ישראל יפה (בעל הדפוס): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(40 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[ישראל יפה (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישראל יפה, בעל הדפוס מקאפוסט|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[ישראל יפה (פירושונים)]]}}
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה]]
[[קובץ:שבחי הבעשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה]]
הרה"ח '''ישראל יפה''' (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]") היה אחד מבין מייסדי הישוב החב"די ב[[חברון]].  
הרב '''ישראל יפה''' (נקרא גם "המדפיס מ[[קאפוסט]]") (? - [[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]]), היה אחד ממייסדי היישוב החב"די ב[[חברון]], מראשוני החסידים של אדמו"ר הזקן ומגדולי תלמידיו.


==תולדותיו==
==תולדות חיים==
נולד ברוסיה לרבי יצחק יפה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, ומקורבו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד.
נולד ב[[רוסיה]] בסביבות שנת [[תק"י]] לרבי יצחק יפה, (ר' יצחק קפוסט), מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ומקורבו של [[האדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]].


רבי ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס עברי בעיירה קאפוסט הסמוכה לשקלוב שבמחוז ויטפסק בבלארוס. רבי ישראל יפה הדפיס בין היתר את ספר 'שבחי הבעש"ט', וכן סידור של בעל התניא. ספריו ידועים בהקפדה על פרטים, הגהות מתוקנות ועיצוב נאה.
ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס ב[[עיירה]] [[קאפוסט]]. ר' ישראל הדפיס בין היתר את ספר '[[שבחי הבעש"ט]]', וכן את [[סידור אדמו"ר הזקן]] ומחבר הספר "אור ישראל".


רבי ישראל יפה נזכר בתולדות החסידות אף כאיש אשר נשא את האדמו"ר בעל התניא על כתפיו לאחר שהאדמו"ר שוחרר מבית הכלא בשנת 1799. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה"אדמור האמצעי" רבי דוב בר שניאורסון לעלות לארץ ישראל. רבי יפה עלה מהעיירה קאפוסט לחברון ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוס ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".
ר' ישראל יפה היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ"ו]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לא.}}. מאוחר יותר, [[חג הגאולה י"ט בכסלו]] ב[[תקנ"ט]] הוא [[נישואין|נשא]] את ה[[אדמו"ר הזקן]] על כתפיו.


לרבי ישראל יפה ולאשתו שפרינצה היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת 1777-התקל"ז יחד עם רבם רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים.
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ ל[[ליובאוויטש]] לרבי לשמוע [[דא"ח]], אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע [[דא"ח]] מהרבי. על כך ענה לו [[אדמו"ר האמצעי]] שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון.  


היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ"ו]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] אגרת לא.}}.  
ר' ישראל עלה לחברון בשנת [[תק"פ]], ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו [[ארץ הקודש|ארצה]] כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".


בנו ר' אפרים רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן מד. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיו.
לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת [[תקל"ז]].
==ראו עוד==
 
אשתו שפרינצא, בתו של ר' משה, נפטרה ב[[י"ח מנחם אב]].
 
בנו ר' [[אפרים יפה]] רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן 44. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". ר' אפרים נפטר בתאריך [[ז' תמוז]], בין השנים [[תר"ו]]-[[תר"ט|ט]]. ובמפקד [[תר"ט]] רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. חאשע אשתו נפטרה ב[[כ"ח כסלו]] [[תרמ"ה]], בהיותה בגיל תשעים.
 
נפטר ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תקפ"ח]].
 
 
==ראו גם==
*[[ישראל יפה (הקטן)]]  
*[[ישראל יפה (הקטן)]]  


==לקריאה נוספת==
*'''דורות של חסידים''' עמוד 115 ואילך.
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 161-164.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|יפה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|יפה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|יפה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|יפה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:אישים בחברון]]
[[קטגוריה:משפחת יפה]]

גרסה מ־18:44, 18 באוגוסט 2024

שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפה

הרב ישראל יפה (נקרא גם "המדפיס מקאפוסט") (? - כ"ג מנחם אב תקפ"ח), היה אחד ממייסדי היישוב החב"די בחברון, מראשוני החסידים של אדמו"ר הזקן ומגדולי תלמידיו.

תולדות חיים

נולד ברוסיה בסביבות שנת תק"י לרבי יצחק יפה, (ר' יצחק קפוסט), מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים". היה מתלמידיו של רבי מנחם מנדל מויטבסק, ומקורבו של האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.

ר' ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס בעיירה קאפוסט. ר' ישראל הדפיס בין היתר את ספר 'שבחי הבעש"ט', וכן את סידור אדמו"ר הזקן ומחבר הספר "אור ישראל".

ר' ישראל יפה היה אחד מהחתומים על תקנות לאזניא בשנת תקנ"ו[1]. מאוחר יותר, חג הגאולה י"ט בכסלו בתקנ"ט הוא נשא את האדמו"ר הזקן על כתפיו.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה על ידי האדמו"ר האמצעי לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ לליובאוויטש לרבי לשמוע דא"ח, אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע דא"ח מהרבי. על כך ענה לו אדמו"ר האמצעי שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון.

ר' ישראל עלה לחברון בשנת תק"פ, ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".

לרבי ישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת תקל"ז.

אשתו שפרינצא, בתו של ר' משה, נפטרה בי"ח מנחם אב.

בנו ר' אפרים יפה רשום במפקד תקצ"ט שהוא בן 44. שעלה מקאפוסט בשנת תקפ"ג. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. הוא היה ממונה ב"כולל חב"ד". ר' אפרים נפטר בתאריך ז' תמוז, בין השנים תר"ו-ט. ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. חאשע אשתו נפטרה בכ"ח כסלו תרמ"ה, בהיותה בגיל תשעים.

נפטר בכ"ג מנחם אב תקפ"ח.


ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים