שמואל פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(28 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמואל פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל פבזנר]]
[[קובץ:שמואל פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל פבזנר]]
הרב '''שמואל פבזנר''' (פעווזנער) הי"ד היה מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומלמד חסידי ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']].
הרב '''שמואל פבזנר''' (פעווזנער, [[תרמ"ט]] (לערך) – [[כ"ט באדר]] [[תש"ב]]) היה מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ומלמד חסידי ב[[עיירה]] [[קלימוביץ']].


==תולדותיו==
==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תרמ"ט]] בעיירה [[קלימוביץ']] כבן יחיד (לבד מהבנות) לאביו ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]] {{הערה|בן ר' [[שניאור זלמן פבזנר]]. נפטר ונטמן בבית העלמין היהודי בקלימוביץ' ב[[כ"ד אייר]] [[תרע"ג]].}}, נינו של ר' [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].
נולד בסביבות שנת [[תרמ"ט]] בעיירה [[קלימוביץ']] כבן יחיד (לבד מהבנות) לאביו ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]{{הערה|בן ר' [[שניאור זלמן פבזנר]]. נפטר ונטמן בבית העלמין היהודי בקלימוביץ' ב[[כ"ד אייר]] [[תרע"ג]].}}, נינו של ר' [[מרדכי פוזנר]] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].


בצעירותו למד בסניפים השונים של רשת ישיבות תומכי תמימים, ובכדי להבדיל בינו ובין ר' [[שמואל זלמנוב]] שגם הוא היה בן ה[[עיירה]] קלימוביץ', כינו אותו בשם ר' "שמואל קלימאוויטשער" בעוד את ר' שמואל זלמנוב כינו בשם "שמואל הגדול" על שם קומתו הגבוהה.
בצעירותו למד בסניפים השונים של רשת ישיבות תומכי תמימים, ובכדי להבדיל בינו ובין ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]] שגם הוא היה בן ה[[עיירה]] קלימוביץ', כינו אותו בשם ר' "שמואל קלימאוויטשער" בעוד את ר' שמואל זלמנוב כינו בשם "שמואל הגדול" על שם קומתו הגבוהה.


בידנו ’הנחה' שכתב ממאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ד"ה "החודש הזה לכם — דרוש פר' בא עת"ר" שכתב ר' שמואל בכתב־ידו ושלחו אל אביו כמשלוח־מנות לחג־הפורים.  
בידנו 'הנחה' שכתב ממאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ד"ה "החודש הזה לכם — דרוש פר' בא עת"ר" שכתב ר' שמואל בכתב־ידו ושלחו אל אביו כמשלוח־מנות לחג־הפורים.


בשנות לימודיו בישיבה, שימש כגבאי [[צדקה]] של קופת גמילות חסדים "פדיון שבויים".
בהגיעו לגיל חתונה, נישא בחודש שבט תרע"ג עם רעייתו בת דודתו מרת אסתר הדסה בת ר' יצחק ופייגע איידעלע{{הערה|הייתה בת מרת בתיה בת ר' שניאור זלמן (סבו של ר' שמואל), בנותי'ה הגדולות איידלעל, שימע, ופרדע}} אגראשקין שהייתה גם היא בת העיירה קלימוביץ', וקבע אף הוא את מגוריו בעיר.
 
וכך מתאר ר' [[שרגא פייביש אברהם זרחין]] את ר' שמואל פעווזנער בזמן לימודו בתומכי תמימים בליובאוויטש אשר בכל זה הי' ר' שמואל אביכם ז"ל. מסוים ביותר כמעט מן היחידים שביחידים. וכן בגמ"ח וביקור־חולים הי' כמעט מן היחידים שבזמנו, דהיינו שהי' צדקה גדולה בת"ת הנקרא בזמנו "פדיון־שבויים" שהוא היה המתעסק והגבאי, וכן הי' דרכו אשר הן בזמן התפילה בשחרית, הי' הפנקס של צדקה זו בידו. אולי יפגש איזו אורח פנים־חדשות, וכן בימים המיוחדים לכ"ק אדמו"ר הרש"ב זצוקללה"ה לקבל אורחים ליחידות אשר היו עומדים אצל שער ק"ק להראות ולראות את פני ק"ק לעת־ערב, הי' גם ר' שמואל אביכם ז"ל עם הפנקס עומד שם לקבל צדקה מהאורחים ולכתוב בפנקס, ועוד הי' עוסק במצוה גדולה, כמו ביקור־חולים, אשר במצוה זו הי' ניכר איך שהוא אוהב־חסד.
 
ועובדא הוואי בדידי — שהי' זאת בשנת עת"ר, בחדש טבת, בזמן הקור והשלג, והנה קמתי בבקר כנהוג בכל־יום, והנה אין ביכולתי להתפשט את רגלי השמאלית, איך האב זיך פשוט פארקילט פון איין ווינט, והנה הבחורים כמו ... הם הלכו לעבודתם, וכמו כן עוד מהבחורים שהיו באכסניא זאת, כולם הלכו להם, ואני נשארתי גלמוד... והנה באיזה שעה, בא לפני רק שמואל ז"ל עם פנקתו בידו, לבקר אותי, לקיים מצות ביקור־חולים, וכאשר התבונן, וראה מה שנעשה אתי שנכפף הרגל כמו דַלֶד ואי־אפשר לפשוט את רגלי השמאלית, ודבר אלי ברך לבו. ואמר — דלא וועסט זיין אי"ה גיזונט — רק אני הולך להשיג את הרופא. בעת ההיא היה בעיר הזאת (ליובאוויטש) רק רופא אחד מן הערלים, איין פעלדשער, והי' דר בסוף רחוב הנוסע קראסניע בערך שני קילאמעטער, והי' ביום ההוא חשך, ושלג רב, ורוח־סערה, והוא הלך בעצמו ובא והביא את הרופא. ואח"כ כתב הרופא איזה רפואות שצריכים לזה והוא הלך לבית־מרקחת והביא אותם לי. ות"ל אחר איזה ימים עמדתי מחליי זה.
 
בהגיעו לגיל חתונה, נישא בחודש שבט תרע"ג עם רעייתו בת דודתו מרת אסתר הדסה בת ר' יצחק ופייגע איידעלע{{הערה|היתה בת מרת בתיה בת ר' שניאור זלמן (סבו של ר' שמואל), בנותי'ה הגדולות איידלעל, שימע, ופרדע}} אגראשקין שהיתה גם היא בת העיירה קלימוביץ', וקבע אף הוא את מגוריו בעיר.


בתחלה גר סמוך למקום מגורי רעייתו וכאשר קיבל הוראה מהרבי הרש"ב לעזוב את המקום פעם (בגלל עניני שלום בית), הגיע חזרה הביתה ביום ששי, ארז את כל חפציו, ועוד קודם השבת, עבר לכפר הסמוך.
בתחלה גר סמוך למקום מגורי רעייתו וכאשר קיבל הוראה מהרבי הרש"ב לעזוב את המקום פעם (בגלל עניני שלום בית), הגיע חזרה הביתה ביום ששי, ארז את כל חפציו, ועוד קודם השבת, עבר לכפר הסמוך.
שורה 23: שורה 17:
בתקופה מאוחרת יותר עקר עם משפחתו ל[[יקטרינוסלב]] ושם היה מבאי ביתו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].
בתקופה מאוחרת יותר עקר עם משפחתו ל[[יקטרינוסלב]] ושם היה מבאי ביתו של הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].


עבד תקופה מסויימת בבית חרושת לטאבק של רבי [[שמואל גוראריה]] שם חלה בדרכי הנשימה, מזה הבריא ע"י קיום הוראת רבי לוי יצחק לאכול פרות יבשים.
עבד תקופה מסויימת בבית חרושת לטאבק של רבי [[שמואל גוראריה]] שם חלה בדרכי הנשימה, מזה הבריא על ידי קיום הוראת רבי לוי יצחק לאכול פרות יבשים.


לאחר מכן עבר לעיר פוצפ.
לאחר מכן עבר לעיר פוצפ.


נספה על קידוש השם בזמן [[מלחמת העולם השניה]] על ידי ה[[נאצים]] בעיירה פאצ'עפ ב[[כ"ט אדר]] [[תש"ב]].
נספה על קידוש השם בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] על ידי ה[[נאצים]] בעיירה פאצ'עפ ב[[כ"ט אדר]] [[תש"ב]].
 
