נוטריקון אטב"ח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[נוטריקון]] אטב"ח''' הוא סוג שימוש בנוטריקון בו כל זוג אותיות | '''[[נוטריקון]] אטב"ח''' הוא סוג שימוש בנוטריקון בו כל זוג אותיות היוצר יחד ב[[גימטריא]] שלו מספר שלם, מתחלף עם עצמו. לדוגמא, האותיות א-ט שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות ב-ח, וכן הלאה. | ||
==השימוש בנוטריקון== | ==השימוש בנוטריקון== | ||
בגמרא{{הערה|תלמוד בבלי כתובות סז: סוכה נב, ב.}} מובאת הדרשה של רבי חייא: "אל תקרי גדיותיך אלא גוויתיך", כשהאותיות ד-ו מתחלפות ביניהם. רבי חייא השתמש רבות בנוטריקון זה. | בגמרא{{הערה|תלמוד בבלי כתובות סז: סוכה נב, ב.}} מובאת הדרשה של רבי חייא: "אל תקרי גדיותיך אלא גוויתיך", כשהאותיות ד-ו מתחלפות ביניהם. רבי חייא השתמש רבות בנוטריקון זה{{הערה|וראה בספר הערכים כרך ה' עמ' תר ואילך אריכות נפלאה בזה.}}. | ||
פירוט חילופי האותיות: | פירוט חילופי האותיות: | ||
* זוגות שסכומן עשר: אט בח גז דו | |||
* זוגות שסכומם מאה: יצ כפ לע מס | |||
* זוגות שסכומם אלף{{הערה|כי בחשבון זה: ך'– 500, ם'– 600, ן'-700, ף'– 800, ץ'- 900.}}: קץ רף שן תם | |||
* ללא זוג: ה', נ', ך'. | |||
האותיות האמצעיות בכל סדרה (ה-נ-ך) שאינן מצטרפות למספר שלם, מתחלפות ביניהם. | האותיות האמצעיות בכל סדרה (ה-נ-ך) שאינן מצטרפות למספר שלם, מתחלפות ביניהם. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
בתורת החסידות ישנם שני ביאורים על משמעות צירופי אטב"ח, '''א.''' שהן כנגד עשר הספירות (דאצילות), ו'''ב.''' שהן כנגד עשר הספירות '''דמלכות''' (דאצילות). לפי שני הביאורים רמוזה כל ספירה '''בזוג''' אותיות, כי כל אחת כלולה משתי בחינות: משפיע ומקבל. | |||
===הביאור הראשון=== | |||
לביאור זה{{הערה|אוה"ת שה"ש עמ' קסח, לקו"ת שה"ש נא ד.}} לא מחשיבים את האותיות הסופיות{{הערה|ואז שני הזוגות האחרונים הם ק-ת, ר-ש; שסכומם חמש מאות (ולא אלף).}}, כך שישנם רק רק עשרה צירופים בלבד – והם כנגד עשר הספירות דאצילות{{הערה|לעת עתה לא נמצא פירוט כיצד כל אחד מהזוגות רומז לספירה מסויימת.}}. | |||
====ה"נ - האותיות שאין להן זוג==== | |||
לאותיות ה'נ'ך' אין "בן זוג"{{הערה|מדרש רבה בא פרשה ט"ו.}} ובתורת החסידות מבואר עניינן רק לפי הביאור שאטב"ח הוא כנגד עשר הספירות עצמן{{הערה|וממילא בביאורים אלו '''לא''' מתייחסים לאות ך' כאל המספר 500.}}: | |||
היינו, שאר כל הצירופים מורים על [[עשר ספירות|עשר הספירות]], ואילו אותיות '''הן''' מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.}}. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו{{הערה|בראשית ג כב.}}" – ש'''האדם''' הוא כיחידו של עולם{{הערה|בראשית רבה פרשה כא ה.}} (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{הערה|במדבר כג ט.}}" – ש'''בעם ישראל''' מאירה בחינת "חד ולא בחושבן. | |||
====האות ך' – שגם לה אין זוג==== | |||
שתי האותיות 'הן' שאין להן זוג מצטרפות במילה 'הנך' לאות השלישית שאין לה זוג, ונרמז בפסוק "הנך יפה רעייתי{{הערה|שה"ש א ו.}}" – ובזה גופא שני ביאורים: | |||
'''א.''' האות ך' רומזת לכף ידו של הקב"ה והיא '''למעלה''' (וממנה נמשכות) אותיות 'הן'. '''ב.''' האות ך' מורה על בחינה שלמטה מאותיות 'הן', וצירופה אליהם מורה על המשכת האור למטה – ובפרטיות גם בזה ישנם שני ביאורים: '''1.'''{{הערה|אוה"ת שה"ש קלט.}} להדיעה שכתר אינו בחשבון הספירות מורה ך' על חכמה ובינה, ו'''2.'''{{הערה|אוה"ת שה"ש קסח.}} להדיעה שגם כתר הוא בחשבון הספירות רומזת הך' לבחינת הכתר עצמו{{הערה|כידוע שכתר נרמז במספר עשרים ובאות כ'.}}. | |||
===הביאור השני=== | |||
