימות המשיח''' כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני ביאת המשיח חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש.

 

ימות המשיח, הוא זמן הגאולה העתידה שיהיה על ידי הגואל הנקרא בשם "[[משיח]]"{{הערה|עיין פסחים ה, א; מגילה יב, א; סנהדרין צח, ב ועוד בכמ"ק.}} בזמן זה תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל{{הערה|רש"י סנהדרין צז א דיבור המתחיל ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.}}, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה{{הערה|עיין רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).}}, וייבנה [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]]. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין הזמן בו יהיה קיום ה[[מצוות]] בשלימות{{הערה|ראה באריכות לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 ואילך.}}, משום שכל הדינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, יחזרו לנהוג, (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים{{הבהרה|יש להבהיר על פי אנציקלופדיה הלמודית}})

הנה על אף שימות המשיח עצמם אינו תחיית המתים{{הערה|שהרי בתקופה הא' בימות המשיח לא יהיה שינוי מנהגו של עולם ותחיית המתים היא שינוי, ולכן היא רק כחלק ושלב בתקופה הב' דימות המשיח וראה להלן בפיסקא 'שתי תקופות'.}}. יש שהוזכרו ימות המשיח עם [[תחיית המתים]], שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מ[[קדש הקדשים]] עד עמד כהן לאורים ולתמים"{{הערה|עזרא ב סג.}}, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]{{הערה|סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעל ידי זה פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע תחיית המתים.}}. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"{{הערה|עי' פסחים נ א: אבל לעולם הבא כו'; כתובות קיא ב: לא כעולם הזה עולם הבא כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עולם הבא, ולהלן ציון 195. ועי' [[רש"י]] [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעולם הבא היינו ימות המשיח.}}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה{{הערה|עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העולם הזה]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עולם הזה לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.}}, או בניגוד לעולם הבא{{הערה|עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעולם הבא כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העולם הבא, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עולם הבא עשר כו', ועוד.}}. ולפעמים מכונים ימות המשיח "לעתיד לבוא"{{הערה|עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סוף פ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]], והכוונה לימות המשיח.}}, ויש שנאמר תואר זה על זמן שלאחר ימות המשיח{{הערה|שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"(תהלים קטז א.) - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך" (שם קיט כח). לעתיד לבוא. - ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.}},

כפי שהובטחנו מפי נביאינו וחכמינו ה[[אמונה]] ב'''ימות המשיח''' היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. בהתאם לשאלה האם '''ימות המשיח''' הן אירוע טבעי או על-טבעי, גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס]]ית.

{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ [[משל]] וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}

הראב"ד השיג על הרמב"ם, שהרי כתוב בפירוש "והשבתי חיה רעה מן הארץ", שזה בוודאי שינוי מנהגו של עולם, ולכן לשיטתו יהיה שינוי במנהג העולם בימות המשיח.

הרדב"ז כתב, שרק בארץ ישראל יהיה שינוי מנהגו של עולם, כמ"ש "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ", ומזה לומד שדווקא בארץ יהיה שינוי מנהגו של עולם, משא"כ בחו"ל זה משל וחידה.

עבודת הקודש כותב, כי בימות המשיח העולם יחזור למנהגו הרגיל, כפי שהיה בששת ימי בראשית.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה. וְלֹא קִנְאָה וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר{{הערה|ישעיה, פי"א, פס' ט.}} 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'}}

===שתי תקופות===

אולם גם בתקופה הראשונה יתקיימו מספר יעודים, כמו למשל אילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות{{הערה|לקו"ש חכ"ז בחוקותי סי"ג}}.

הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של "זכו", תגיע מיד התקופה השניה.

אף על פי שהרמב"ם לא כתב על התקופה השניה בגלוי בספרו, הרבי{{הערה|הדרן על הרמב"ם תנש"א}} מוצא לכך רמז בהלכה האחרונה, שבשתי הפרקים האחרונים מדבר הרמב"ם, על שלימות ידיעת הבורא שתהיה לעת"ל מצד האדם, אך שהעולם מצד עצמו יהיה בטל לגמרי לקב"ה, זה יהיה רק בתקופה השניה. ועל כך רומז הרמב"ם בהלכה האחרונה, שמצד העולם עצמו לא יהיה שייך רעב או מלחמה, ולכן טבע העולם הוא לדעת את ה, בגלל ש"מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים", שהעולם מתכסה ומתבטל ממציאותו על ידי גילוי האלוקות שיהיה אז.

*בדרגת הגילוי{{הערה|"והיה עקב תשמעון" תשכ"ז.}}: הגילוי בתקופה הא' הוא גילוי האוא"ס שהאיר לפני הצמצום. ובתקופה הב' יתגלה גילוי חדש דהעלם העצמי שלא התגלה גם לפני הצמצום.

[[אדמו"ר הזקן]] כותב בספרו ה[[תניא]] כי '''ימות המשיח''', אינם רק תקופה של תשלום שכר כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם.

התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו"ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל ה[[מלאכים]] וה[[נשמה|נשמות]] הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.

מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?!

 

ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שנייה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח.

 

 

 

 

 

למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם [[הקדוש ברוך הוא]] ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה".

 

 

התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו.

אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה.