שלמה זלמן וילנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
נולד ב[[וילנא]] לאביו ר' צבי הירש אשכנזי (שנת לידתו לא ידועה).
נולד ב[[וילנא]] לאביו ר' צבי הירש אשכנזי (שנת לידתו לא ידועה).


לכשבגר, הצטרף לעדת החסידים ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]].
לכשבגר, הצטרף לעדת החסידים ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בסביבות בשנת תקמ"ד כתב אדמו"ר הזקן אודותיו לאנ"ש: "מרי דברי זכור אזכרנו לטוב, איש טוב וישר ירא ה' מרבים ה"ה הרב המפורסם בתורה וביראה, כק"ש מו"ה שלמה זלמן הכהן שד"ר שי', אשר כתת רגליו עד מדינתינו לעשות לו פה מעמד נכון... על כן באתי אחריו למלאות דבריו ומשאלותיו לטובה, ולבקש כזאת וכזאת בבקשה כפולה ומכופלת מאת כא"ש בכל מקומות מושובתיהם, להיות בתומכי נפשו ונפש ביתו...".}}.


על פי הידוע, היה בעל אמצעים, אך בעקבות זה שלא טרח מספיק בכבודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב החל לרדת מנכסיו ובעצת אדמו"ר הזקן עלה לארץ הקודש{{הערה|1=וכאשר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ביקש רשות מאדמו"ר הזקן לאסוף כספים בתחום שלו (כיון שלאחר הסתלקות המגיד ממעזריטש, חולקה רוסיה לתחומים בין תלמידיו והם עשו הסכם ביניהם שאף תלמיד לא יכנס לתחום חברו ללא רשות), אדמו"ר הזקן הסכים בחפץ לב ואף שלח אותו להתאכסן אצל מקורבו הנגיד ר' זלמן וילנר, אלא שמכיון שהוא חיתן באותה שעה את בתו, שכר דירה אחרת עבור ר' לוי יצחק ומאז ואילך החלו עסקיו מתדרדרים, וכשנסע לאדמו"ר הזקן לבקש ברכה, התפלא אדמו"ר הזקן כיצד זה קרה והרי בזה ששלח אליו את הצדיק מברדיטשוב ובזה הבטיח עשירות לו ולצאצאיו עד סוף הדורות, וכשהתברר מה שאירע, אמר לו אדמו"ר הזקן שהברירה היחידה שיש לו היא למכור את שארית רכושו ולעלות מיד לארץ הקודש, וכשסיפר על ר' זלמן וילנער, התבטא שלא רק שלא יצאה רעה מתחת ידי הצדיק מברדיטשוב, אלא בדיוק להיפך, שעשה לו את הטובה הכי גדולה שבזכותו הוא עלה לארץ הקודש ([https://tablet.otzar.org/he/pages/?&restore=1 ספר משלחן הרמ"ח עמוד יא]).}}, כשהוא מצטרף ל[[עליית החסידים]] הידועה בשנת [[תקל"ז]] בראשותו של [[רבי מנחם מנדל מויטבסק]]. כיון שהיה נחדב לאחד מנכבדי הקהל בוילנא, כאשר יצא בדרכו לעלות לארץ הקודש, התאספו רבים מיהודי העיר להיפרד ממנו, לכבודו ולכבוד ארץ הקודש.
היה בעל אמצעים, אך בעקבות זה שלא טרח מספיק בכבודו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] החל לרדת מנכסיו ובעצת אדמו"ר הזקן עלה לארץ הקודש{{הערה|1=וכאשר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ביקש רשות מאדמו"ר הזקן לאסוף כספים בתחום שלו (כיון שלאחר הסתלקות המגיד ממעזריטש, חולקה רוסיה לתחומים בין תלמידיו והם עשו הסכם ביניהם שאף תלמיד לא יכנס לתחום חברו ללא רשות), אדמו"ר הזקן הסכים בחפץ לב ואף שלח אותו להתאכסן אצל מקורבו הנגיד ר' זלמן וילנר, אלא שמכיון שהוא חיתן באותה שעה את בתו, שכר דירה אחרת עבור ר' לוי יצחק ומאז ואילך החלו עסקיו מתדרדרים, וכשנסע לאדמו"ר הזקן לבקש ברכה, התפלא אדמו"ר הזקן כיצד זה קרה והרי בזה ששלח אליו את הצדיק מברדיטשוב ובזה הבטיח עשירות לו ולצאצאיו עד סוף הדורות, וכשהתברר מה שאירע, אמר לו אדמו"ר הזקן שהברירה היחידה שיש לו היא למכור את שארית רכושו ולעלות מיד לארץ הקודש, וכשסיפר על ר' זלמן וילנער, התבטא שלא רק שלא יצאה רעה מתחת ידי הצדיק מברדיטשוב, אלא בדיוק להיפך, שעשה לו את הטובה הכי גדולה שבזכותו הוא עלה לארץ הקודש ([https://tablet.otzar.org/he/pages/?&restore=1 ספר משלחן הרמ"ח עמוד יא]).}}, כשהוא מצטרף ל[[עליית החסידים]] הידועה בשנת [[תקל"ז]] בראשותו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]]. כיון שהיה נחשב לאחד מנכבדי הקהל בוילנא, כאשר יצא בדרכו לעלות לארץ הקודש, התאספו רבים מיהודי העיר להיפרד ממנו, לכבודו ולכבוד ארץ הקודש.