==עזרה לחבריו התמימים==
בשנות לימודיו בישיבה, שימש כגבאי [[צדקה]] של קופת גמילות חסדים "פדיון שבויים".
 
וכך מתאר ר' [[שרגא פייביש אברהם זרחין]] את ר' שמואל פעווזנער בזמן לימודו בתומכי תמימים בליובאוויטש אשר בכל זה הי' ר' שמואל אביכם ז"ל. מסוים ביותר כמעט מן היחידים שביחידים. וכן בגמ"ח וביקור־חולים הי' כמעט מן היחידים שבזמנו, דהיינו שהי' צדקה גדולה בת"ת הנקרא בזמנו "פדיון־שבויים" שהוא היה המתעסק והגבאי, וכן הי' דרכו אשר הן בזמן התפילה בשחרית, הי' הפנקס של צדקה זו בידו. אולי יפגש איזו אורח פנים־חדשות, וכן בימים המיוחדים לכ"ק אדמו"ר הרש"ב זצוקללה"ה לקבל אורחים ליחידות אשר היו עומדים אצל שער ק"ק להראות ולראות את פני ק"ק לעת־ערב, הי' גם ר' שמואל אביכם ז"ל עם הפנקס עומד שם לקבל צדקה מהאורחים ולכתוב בפנקס, ועוד הי' עוסק במצוה גדולה, כמו ביקור־חולים, אשר במצוה זו הי' ניכר איך שהוא אוהב־חסד.
 
ועובדא הוואי בדידי — שהי' זאת בשנת עת"ר, בחדש טבת, בזמן הקור והשלג, והנה קמתי בבקר כנהוג בכל־יום, והנה אין ביכולתי להתפשט את רגלי השמאלית, איך האב זיך פשוט פארקילט פון איין ווינט, והנה הבחורים כמו ... הם הלכו לעבודתם, וכמו כן עוד מהבחורים שהיו באכסניא זאת, כולם הלכו להם, ואני נשארתי גלמוד... והנה באיזה שעה, בא לפני רק שמואל ז"ל עם פנקתו בידו, לבקר אותי, לקיים מצות ביקור־חולים, וכאשר התבונן, וראה מה שנעשה אתי שנכפף הרגל כמו דַלֶד ואי־אפשר לפשוט את רגלי השמאלית, ודבר אלי ברך לבו. ואמר — דלא וועסט זיין אי"ה גיזונט — רק אני הולך להשיג את הרופא. בעת ההיא היה בעיר הזאת (ליובאוויטש) רק רופא אחד מן הערלים, איין פעלדשער, והי' דר בסוף רחוב הנוסע קראסניע בערך שני קילאמעטער, והי' ביום ההוא חשך, ושלג רב, ורוח־סערה, והוא הלך בעצמו ובא והביא את הרופא. ואח"כ כתב הרופא איזה רפואות שצריכים לזה והוא הלך לבית־מרקחת והביא אותם לי. ות"ל אחר איזה ימים עמדתי מחליי זה.
 
==מכתב בעבודת ה'==
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כתב אודות ר' שמואל פויזנער{{הערה|כתב ב"די אידישע היים", ונעתק בספר [[זכרון לבני ישראל]] הערה קנז.}}:אחרי נישואיו הייתי יושן בישיבה בחדר אחד עם חברו ר' יוסף חן{{הערה|שהי' אח"כ שו"ב בחרקוב, ואח"כ בנתניה ארה"ק.}} פעם הראה לי גלויה שקיבל מחברו ר' שמואל, בה כותב:
 
כעת מבין אני את דברי המשפיע ר' [[שמואל גרונם]], שהי' אומר שימי התלמיד בישיבה הם בדוגמת זמן התפלה, כמו שהתפלה משפיע על הנהגת האדם במשך כל היום כך ימי הלימוד בישיבה משפיעים על כל החיים.
 
ועוד אמר משל, שכדי שיהי' בבית חום של 70 מעלות צריך להיות בתנור 2000 מעלות חום. וכך הוא גם במגהץ, שמחממים אותו באש, ואח"כ כשמכניסים אותו למים הוא מתקרר קצת, אבל מחמם את המים עד שמעלה אדים. וכך היא גם השפעת ימי התלמיד בישיבה על התקופה שלאחריה.
 
כך כותב בחור תמים לחברו!


