אברהם דב אוירבך: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אויערבאך.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אויערבאך.jpg|שמאל|ממוזער|שטח בית החיים בברוד בו נטמן רבי חיים צאנזער - סב אשתו של רבי אברהם דוב]] | ||
רבי '''אברהם דוב בער אויערבוך''' מחאמלעניק היה תלמיד מובהק של [[הבעש"ט]]. | רבי '''אברהם דוב בער אויערבוך''' מחאמלעניק היה תלמיד מובהק של [[הבעש"ט]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
שימש כאב"ד חאמלעניק, ובשנת [[תקנ"ד]] נתקבל לרב בפאלנאה, על מקום חותנו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]]. | |||
נסתלק ב[[ב' אייר]] [[תקע"ז]]. | |||
לפי הגירסא הנפוצה הוא היה חתנו של הצדיק הקדוש רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] בעל התולדות יעקב יוסף וזקן תלמידי [[הבעש"ט]]. | |||
יש גירסא שנייה שאומרת שרבי אברהם דוב בער היה חתנה של בתו של רבי יעקב יוסף, אשת רבי צבי מבראד. רבי צבי היה בתחילה מתנגד גדול, בהיותו בנו של רבי חיים צאנזער מגדולי [[התנגדות לתורת החסידות|המתנגדים לחסידות]], אך במשך הזמן התפשר במאבקו נגד החסידות ואף התחתן עם בתו של רבי יעקב יוסף - זקן תלמידי [[הבעש"ט]]. אולם אביו של ר' צבי רבי חיים לא התפשר במאבק ונשאר מתנגד לחסידות עד סוף ימיו. | |||
מכל מקום לפי שני הגירסאות רבי אברהם עוד הספיק להכיר את רבי יעקב יוסף, ואף זכה להיפך לתלמידו המובהק, ובזכות זאת התקרב לחסידות. | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו הרב משה זאב, היה חתנו של רבי [[צבי בן הבעש"ט]], ולאחמ"כ עלה לארה"ק. | |||
*בנו הרב יעקב פינחס ממעז'יבוז', נקרא בשם "יעקב" ע"ש סבו וזכה כאחיו להיות חתן בבית [[הבעש"ט]], בזה שהתחתן עם בתו של רבי [[ברוך ממז'יבוז]] - נכדו של הבעש"ט. | |||
*בנו הרב יוסף יוסקא, שאף הוא - כאחיו זכה להיות חתן בבית [[הבעש"ט]] בזה שהתחתן עם בתו של הרה"ק רבי [[נחמן מברסלב]] - נינו של הבעש"ט. | |||
*בנו הרב דוד שעלה לארה"ק ונפטר בה ב[[כ"ח כסלו]] [[תק"צ]]. | |||
על צאצאיו נמנים ה[[קבלה|מקובל]] ר' חיים לייב אויערבאך ובנו הגאון ר' [[שלמה זלמן אוירבך]]. | |||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024
רבי אברהם דוב בער אויערבוך מחאמלעניק היה תלמיד מובהק של הבעש"ט.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שימש כאב"ד חאמלעניק, ובשנת תקנ"ד נתקבל לרב בפאלנאה, על מקום חותנו רבי יעקב יוסף מפולנאה.
לפי הגירסא הנפוצה הוא היה חתנו של הצדיק הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה בעל התולדות יעקב יוסף וזקן תלמידי הבעש"ט.
יש גירסא שנייה שאומרת שרבי אברהם דוב בער היה חתנה של בתו של רבי יעקב יוסף, אשת רבי צבי מבראד. רבי צבי היה בתחילה מתנגד גדול, בהיותו בנו של רבי חיים צאנזער מגדולי המתנגדים לחסידות, אך במשך הזמן התפשר במאבקו נגד החסידות ואף התחתן עם בתו של רבי יעקב יוסף - זקן תלמידי הבעש"ט. אולם אביו של ר' צבי רבי חיים לא התפשר במאבק ונשאר מתנגד לחסידות עד סוף ימיו.
מכל מקום לפי שני הגירסאות רבי אברהם עוד הספיק להכיר את רבי יעקב יוסף, ואף זכה להיפך לתלמידו המובהק, ובזכות זאת התקרב לחסידות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב משה זאב, היה חתנו של רבי צבי בן הבעש"ט, ולאחמ"כ עלה לארה"ק.
- בנו הרב יעקב פינחס ממעז'יבוז', נקרא בשם "יעקב" ע"ש סבו וזכה כאחיו להיות חתן בבית הבעש"ט, בזה שהתחתן עם בתו של רבי ברוך ממז'יבוז - נכדו של הבעש"ט.
- בנו הרב יוסף יוסקא, שאף הוא - כאחיו זכה להיות חתן בבית הבעש"ט בזה שהתחתן עם בתו של הרה"ק רבי נחמן מברסלב - נינו של הבעש"ט.
- בנו הרב דוד שעלה לארה"ק ונפטר בה בכ"ח כסלו תק"צ.
על צאצאיו נמנים המקובל ר' חיים לייב אויערבאך ובנו הגאון ר' שלמה זלמן אוירבך.