בארץ הקודש, דבק ברבי מנחם מענדל, ויצא בשליחות מספר פעמים כ[[שד"ר]] לאסוף תרומות במדינות אירופה להחזקת [[כולל רייסין]], ובאיגרות שכתבו רבי מנחם מנדל מויטעבסק ותלמידיו ניכר היחס המיוחד שהיה לר' שלמה זלמן בין שאר תלמידי החבורה{{הערה|כך לדוגמא כתב אודותיו רבי מנחם מענדל באיגרת מחודש ניסן תקמ"א: "חביבי הרבני המופלא מו"ה שלמה זלמן הכהן - משולח שלנו". ואילו רבי אברהם מקאליסק כתב באגרת משנת תקנ"ח: "כבוד רב כהנא קדישא, '''שר התורה''' א' מאריות שבחבורה".}}, והיו אף איגרות שכתב בעצמו, וכן זכה להיות עד בשעת כתיבת ה[[צוואה]] רבי מנחם מנדל{{הערה|אלא שמפני שהעד השני היה [[רבי אברהם מקליסק]], ירא מלחתום יחד עמו ולכן לא חתם על הצוואה.}}.
בארץ הקודש, דבק ברבי מנחם מענדל, ויצא בשליחות מספר פעמים כ[[שד"ר]] לאסוף תרומות במדינות אירופה להחזקת [[כולל רייסין]], ובאיגרות שכתבו רבי מנחם מענדל מויטעבסק ותלמידיו ניכר היחס המיוחד שהיה לר' שלמה זלמן בין שאר תלמידי החבורה{{הערה|כך לדוגמא כתב אודותיו רבי מנחם מענדל באיגרת מחודש ניסן תקמ"א: "חביבי הרבני המופלא מו"ה שלמה זלמן הכהן - משולח שלנו". ואילו רבי אברהם מקאליסק כתב באגרת משנת תקנ"ח: "כבוד רב כהנא קדישא, '''שר התורה''' א' מאריות שבחבורה".}}, והיו אף איגרות שכתב בעצמו, וכן זכה להיות עד בשעת כתיבת ה[[צוואה]] רבי מנחם מענדל{{הערה|אלא שמפני שהעד השני היה רבי [[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]], ירא מלחתום יחד עמו ולכן לא חתם על הצוואה.}}.


נפטר ב[[כ' אדר|כ' אדר ב']] [[תקנ"ט]], ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]] סמוך לרבי מנחם מנדל מויטעבסק ורבי אברהם הכהן מקליסק.
לפי אחת המסורות, לאחר הסתלקותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, הפציר בו רבי [[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]] שיקבל על עצמו את עול ההנהגה אך הוא סירב{{הערה|1=כתבי ר"י שו"ב (מובא בתוך [jgbherzog.jgaliciabukovina.net/sites/default/files/201706/%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%20%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94%20-%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%20%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_0.pdf 'מליטא לגליציה - קארלין בתקופת גלות', מאת אברהם אביש שור עמוד 82]).}}.
 
נפטר ב[[כ' אדר|כ' אדר ב']] [[תקנ"ט]], ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]] סמוך לרבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם הכהן מקליסק.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
בשנת תקמ"א התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת איטקה בת רבי משה הלוי סגל - זקן עדת החסידים בטבריה. אחרי פטירתו, אלמנתו נישאה בזיווג שני ל[[רבי אברהם מקליסק]].
בשנת תקמ"א התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת איטקה בת רבי משה הלוי סגל - זקן עדת החסידים בטבריה. אחרי פטירתו, אלמנתו נישאה בזיווג שני לרבי [[אברהם מקליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקליסק]].


*בנו רבי אברהם פנחס הכהן{{הערה|שגדל תחת עינו הפקוחה של אביו חורגו רבי אברהם הכהן מקליסק.}}
*בנו רבי אברהם פנחס הכהן{{הערה|שגדל תחת עינו הפקוחה של אביו חורגו רבי אברהם הכהן מקליסק.}}
**נכדתו, מרת לאה (בת רבי אברהם פנחס) נישאה לרבי מנחם מנדל אפשטיין, זקנו של האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], רבי אברהם וינברג.
**נכדתו, מרת לאה (בת רבי אברהם פנחס) נישאה לרבי מנחם מנדל אפשטיין, זקנו של האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], רבי אברהם וינברג{{הערה|יש לציין ל[https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/landoy.htm מסורת שהשתמרה בפי חסידי סלונים] שבירושלים חי ר' זלמן וילנר נכדו של רבי [[גרשון מקיטוב]], ורבי [[ברוך ממעזיבוז]] הוא זה ששיגר לר' אברהם מקליסק אגרת עם בקשה לקרב אותו, ומאז הפך לאחד מבני החבריה קדישא.}}.
 
*בנו, ר' יצחק 'השחור', חסיד וקדוש, שימש כשד"ר, נפטר בח"י אדר ראשון תקפ"ו{{הערה|אודותיו ביסוה"מ ע' קכח-קכט, ומכתבי אביו שנדפסו בכרם חב"ד 4 (חלק ב') אגרות מו-מז.}}.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 24: שורה 28:
{{מיון רגיל:וילנר, שלמה זלמן}}
{{מיון רגיל:וילנר, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:אישים בטבריה]]
[[קטגוריה:אישים בטבריה]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בטבריה]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
[[קטגוריה:שד"רים]]
[[קטגוריה:שד"רים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תקנ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תקנ"ט]]
[[קטגוריה:אישים בוילנא]]
[[קטגוריה:אישים בוילנא]]

גרסה אחרונה מ־07:14, 28 באוגוסט 2024

הרב שלמה זלמן (אשכנזי) הכהן וילנר[1] (?-כ' אדר ב' תקנ"ט), היה מתלמידי אדמו"ר הזקן ורבי מנחם מנדל מויטבסק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בוילנא לאביו ר' צבי הירש אשכנזי (שנת לידתו לא ידועה).

לכשבגר, הצטרף לעדת החסידים ונמנה על תלמידיו של אדמו"ר הזקן[2].

היה בעל אמצעים, אך בעקבות זה שלא טרח מספיק בכבודו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב החל לרדת מנכסיו ובעצת אדמו"ר הזקן עלה לארץ הקודש[3], כשהוא מצטרף לעליית החסידים הידועה בשנת תקל"ז בראשותו של רבי מנחם מנדל מויטבסק. כיון שהיה נחשב לאחד מנכבדי הקהל בוילנא, כאשר יצא בדרכו לעלות לארץ הקודש, התאספו רבים מיהודי העיר להיפרד ממנו, לכבודו ולכבוד ארץ הקודש.

בארץ הקודש, דבק ברבי מנחם מענדל, ויצא בשליחות מספר פעמים כשד"ר לאסוף תרומות במדינות אירופה להחזקת כולל רייסין, ובאיגרות שכתבו רבי מנחם מענדל מויטעבסק ותלמידיו ניכר היחס המיוחד שהיה לר' שלמה זלמן בין שאר תלמידי החבורה[4], והיו אף איגרות שכתב בעצמו, וכן זכה להיות עד בשעת כתיבת הצוואה רבי מנחם מענדל[5].

לפי אחת המסורות, לאחר הסתלקותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, הפציר בו רבי אברהם מקליסק שיקבל על עצמו את עול ההנהגה אך הוא סירב[6].

נפטר בכ' אדר ב' תקנ"ט, ונטמן בבית העלמין היהודי העתיק בטבריה סמוך לרבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי אברהם הכהן מקליסק.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תקמ"א התחתן בזיווג שני עם מרת איטקה בת רבי משה הלוי סגל - זקן עדת החסידים בטבריה. אחרי פטירתו, אלמנתו נישאה בזיווג שני לרבי אברהם מקליסק.