==יחוסו==
==יחוסו==
*אביו ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]
*אביו ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]
*זקנו ר' [[שניאור זלמן פבזנר]]
*זקנו ר' [[שניאור זלמן פבזנר]]
*אבי זקנו בן ר' משה
*אבי זקנו בן ר' [[משה בער פוזנר]]
*זקן זקנו ר' [[מרדכי פוזנר]] אח [[אדמו"ר הזקן]]
*זקן זקנו ר' [[מרדכי פוזנר]] אח [[אדמו"ר הזקן]]


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחותו, אשת ר' שלמה חיים פלדמן סבו של ר' [[יהושע זליג פלדמן]]
*אחותו, אשת ר' שלמה חיים פלדמן סבו של ר' [[יהושע זליג פלדמן]]
*אחותו, שיינע באשע אשת ר' זעליג הכהן רבקין אביו של ר' [[מרדכי רבקין]]
*אחותו, שיינע באשע{{הערה|ב[[ספר החסידים]], כתב בנה ר' זלמן רבקין ששמה היתה "שינא '''דוושא'''" ועל דרך זה כתב חותנה ר' [[שניאור זלמן פלדמן]] שם ששמה "שיינע '''דוושע'''", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \'''בתי''''"!}} אשת ר' [[יהושע זליג רבקין]] אביו של ר' [[מרדכי רבקין]]
*אחותו, חנה מיכלא אשת ר' [[ישראל לוין]] המכונה ר' ישראל נעוולער
*אחותו, חנה מיכלא אשת ר' [[ישראל לוין]] המכונה ר' ישראל נעוולער
*בנו, ר' [[שלום דובער פבזנר]] - ממנהלי דפוס 'בלשן', [[קראון הייטס]]
*בנו, ר' [[שלום דובער פבזנר]] - ממנהלי דפוס 'בלשן', [[קראון הייטס]]
שורה 44: שורה 53:
*בנו, ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] - מתושבי ריגא
*בנו, ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] - מתושבי ריגא
*בתו רישא אשת ר' [[חיים הלל אזימוב]]
*בתו רישא אשת ר' [[חיים הלל אזימוב]]
*בתו חנה אשת ר' [[יששכר דב גורביץ]]
*בתו חנה אשת ר' [[יששכר דב גורביץ']]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Pewsner-Ruderman%20-%20Shevat%2026%2C%205777.pdf תשורה מנישואי נינו]'''


* '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Pewsner-Ruderman%20-%20Shevat%2026%2C%205777.pdf תשורה מנישואי נינו]'''
* [[דוד זקליקובסקי]], '''[https://files.anash.org/uploads/2021/08/Levy-Fischer-Memento.pdf תולדות חייו של ר' שמואל]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשפ"א (אנגלית) {{PDF|}}
{{ניווט
|הסתרה=כן
|מוסתר=לא
|כותרת=עץ משפחת פבזנר
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{עץ משפחת פבזנר}}
}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פבזנר, שמואל}}
{{מיון רגיל:פבזנר, שמואל}}
שורה 54: שורה 72:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בבלארוס]]
[[קטגוריה:אישים בקלימוביץ']]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]

גרסה אחרונה מ־01:04, 5 ביולי 2024

הרב שמואל פבזנר

הרב שמואל פבזנר (פעווזנער, תרמ"ט (לערך) – כ"ט באדר תש"ב) היה מבוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ומלמד חסידי בעיירה קלימוביץ'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בסביבות שנת תרמ"ט בעיירה קלימוביץ' כבן יחיד (לבד מהבנות) לאביו ר' מרדכי (חיים) פבזנר[1], נינו של ר' מרדכי פוזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.

בצעירותו למד בסניפים השונים של רשת ישיבות תומכי תמימים, ובכדי להבדיל בינו ובין ר' שמואל זלמנוב שגם הוא היה בן העיירה קלימוביץ', כינו אותו בשם ר' "שמואל קלימאוויטשער" בעוד את ר' שמואל זלמנוב כינו בשם "שמואל הגדול" על שם קומתו הגבוהה.

בידנו 'הנחה' שכתב ממאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ד"ה "החודש הזה לכם — דרוש פר' בא עת"ר" שכתב ר' שמואל בכתב־ידו ושלחו אל אביו כמשלוח־מנות לחג־הפורים.

