מרדכי יואל דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]]. | *בנו, הרב [[דובער מנחם מענדל דוכמן]]. רעייתו פייגע רישא אחות ר' [[יהודה לייב חסדן]]. | ||
*בתו, פייגא (מייזיל) | *בתו, פייגא (מייזיל). חתנה הרב [[יצחק רסקין]] מ[[לנינגרד]]. | ||
==תלמידיו ומושפעיו== | ==תלמידיו ומושפעיו== | ||
| שורה 51: | שורה 43: | ||
== לקריאה נוספת== | == לקריאה נוספת== | ||
* לשמע אוזן | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], [[תשפ"ג]]. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן. | *[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], [[תשפ"ג]]. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן. | ||
| שורה 61: | שורה 54: | ||
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]] | [[קטגוריה:משפחת דוכמן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ט]] | ||
[[קטגוריה:אישים בהומיל]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:48, 20 באוגוסט 2024
ר' מרדכי יואל הלוי דוכמן (ב' סיון תקצ"ו - ה' חשוון תרע"ט), היה חסיד גדול ומושפע של החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל. היה עובד גדול, ואצר אלפי סיפורים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בצעירותו הגיע להומיל ושם נתקרב לחסיד הרב ר' יצחק אייזיק מהומיל, זכה ללמוד עמו במשך שנים רבות חסידות, ושמע ממנו הרבה סיפורים ואמרות.
בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק היה נחשב לאחד מגדולי החסידים, ובעת אמירת דא"ח ישב ליד השולחן ולא עמד, דבר שהיה נחשב לכבוד גדול[1]
היה מקורב מאד לבני אדמו"ר הצמח צדק ובכל פעם שהיה מזכירם ירדו מעיניו דמעות[2].
לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נמנה על חסידות חב"ד - קאפוסט.
אודות הרב דוכמן סיפר הרב ישראל חסדן אשר בצעירותו גר בהומיל ומקורב לרב דוכמן: "בכל ימי שבת קודש היו מתקבצים ומתאספים אצלו זקני החסידים ועוד לשמוע את זיו תורתו – תורת החסידות – ואמרות קודש של רבותינו נשיאינו. בדרך כלל היה חוזר מדברי תורת החסידות של החסיד ר' יצחק אייזיק מהומיל.
ידוע היה ר' מרדכי יואל כחסיד מיוחד, תלמידו של ר' אייזל האמעלער. היה לומד הרבה בספר 'חנה אריאל' ספרו של מורו ורבו ר' אייזל ומאמרי החסידות שלו. היה מתוועד הרבה, והתוועדויות היו בחסד עליון מיוחדות"[3].
נפטר בה' בחשוון שנת תרע"ט והוא בן 82.
מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רוב אמרותיו וסיפוריו רוכזו על ידי נכדו הרב שניאור זלמן דוכמן בספר לשמע אוזן.
סיפורים ששמע ממנו נכדו הרב חיים אברהם דוכמן נכתבו על ידי הרב חיים אליהו מישולובין ועל ידי הרב משה ניסילביץ'.
מרגלא בפומיה של הרב הלל מפאריטש: אילו ידעו בעלי התאוות את גודל התענוג והטוב טעם שיש בעניני אלקות, שיכולים להגיע אליו על ידי לימוד החסידות ובפרט על ידי התניא קדישא, היו זונחים את כל תאוותיהם ורודפים אך ורק אחרי התניא קדישא.[4]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב דובער מנחם מענדל דוכמן. רעייתו פייגע רישא אחות ר' יהודה לייב חסדן.
- בתו, פייגא (מייזיל). חתנה הרב יצחק רסקין מלנינגרד.
תלמידיו ומושפעיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החסיד ר' חיים אברהם דוכמן
- החסיד ר' שניאור זלמן דוכמן
- החסיד ר' יהודה לייב חסדן
- החסיד ר' ישראל חסדן
- הרב חיים אליעזר ביחובסקי
- הרב טוביה בלקין
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמע אוזן
- שניאור זלמן ברגר, חסדי ישראל, תשפ"ג. פרקים זכרונות מהומיל החסידית וזכרונות דוכמן.
הערות שוליים
- ↑ ראה 'השחר', וויען תרל"א, שנה שני', כרך שני, חלק שלישי, עמ' 44 ואילך.
- ↑ לשמע אוזן מהדו"ב עמ' נ"ג.
- ↑ חסדי ישראל, פרק זכרונות מהומיל החסידית
- ↑ מובא בגליון בית משיח 535: הרב חיים אברהם דוכמן, ששמע מסבו הרב מרדכי יואל.