להביאור השני{{הערה|לקוטי תורה שה"ש נא ד, אוה"ת שה"ש קלט.}} ישנם 12 צירופים (ארבעה צירופים{{הערה|א-ט, ב-ח, ג-ז, ד-ו.}} שהגימטריה שלהם 10, ארבעה{{הערה|י-צ, כ-ף, ל-ע, מ-ס.}} שהגימטריה 100 וארבעה{{הערה| ק-ץ, ר-ף, ש-ן, ת-ם.}} 1000) - והם כנגד הספירות '''דמלכות''' דאצילות. | |||
מקור ביאור זה הוא בכתבי האר"י{{הערה|שם=עץ חיים|עץ חיים שער הירח פרקים ד-ה.}}, שם מפורטות שייכות הצירופים לספירות:אט – כתר מלכות, בח – חכמה שלה, גז – בינתה, דו – דעתה, יצ – חסדה, לע – תפארתה, מס – נצח שלה, קץ – הודה, רף – יסודה, שן ו'תם' – מלכותה. | |||
הקשר של כל זוג לספירה זו דוקא רמוז במספרן. ויובן בהקדם הידוע שהמלכות מקבלת מכל הספירות, ונמצא שכתר מלכות הוא אמנם נקודה אחת אבל מקבל גם מתשע נקודות של זעיר אנפין – ולכן רמוז באותיות 'אט'. בחכמה דמלכות יש שתי נקודות אבל היא מקבלת מזעיר אנפין שמונה נקודות – ולכן רמוזה בזוג 'בח', וכן הלאה{{הערה|שם=עץ חיים}}. | |||
====סוגים שבהם==== | |||
פירוט מלא של כל הסוגים, הקבוצות, האופנים, העניינים והמשלים עליהם בחסידות נמצא בספר הערכין{{הערה|כרך ה' עמ' תקפב ואילך.}}, לקמן כללות העניין בלבד: | |||
את י"ב הזוגות (שמורים על הספירות דמלכות) מחלקים בשלושה אופנים: '''א.''' למוחין ומידות: ארבעת הזוגות הראשונים כתר-חכמה-בינה-דעת הם מוחין, והשאר מידות. '''ב.''' לחסדים וגבורות: שלושת הזוגות הראשונים (אט בח גז) הם חסדים ושאר התשע – גבורות. '''ג.''' הספירות שנסמכות על זעיר אנפין (כתר עד הוד דמלכות) שהן עצמן נחלקות לשתים (חסדים וגבורות, כמו באופן ב. לעיל), והספירות יסוד-מלכות (שבמלכות). | |||
עקב החלוקות השונות ישנם מקומות בחסידות שמדברים רק על ארבע מהן (מוחין לפי האופן הראשון), רק על שלוש (חסדים או גבורות לפי האופן השלישי) וכן הלאה. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 39: | שורה 48: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:לשון הקודש]] | [[קטגוריה:לשון הקודש]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:50, 28 באוגוסט 2024
נוטריקון אטב"ח הוא סוג שימוש בנוטריקון בו כל זוג אותיות היוצר יחד בגימטריא שלו מספר שלם, מתחלף עם עצמו. לדוגמא, האותיות א-ט שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות ב-ח, וכן הלאה.
השימוש בנוטריקון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא[1] מובאת הדרשה של רבי חייא: "אל תקרי גדיותיך אלא גוויתיך", כשהאותיות ד-ו מתחלפות ביניהם. רבי חייא השתמש רבות בנוטריקון זה[2].
פירוט חילופי האותיות:
- זוגות שסכומן עשר: אט בח גז דו
- זוגות שסכומם מאה: יצ כפ לע מס
- זוגות שסכומם אלף[3]: קץ רף שן תם
- ללא זוג: ה', נ', ך'.
האותיות האמצעיות בכל סדרה (ה-נ-ך) שאינן מצטרפות למספר שלם, מתחלפות ביניהם.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות ישנם שני ביאורים על משמעות צירופי אטב"ח, א. שהן כנגד עשר הספירות (דאצילות), וב. שהן כנגד עשר הספירות דמלכות (דאצילות). לפי שני הביאורים רמוזה כל ספירה בזוג אותיות, כי כל אחת כלולה משתי בחינות: משפיע ומקבל.
הביאור הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
לביאור זה[4] לא מחשיבים את האותיות הסופיות[5], כך שישנם רק רק עשרה צירופים בלבד – והם כנגד עשר הספירות דאצילות[6].
ה"נ - האותיות שאין להן זוג[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאותיות ה'נ'ך' אין "בן זוג"[7] ובתורת החסידות מבואר עניינן רק לפי הביאור שאטב"ח הוא כנגד עשר הספירות עצמן[8]:
היינו, שאר כל הצירופים מורים על עשר הספירות, ואילו אותיות הן מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות[9]. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו[10]" – שהאדם הוא כיחידו של עולם[11] (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{הערה|במדבר כג ט.}}" – שבעם ישראל מאירה בחינת "חד ולא בחושבן.
