ישראל מדוברבנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " תרפ"ד" ב־" תרפ"ד ") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
החסיד רבי '''ישראל מדובראוונא''' ב"ר חיים היה חסיד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, | החסיד רבי '''ישראל מדובראוונא''' ב"ר חיים היה חסיד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, ו[[בעל מנגן]]. | ||
ב[[החתונה הגדולה בז'לובין|חתונה המפורסמת בז'לובין]] ניגן בכינורו בחופה בפני [[אדמו"ר הזקן]], גם כשנסתיימה החופה המשיך לנגן ליד חדרו של רבינו, עד שאדמו"ר הזקן התחיל לומר מאמר חסידות על הפסוק "ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה'". בשמוע המשרת שאדמו"ר הזקן מתחיל לומר מאמר, מיד רץ לכל האכסניות והעיר את החסידים, ו[[אדמו"ר הזקן]] אמר תורה עד שעה שבע בבוקר למחרת. | |||
לאחר פטירת רבינו הסתופף בצל רבי [[אהרן | לאחר פטירת רבינו הסתופף בצל רבי [[אהרן מסטרשלה]], שם נפטר ונקבר. מצאו אצלו מאמרי חסידות שכתב בעצמו מתוך השכלתו בחסידות. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] | בשנת [[תרפ"ד]] נדפס בקלוזש (קלויזנבורג) שבטרנסילבניא, ספרו 'שארית ישראל' — "דרושים יקרים על פי חב"ד ומכתבים יקרים על פי חב"ד. בהקדמה על "מהות המחבר ומהות הספר" מאת נכדו ישראל יפה בן שניאור זלמן אהרן. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[בית רבי]] עמ' 152. | |||
[[בית רבי]] עמ' 152. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] |
גרסה אחרונה מ־07:05, 14 באוגוסט 2024
החסיד רבי ישראל מדובראוונא ב"ר חיים היה חסיד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, ובעל מנגן.
בחתונה המפורסמת בז'לובין ניגן בכינורו בחופה בפני אדמו"ר הזקן, גם כשנסתיימה החופה המשיך לנגן ליד חדרו של רבינו, עד שאדמו"ר הזקן התחיל לומר מאמר חסידות על הפסוק "ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה'". בשמוע המשרת שאדמו"ר הזקן מתחיל לומר מאמר, מיד רץ לכל האכסניות והעיר את החסידים, ואדמו"ר הזקן אמר תורה עד שעה שבע בבוקר למחרת.
לאחר פטירת רבינו הסתופף בצל רבי אהרן מסטרשלה, שם נפטר ונקבר. מצאו אצלו מאמרי חסידות שכתב בעצמו מתוך השכלתו בחסידות.
בשנת תרפ"ד נדפס בקלוזש (קלויזנבורג) שבטרנסילבניא, ספרו 'שארית ישראל' — "דרושים יקרים על פי חב"ד ומכתבים יקרים על פי חב"ד. בהקדמה על "מהות המחבר ומהות הספר" מאת נכדו ישראל יפה בן שניאור זלמן אהרן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית רבי עמ' 152.