שמואל שלמה ליינר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הרחבה) תגית: שחזור ידני |
||
| (31 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמואל שלמה מראדזין.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל שלמה מראדזין]] | [[קובץ:שמואל שלמה מראדזין.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל שלמה מראדזין]] | ||
רבי '''שמואל שלמה ליינר מרדזין''' ([[י"ח בשבט]] [[תרס"ט]] – [[כ"ט בסיוון]] [[תש"ב]]) היה ה[[אדמו"ר]] החמישי לשושלת [[חסידות איזביצא ראדזין]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד לרבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] ב[[עיירה]] [[ראדזין]] ב[[ח"י שבט]] [[תרס"ט]]. בצעירותו התחנך אצל ר' [[דוד טייבלום]]-ריקער, לימים [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]] ואדמו"ר מפילאוו. | |||
את | מיד עם [[הסתלקות]] אביו ב[[חודש שבט]] [[תרפ"ט]] קיבל על עצמו את ה[[אדמו"ר]]ות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא. | ||
את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו מודרניים במקצת, כגון שהיו מגלחים מזקנם או שלא שלחו את בנותיהם ל[[בית יעקב]]. בתרצ"ד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב. | |||
רש"ש היה בידידות גדולה עם הרבי הריי"צ רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי" | למרות תקיפותו, הצטיין ב[[אהבת ישראל]] הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]], בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרב [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא'). | ||
רש"ש היה בידידות גדולה עם [[הרבי הריי"צ]] רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"צ בתורת חב"ד{{הערה|מפי ר' זלמן גוראריה.}}. | |||
בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק. | בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק. | ||
כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום כ"ד | כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ב]] תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח [[סיוון]] [[תש"ב]], לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]!, ונרצח. | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]|רשימה=שולשלת אדמו"רי [[ראדזין]]|שנה=[[י"ח בשבט]] [[תרס"ט]] - [[כ"ט באייר]] [[תש"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אברהם יששכר אנגלרד]] מ[[ראדזין]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{מיון רגיל:ליינר, שמואל שלמה}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:13, 7 באוגוסט 2024
רבי שמואל שלמה ליינר מרדזין (י"ח בשבט תרס"ט – כ"ט בסיוון תש"ב) היה האדמו"ר החמישי לשושלת חסידות איזביצא ראדזין.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין בעיירה ראדזין בח"י שבט תרס"ט. בצעירותו התחנך אצל ר' דוד טייבלום-ריקער, לימים ר"מ בישיבת תומכי תמימים אטוואצק ואדמו"ר מפילאוו.
מיד עם הסתלקות אביו בחודש שבט תרפ"ט קיבל על עצמו את האדמו"רות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא.
את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו מודרניים במקצת, כגון שהיו מגלחים מזקנם או שלא שלחו את בנותיהם לבית יעקב. בתרצ"ד עקר בחזרה מורשה לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה היה בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.
למרות תקיפותו, הצטיין באהבת ישראל הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית חיה דבורה גולדשמיד, בתו של גיסו החסיד ר' יחיאל צבי גוראריה, נישאה לבעלה המשפיע הנודע הרב נחום גולדשמיד, חיכו בליל החתונה אלפי חסידי חב"ד וראדזין, ובראשם אדמו"ר הריי"צ, לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא לשבע הברכות ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא').
רש"ש היה בידידות גדולה עם הרבי הריי"צ רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"צ בתורת חב"ד[1].
בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק.
כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום כ"ד אייר תש"ב תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח סיוון תש"ב, לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!, ונרצח.
| הקודם: האדמו"ר רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין |
שולשלת אדמו"רי ראדזין י"ח בשבט תרס"ט - כ"ט באייר תש"ב |
הבא: האדמו"ר רבי אברהם יששכר אנגלרד מראדזין |
הערות שוליים
- ↑ מפי ר' זלמן גוראריה.