[[הרבי מהר"ש]] נתן לאחד מחסידיו 'עגיל' כדי שיענוד באוזנו של בנו. החסיד היה אביו של הרב [[מנחם צבי ריבקין]], לאחר ששיכל את כל ילדיו בטרם עת נסע לרבי המהר"ש לבקש את ברכתו לזרעא חיא וקיימא. הרבי מהר"ש בירכו בבן, ונתן לו עגיל שיענוד לבנו הנולד כסגולה לאריכות ימים.
[[קובץ:מנחם צבי ריבקין.PNG|ימין|100px|הרב מנחם צבי ריבקין עם העגיל באוזנו הימנית]]
כאשר החסיד ר' [[יחיאל נתן ריבקין]], ששיכל את כל ילדיו בטרם עת, נסע ל{{ה|רבי המהר"ש}} לבקש את ברכתו לזרעא חיא וקיימא - בירכו הרבי מהר"ש בבן, ונתן לו עגיל שיענוד לבנו הנולד, כסגולה לאריכות ימים.
בזכות ברכתו של הרבי נולד בנו, הרב '''[[מנחם צבי ריבקין]]''', שאכן ענד את העגיל ב[[אוזן|אוזנו]] עד סוף ימיו.
<noinclude>
[[קטגוריה:הידעת?]]
[[קטגוריה:הידעת? - אדמו"ר המהר"ש]]
</noinclude>
גרסה אחרונה מ־21:27, 22 ביולי 2024
הרב מנחם צבי ריבקין עם העגיל באוזנו הימנית
כאשר החסיד ר' יחיאל נתן ריבקין, ששיכל את כל ילדיו בטרם עת, נסע לרבי המהר"ש לבקש את ברכתו לזרעא חיא וקיימא - בירכו הרבי מהר"ש בבן, ונתן לו עגיל שיענוד לבנו הנולד, כסגולה לאריכות ימים.
בזכות ברכתו של הרבי נולד בנו, הרב מנחם צבי ריבקין, שאכן ענד את העגיל באוזנו עד סוף ימיו.
