מתג (לשון) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:Meteg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מֶֽתֶג]] | ||
'''מֶתֶג''' (מכונה גם '''מאריך''', '''מעמיד''' או '''גַּעְיָא''') הוא אחד מסימני הניקוד, המורה על צורת ההגיה הנכונה של התיבה באמצעות קו מאונך קטן הממוקם תחת אחת מאותיות המילה אותה צריך להדגיש בהגיה{{הערה|בטקסט אליו נלווים גם טעמי המקרא, יש להבדיל בין המתג לבין הטעם המקראי [[סוף פסוק]] הדומה לו בצורתו, אך משמש עבור תפקיד שונה.}}. | '''מֶתֶג''' (מכונה גם '''מאריך''', '''מעמיד''' או '''גַּעְיָא''') הוא אחד מסימני הניקוד, המורה על צורת ההגיה הנכונה של התיבה באמצעות קו מאונך קטן הממוקם תחת אחת מאותיות המילה אותה צריך להדגיש בהגיה{{הערה|בטקסט אליו נלווים גם טעמי המקרא, יש להבדיל בין המתג לבין הטעם המקראי [[סוף פסוק]] הדומה לו בצורתו, אך משמש עבור תפקיד שונה.}}. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
פעמים רבות בא מתג לפני אחד ה[[ניקוד#סימני הניקוד|חטפים]], במטרה למנוע חטיפת יתר של ההברה החטופה. כך למשל במילים: <big>'''וַֽ'''אֲשֶׁר, לְ'''אַֽ'''הֲבָה, '''אַֽ'''חֲרֵי, '''נַֽ'''עֲרָה</big>. | פעמים רבות בא מתג לפני אחד ה[[ניקוד#סימני הניקוד|חטפים]], במטרה למנוע חטיפת יתר של ההברה החטופה. כך למשל במילים: <big>'''וַֽ'''אֲשֶׁר, לְ'''אַֽ'''הֲבָה, '''אַֽ'''חֲרֵי, '''נַֽ'''עֲרָה</big>. | ||
למתג השפעה רבה על הגיית המילה, מלבד ההפסקה הקלה בקריאתה. לעיתים הוא גורם ל[[שווא]] שאחריו להיקרא כשווא נע, כאשר לולא המתג היה השווא נח. כך למשל במילה "'''וּֽ'''לְהַבְדִּיל" | למתג השפעה רבה על הגיית המילה, מלבד ההפסקה הקלה בקריאתה. לעיתים הוא גורם ל[[שווא]] שאחריו להיקרא כשווא נע, כאשר לולא המתג היה השווא נח. כך למשל במילה "'''וּֽ'''לְהַבְדִּיל"{{הערה|בראשית א, יח.}}, או במילה "'''וּֽ'''בְשָׁכְבְּךָ" {{הערה|דברים ו, ז.}}. בלעדי המתג היה השווא שאחרי השורוק שווא נח, ועל ידי המתג - שגרם להפסקה קלה בקריאה - הפך השווא לשווא נע, ככל שווא בראש הברה. (אבל יש לציין שלדעת אחרים, אלה דוגמאות של "מאריך כבדה" והשווא אינו הופך לשווא נע. | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
על קריאת התורה של אדמו"ר הזקן מסופר שצדיקי הדור הביעו את התפעלותם מכך ש"הוא היה כולו למעלה, ולא החסיר אפילו מתג אחד למטה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד נה.}}, ומכך ש"הוא כיוון את כל כוונות [[הרמ"ק]] ו[[האריז"ל]] ולא | על קריאת התורה של אדמו"ר הזקן מסופר שצדיקי הדור הביעו את התפעלותם מכך ש"הוא היה כולו למעלה, ולא החסיר אפילו מתג אחד למטה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד נה.}}, ומכך ש"הוא כיוון את כל כוונות [[הרמ"ק]] ו[[האריז"ל]] ולא טעה באף מתג"{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 537.}}. | ||
===בעבודת השם=== | ===בעבודת השם=== | ||
ראשית החינוך היא דוגמת המתג, שהאדם צריך לדחות ולרסן את הנטיה הטבעית שלו, בדוגמת המתג שנותנים בפי הסוס שמכריח אותו לשמוע בקול המנהיג שלו{{הערה|אגרות קודש | ראשית החינוך היא דוגמת המתג, שהאדם צריך לדחות ולרסן את הנטיה הטבעית שלו, בדוגמת המתג שנותנים בפי הסוס שמכריח אותו לשמוע בקול המנהיג שלו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=169 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמוד קלו].}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:נקודות]] | ||