  • בנו רבי אברהם פנחס הכהן[7]
    • נכדתו, מרת לאה (בת רבי אברהם פנחס) נישאה לרבי מנחם מנדל אפשטיין, זקנו של האדמו"ר מסלונים, רבי אברהם וינברג[8].
  • בנו, ר' יצחק 'השחור', חסיד וקדוש, שימש כשד"ר, נפטר בח"י אדר ראשון תקפ"ו[9].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ספר יסוד המעלה לר' אהרן סורסקי בני ברק תש"ס, - חלק א' עמודים קסה - קסז.

הערות שוליים

  1. יש להבדיל בינו לבין בנו (ואביו) של הגאון מוילנא שנקראו אף הם בשם 'שלמה זלמן' וכונו 'וילנר' על שם עיירת מוצאם, וילנא.
  2. בסביבות בשנת תקמ"ד כתב אדמו"ר הזקן אודותיו לאנ"ש: "מרי דברי זכור אזכרנו לטוב, איש טוב וישר ירא ה' מרבים ה"ה הרב המפורסם בתורה וביראה, כק"ש מו"ה שלמה זלמן הכהן שד"ר שי', אשר כתת רגליו עד מדינתינו לעשות לו פה מעמד נכון... על כן באתי אחריו למלאות דבריו ומשאלותיו לטובה, ולבקש כזאת וכזאת בבקשה כפולה ומכופלת מאת כא"ש בכל מקומות מושובתיהם, להיות בתומכי נפשו ונפש ביתו...".
  3. וכאשר רבי לוי יצחק מברדיטשוב ביקש רשות מאדמו"ר הזקן לאסוף כספים בתחום שלו (כיון שלאחר הסתלקות המגיד ממעזריטש, חולקה רוסיה לתחומים בין תלמידיו והם עשו הסכם ביניהם שאף תלמיד לא יכנס לתחום חברו ללא רשות), אדמו"ר הזקן הסכים בחפץ לב ואף שלח אותו להתאכסן אצל מקורבו הנגיד ר' זלמן וילנר, אלא שמכיון שהוא חיתן באותה שעה את בתו, שכר דירה אחרת עבור ר' לוי יצחק ומאז ואילך החלו עסקיו מתדרדרים, וכשנסע לאדמו"ר הזקן לבקש ברכה, התפלא אדמו"ר הזקן כיצד זה קרה והרי בזה ששלח אליו את הצדיק מברדיטשוב ובזה הבטיח עשירות לו ולצאצאיו עד סוף הדורות, וכשהתברר מה שאירע, אמר לו אדמו"ר הזקן שהברירה היחידה שיש לו היא למכור את שארית רכושו ולעלות מיד לארץ הקודש, וכשסיפר על ר' זלמן וילנער, התבטא שלא רק שלא יצאה רעה מתחת ידי הצדיק מברדיטשוב, אלא בדיוק להיפך, שעשה לו את הטובה הכי גדולה שבזכותו הוא עלה לארץ הקודש (ספר משלחן הרמ"ח עמוד יא).
  4. כך לדוגמא כתב אודותיו רבי מנחם מענדל באיגרת מחודש ניסן תקמ"א: "חביבי הרבני המופלא מו"ה שלמה זלמן הכהן - משולח שלנו". ואילו רבי אברהם מקאליסק כתב באגרת משנת תקנ"ח: "כבוד רב כהנא קדישא, שר התורה א' מאריות שבחבורה".
  5. אלא שמפני שהעד השני היה רבי אברהם מקליסק, ירא מלחתום יחד עמו ולכן לא חתם על הצוואה.
  6. כתבי ר"י שו"ב (מובא בתוך [jgbherzog.jgaliciabukovina.net/sites/default/files/201706/%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90%20%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94%20-%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA%20%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_0.pdf 'מליטא לגליציה - קארלין בתקופת גלות', מאת אברהם אביש שור עמוד 82]).
  7. שגדל תחת עינו הפקוחה של אביו חורגו רבי אברהם הכהן מקליסק.
  8. יש לציין למסורת שהשתמרה בפי חסידי סלונים שבירושלים חי ר' זלמן וילנר נכדו של רבי גרשון מקיטוב, ורבי ברוך ממעזיבוז הוא זה ששיגר לר' אברהם מקליסק אגרת עם בקשה לקרב אותו, ומאז הפך לאחד מבני החבריה קדישא.
  9. אודותיו ביסוה"מ ע' קכח-קכט, ומכתבי אביו שנדפסו בכרם חב"ד 4 (חלק ב') אגרות מו-מז.