בהגיעו לגיל חתונה, נישא בחודש שבט תרע"ג עם רעייתו בת דודתו מרת אסתר הדסה בת ר' יצחק ופייגע איידעלע[2] אגראשקין שהייתה גם היא בת העיירה קלימוביץ', וקבע אף הוא את מגוריו בעיר.

בתחלה גר סמוך למקום מגורי רעייתו וכאשר קיבל הוראה מהרבי הרש"ב לעזוב את המקום פעם (בגלל עניני שלום בית), הגיע חזרה הביתה ביום ששי, ארז את כל חפציו, ועוד קודם השבת, עבר לכפר הסמוך.

היה ירא שמים בתכלית, ולפרנסתו עסק בחינוך תינוקות של בית רבן.

בתקופה מאוחרת יותר עקר עם משפחתו ליקטרינוסלב ושם היה מבאי ביתו של הרב לוי יצחק שניאורסון.

עבד תקופה מסויימת בבית חרושת לטאבק של רבי שמואל גוראריה שם חלה בדרכי הנשימה, מזה הבריא על ידי קיום הוראת רבי לוי יצחק לאכול פרות יבשים.

לאחר מכן עבר לעיר פוצפ.

נספה על קידוש השם בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים בעיירה פאצ'עפ בכ"ט אדר תש"ב.

עזרה לחבריו התמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות לימודיו בישיבה, שימש כגבאי צדקה של קופת גמילות חסדים "פדיון שבויים".

וכך מתאר ר' שרגא פייביש אברהם זרחין את ר' שמואל פעווזנער בזמן לימודו בתומכי תמימים בליובאוויטש אשר בכל זה הי' ר' שמואל אביכם ז"ל. מסוים ביותר כמעט מן היחידים שביחידים. וכן בגמ"ח וביקור־חולים הי' כמעט מן היחידים שבזמנו, דהיינו שהי' צדקה גדולה בת"ת הנקרא בזמנו "פדיון־שבויים" שהוא היה המתעסק והגבאי, וכן הי' דרכו אשר הן בזמן התפילה בשחרית, הי' הפנקס של צדקה זו בידו. אולי יפגש איזו אורח פנים־חדשות, וכן בימים המיוחדים לכ"ק אדמו"ר הרש"ב זצוקללה"ה לקבל אורחים ליחידות אשר היו עומדים אצל שער ק"ק להראות ולראות את פני ק"ק לעת־ערב, הי' גם ר' שמואל אביכם ז"ל עם הפנקס עומד שם לקבל צדקה מהאורחים ולכתוב בפנקס, ועוד הי' עוסק במצוה גדולה, כמו ביקור־חולים, אשר במצוה זו הי' ניכר איך שהוא אוהב־חסד.

ועובדא הוואי בדידי — שהי' זאת בשנת עת"ר, בחדש טבת, בזמן הקור והשלג, והנה קמתי בבקר כנהוג בכל־יום, והנה אין ביכולתי להתפשט את רגלי השמאלית, איך האב זיך פשוט פארקילט פון איין ווינט, והנה הבחורים כמו ... הם הלכו לעבודתם, וכמו כן עוד מהבחורים שהיו באכסניא זאת, כולם הלכו להם, ואני נשארתי גלמוד... והנה באיזה שעה, בא לפני רק שמואל ז"ל עם פנקתו בידו, לבקר אותי, לקיים מצות ביקור־חולים, וכאשר התבונן, וראה מה שנעשה אתי שנכפף הרגל כמו דַלֶד ואי־אפשר לפשוט את רגלי השמאלית, ודבר אלי ברך לבו. ואמר — דלא וועסט זיין אי"ה גיזונט — רק אני הולך להשיג את הרופא. בעת ההיא היה בעיר הזאת (ליובאוויטש) רק רופא אחד מן הערלים, איין פעלדשער, והי' דר בסוף רחוב הנוסע קראסניע בערך שני קילאמעטער, והי' ביום ההוא חשך, ושלג רב, ורוח־סערה, והוא הלך בעצמו ובא והביא את הרופא. ואח"כ כתב הרופא איזה רפואות שצריכים לזה והוא הלך לבית־מרקחת והביא אותם לי. ות"ל אחר איזה ימים עמדתי מחליי זה.