האות ך' – שגם לה אין זוג[עריכה | עריכת קוד מקור]
שתי האותיות 'הן' שאין להן זוג מצטרפות במילה 'הנך' לאות השלישית שאין לה זוג, ונרמז בפסוק "הנך יפה רעייתי[12]" – ובזה גופא שני ביאורים:
א. האות ך' רומזת לכף ידו של הקב"ה והיא למעלה (וממנה נמשכות) אותיות 'הן'. ב. האות ך' מורה על בחינה שלמטה מאותיות 'הן', וצירופה אליהם מורה על המשכת האור למטה – ובפרטיות גם בזה ישנם שני ביאורים: 1.[13] להדיעה שכתר אינו בחשבון הספירות מורה ך' על חכמה ובינה, ו2.[14] להדיעה שגם כתר הוא בחשבון הספירות רומזת הך' לבחינת הכתר עצמו[15].
הביאור השני[עריכה | עריכת קוד מקור]
להביאור השני[16] ישנם 12 צירופים (ארבעה צירופים[17] שהגימטריה שלהם 10, ארבעה[18] שהגימטריה 100 וארבעה[19] 1000) - והם כנגד הספירות דמלכות דאצילות.
מקור ביאור זה הוא בכתבי האר"י[20], שם מפורטות שייכות הצירופים לספירות:אט – כתר מלכות, בח – חכמה שלה, גז – בינתה, דו – דעתה, יצ – חסדה, לע – תפארתה, מס – נצח שלה, קץ – הודה, רף – יסודה, שן ו'תם' – מלכותה.
הקשר של כל זוג לספירה זו דוקא רמוז במספרן. ויובן בהקדם הידוע שהמלכות מקבלת מכל הספירות, ונמצא שכתר מלכות הוא אמנם נקודה אחת אבל מקבל גם מתשע נקודות של זעיר אנפין – ולכן רמוז באותיות 'אט'. בחכמה דמלכות יש שתי נקודות אבל היא מקבלת מזעיר אנפין שמונה נקודות – ולכן רמוזה בזוג 'בח', וכן הלאה[20].
סוגים שבהם[עריכה | עריכת קוד מקור]
פירוט מלא של כל הסוגים, הקבוצות, האופנים, העניינים והמשלים עליהם בחסידות נמצא בספר הערכין[21], לקמן כללות העניין בלבד:
את י"ב הזוגות (שמורים על הספירות דמלכות) מחלקים בשלושה אופנים: א. למוחין ומידות: ארבעת הזוגות הראשונים כתר-חכמה-בינה-דעת הם מוחין, והשאר מידות. ב. לחסדים וגבורות: שלושת הזוגות הראשונים (אט בח גז) הם חסדים ושאר התשע – גבורות. ג. הספירות שנסמכות על זעיר אנפין (כתר עד הוד דמלכות) שהן עצמן נחלקות לשתים (חסדים וגבורות, כמו באופן ב. לעיל), והספירות יסוד-מלכות (שבמלכות).
עקב החלוקות השונות ישנם מקומות בחסידות שמדברים רק על ארבע מהן (מוחין לפי האופן הראשון), רק על שלוש (חסדים או גבורות לפי האופן השלישי) וכן הלאה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הנ, הנך, ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ה' עמוד רנא
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי כתובות סז: סוכה נב, ב.
- ↑ וראה בספר הערכים כרך ה' עמ' תר ואילך אריכות נפלאה בזה.
- ↑ כי בחשבון זה: ך'– 500, ם'– 600, ן'-700, ף'– 800, ץ'- 900.
- ↑ אוה"ת שה"ש עמ' קסח, לקו"ת שה"ש נא ד.
- ↑ ואז שני הזוגות האחרונים הם ק-ת, ר-ש; שסכומם חמש מאות (ולא אלף).
- ↑ לעת עתה לא נמצא פירוט כיצד כל אחד מהזוגות רומז לספירה מסויימת.
- ↑ מדרש רבה בא פרשה ט"ו.
- ↑ וממילא בביאורים אלו לא מתייחסים לאות ך' כאל המספר 500.
- ↑ על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.
- ↑ בראשית ג כב.
- ↑ בראשית רבה פרשה כא ה.
- ↑ שה"ש א ו.
- ↑ אוה"ת שה"ש קלט.
- ↑ אוה"ת שה"ש קסח.
- ↑ כידוע שכתר נרמז במספר עשרים ובאות כ'.
- ↑ לקוטי תורה שה"ש נא ד, אוה"ת שה"ש קלט.
- ↑ א-ט, ב-ח, ג-ז, ד-ו.
- ↑ י-צ, כ-ף, ל-ע, מ-ס.
- ↑ ק-ץ, ר-ף, ש-ן, ת-ם.
- ↑ 20.0 20.1 עץ חיים שער הירח פרקים ד-ה.
- ↑ כרך ה' עמ' תקפב ואילך.