שניאור זלמן דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:זלמן הלוי דוכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן הלוי דוכמן]]
[[קובץ:זלמן הלוי דוכמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן הלוי דוכמן]]
ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן הלוי דוכמן''' ([[י"א אלול]] [[תרנ"א]] - [[ח' באדר]] [[תש"ל]]), למד ב[[תומכי תמימים]] בליובאוויטש והיה חסידו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אשר קירבו וחיבבו מאד, והאריך ימים עד לנשיאותו של [[הרבי]]. חיבר את הספר [[לשמע אוזן]].
ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן הלוי דוכמן''' ([[י"א אלול]] [[תרנ"א]] - [[ח' באדר]] [[תש"ל]]), למד ב[[תומכי תמימים]] בליובאוויטש והיה חסידם של [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. חיבר את הספר [[לשמע אוזן]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"א אלול]] [[תרנ"א]] ב[[הומיל]] להוריו דובער מנחם מענדל הלוי וחיה פייגא רישא דוכמן.
נולד ב[[י"א אלול]] [[תרנ"א]] ב[[הומיל]] להוריו דובער מנחם מענדל הלוי וחיה פייגא רישא אחות הרב [[יהודה לייב חסדן]], בת ר' הירש בער חסדן, המיוחס לחסיד אדמו"ר הזקן הרב [[זלמן זעזמער]].


בצעירותו קיבל מסבו הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שקיבל מהחסיד המפורסם רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל]].
בצעירותו קיבל מסבו הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] שקיבל מהחסיד המפורסם רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל]].


בגיל 14 נכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מ[[נוול]].
בגיל 14 נכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה גרוניא, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מ[[נוול]].
 
בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.{{הערה|1=ראה שם הערות "כמדומה".}}


לאחר התיישבותו בברוקלין [[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות נידחות ב[[ארצות הברית]] בכדי לעורר את התושבים לקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]], שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.
לאחר התיישבותו בברוקלין [[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות נידחות ב[[ארצות הברית]] בכדי לעורר את התושבים לקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]], שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.


את סיפוריו כתב בספרו "[[לשמע אוזן]]", שנדפס בשנת [[תשכ"ג]] ובו [[סיפורי חסידים]] ששמע מחסידים בדורות עברו.
זכה לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ אשר החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו [[הרבי]] בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.
 
בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד [[מרדכי יואל דוכמן|הרמ"י מהאמעל]]. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע על דבר זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון מו"ח הרבי לקבץ הידיעות על דבר זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה גם כן זכות הרבים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/414&search=שניאור+זלמן+דוכמן אגרות קודש].}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו [[הרבי]] בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.


בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד [[מרדכי יואל דוכמן|הרמ"י מהאמעל]]. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע על דבר זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון מו"ח הרבי לקבץ הידיעות על דבר זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה גם כן זכות הרבים.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/414&search=שניאור+זלמן+דוכמן אגרות קודש].}}
את סיפוריו כתב בספרו "[[לשמע אוזן]]", שנדפס בשנת [[תשכ"ג]] ובו [[סיפורי חסידים]] ששמע מחסידים בדורות עברו ומאז הספר הודפס במהדורות רבות ונחשב לפופולרי.


בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.{{הערה|1=ראה שם הערות "כמדומה".}}


היה מתפלל [[בעלי תפילה ב-770|לפני העמוד ב-770]] גם בימים נוראים.
היה מתפלל [[בעלי תפילה ב-770|לפני העמוד ב-770]] גם בימים נוראים.
שורה 28: שורה 28:
* אחיו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]
* אחיו, הרב [[ישראל נח דוכמן]]
* בנו, ר' [[ישראל דוכמן]]
* בנו, ר' [[ישראל דוכמן]]
* בתו, גברת ליפסקער טורנטו
* בתו, מרת רחל ביילא ליפסקר רעיית [[אליהו עקיבא ליפסקר]]- נולדה בחג השבועות תרפ"א - נפטרה בי"א אייר תשפ"ד בגיל 102.


עוד שנים מילדים נהרגו בשעת המצור על פטרבורג במהלך מלחמת העולם השני'ה
עוד שנים מילדים נהרגו בשעת המצור על [[לנינגרד]] במהלך [[מלחמת העולם השניה]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
* [https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5783-5.pdf גליון א חסידישע דערהער]
* [https://drive.google.com/file/d/1_ioqf4Ql-qwpUZknV5joOG8OqGndJWBG/view?usp=drivesdk " לשמע אוזן " מפי הרה"ח ר' שניאור זלמן דוכמן ע"ה. ]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 46: שורה 48:
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]
[[קטגוריה:משפחת דוכמן]]
[[קטגוריה:משפחת חסדן]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]

גרסה אחרונה מ־23:46, 20 באוגוסט 2024

ר' זלמן הלוי דוכמן

החסיד רבי שניאור זלמן הלוי דוכמן (י"א אלול תרנ"א - ח' באדר תש"ל), למד בתומכי תמימים בליובאוויטש והיה חסידם של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי. חיבר את הספר לשמע אוזן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"א אלול תרנ"א בהומיל להוריו דובער מנחם מענדל הלוי וחיה פייגא רישא אחות הרב יהודה לייב חסדן, בת ר' הירש בער חסדן, המיוחס לחסיד אדמו"ר הזקן הרב זלמן זעזמער.

בצעירותו קיבל מסבו הרב מרדכי יואל דוכמן שקיבל מהחסיד המפורסם רבי יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל.

בגיל 14 נכנס ללמוד בתלמוד תורה שפעל בסמיכות לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה גרוניא, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מנוול.

בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.[1]

לאחר התיישבותו בברוקלין הרב דוכמן קיבל הוראות מהרבי לנסוע לקהילות נידחות בארצות הברית בכדי לעורר את התושבים לקיום התורה והמצוות, שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.

זכה לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ אשר החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים. בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד הרמ"י מהאמעל. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע על דבר זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון מו"ח הרבי לקבץ הידיעות על דבר זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה גם כן זכות הרבים.[2]

את סיפוריו כתב בספרו "לשמע אוזן", שנדפס בשנת תשכ"ג ובו סיפורי חסידים ששמע מחסידים בדורות עברו ומאז הספר הודפס במהדורות רבות ונחשב לפופולרי.


היה מתפלל לפני העמוד ב-770 גם בימים נוראים.

נפטר בח' באדר תש"ל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עוד שנים מילדים נהרגו בשעת המצור על לנינגרד במהלך מלחמת העולם השניה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראה שם הערות "כמדומה".
  2. אגרות קודש.