מכתב בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישראל ג'ייקובסון כתב אודות ר' שמואל פויזנער[3]:אחרי נישואיו הייתי יושן בישיבה בחדר אחד עם חברו ר' יוסף חן[4] פעם הראה לי גלויה שקיבל מחברו ר' שמואל, בה כותב:

כעת מבין אני את דברי המשפיע ר' שמואל גרונם, שהי' אומר שימי התלמיד בישיבה הם בדוגמת זמן התפלה, כמו שהתפלה משפיע על הנהגת האדם במשך כל היום כך ימי הלימוד בישיבה משפיעים על כל החיים.

ועוד אמר משל, שכדי שיהי' בבית חום של 70 מעלות צריך להיות בתנור 2000 מעלות חום. וכך הוא גם במגהץ, שמחממים אותו באש, ואח"כ כשמכניסים אותו למים הוא מתקרר קצת, אבל מחמם את המים עד שמעלה אדים. וכך היא גם השפעת ימי התלמיד בישיבה על התקופה שלאחריה.

כך כותב בחור תמים לחברו!

יחוסו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת פבזנר
{| class="mw-collapsible mw-collapsed autocollapse" style="border: 1px #aaaaaa solid; background-color: #f9f9f9; text-align: center; clear: both; width: 75%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3" עץ משפחת פבזנר
רבי משה מפוזנא
 
 
רבי שניאור זלמן פוזנר[6]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאהרבי ישראל ברוך פוזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמו"ר הזקן
 
רבי יהודה לייב מינוביץ'
 
רבי מרדכי פוזנר
 
רבי משה
 
 
 
 
עץ אדמו"רי חב"דמשה בער פוזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך צדוק פוזנרשניאור זלמן פבזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאשה מאלה
 
מרדכי חיים פבזנרברוך יעקב ריזברג-פבזנרבתיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל פבזנראסתר הדסה[7]שיינע באשע[8]חנה מיכלא[9]שפרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער פבזנרישראל פבזנריצחק מרדכי פבזנררישא[10]חנה[11]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק פבזנרמנחם מענדל פבזנרשמואל פבזנר - הריסבורגשיינא חנה[12]
 
 
שטערנאחנה ברוצקיאסתרזלטה[13]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דברושא[14]
 
 
אסתר הדסה[15]חיה מושקא[16]
 
 
שרה[17]אסתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה[18]ניסן פבזנרסעדיה פבזנרמאשא[19]שלום דובער פבזנר

|}

הערות שוליים

  1. בן ר' שניאור זלמן פבזנר. נפטר ונטמן בבית העלמין היהודי בקלימוביץ' בכ"ד אייר תרע"ג.
  2. הייתה בת מרת בתיה בת ר' שניאור זלמן (סבו של ר' שמואל), בנותי'ה הגדולות איידלעל, שימע, ופרדע
  3. כתב ב"די אידישע היים", ונעתק בספר זכרון לבני ישראל הערה קנז.
  4. שהי' אח"כ שו"ב בחרקוב, ואח"כ בנתניה ארה"ק.
  5. בספר החסידים, כתב בנה ר' זלמן רבקין ששמה היתה "שינא דוושא" ועל דרך זה כתב חותנה ר' שניאור זלמן פלדמן שם ששמה "שיינע דוושע", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \בתי'"!
  6. ראה הקדמה לאגרות קודש אדמו"ר הזקן
  7. אשת ר' שלמה חיים פלדמן.
  8. אשת ר' יהושע זליג ריבקין. בספר החסידים, כתב בנה ר' זלמן ריבקין ששמה היתה "שינא דוושא" ועל דרך זה כתב חותנה ר' שניאור זלמן פלדמן שם ששמה "שיינע דוושע", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \בתי'"!
  9. אשת ר' ישראל לוין.
  10. אשת ר' חיים הלל אזימוב.
  11. אשת ר' יששכר דב גורביץ'.
  12. אשת הרב אהרן יצחק ליברמן.
  13. אשת הרב טוביה ליצמן.
  14. אשת ר' מנחם מענדל גרייזמן.
  15. אשת ר' יצחק צאפ.
  16. אשת ר' דובער ברקוביץ'.
  17. אשת ר' לוי יצחק הלוי לובנשטיין.
  18. אשת ר' יוסף יצחק קרץ.
  19. אשת ר' פרץ גולדשמיד.