אהרן לייב ליין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 36: שורה 36:
[[קטגוריה:משפחת ליין]]
[[קטגוריה:משפחת ליין]]
[[קטגוריה:אישים בפולטבה]]
[[קטגוריה:אישים בפולטבה]]
[[קטגוריה:אישים בלנינגרד]]
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:משפחת רסקין]]
[[קטגוריה:בוגרי החדרים בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי החדרים בליובאוויטש]]

גרסה אחרונה מ־00:20, 4 ביולי 2024

הרב ליין בתצלום מתקופת מגוריו בלנינגרד

הרב אהרן לייב ליין היה מבחירי תלמידי ישיבות תומכי תמימים, מחסידי חב"ד בלנינגרד שנספו במצור שהיה על העיר במלחמת העולם השניה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרס"ה בעיירה החסידית נעוועל לאביו הרב יהושע ליין ולאמו מרת מאשה.

אביו שנמנה על ראשוני התלמידים בישיבת תומכי תמימים בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ומחסידיו הקרובים, קיבל מהרבי תפקידים שונים ובשנות ילדותו עברה המשפחה בהוראת אדמו"ר הרש"ב בעיירות שונות.

כפעוט, נדדה משפחתו לדוקשיץ לשם נשלח אביו לשמש כמייסד ומנהל סניף ישיבת תומכי תמימים דוקשיץ, ומשם לאוסטרובנה הסמוכה לויטבסק שם שימש אביו כרב, ולאחר מכן התמנה אביו לשמש ברבנות העיירה בישנקוביץ שם התייתם מאמו כשהוא פחות מגיל עשר.

כילד צעיר, למד אצל המשפיע ר' שאול ברוק שהחסיד בביתו 'חיידר' קטן שמנה שישה תלמידים בלבד זאת עקב רצונו של הרב ברוק לעקוב אחר התקדמותו של כל תלמיד באופן אישי (ובעקבות כך שכר הלימוד היה גבוה, כדי שיוכל להחזיק את משפחתו למרות שמלמד רק מעט ילדים, ורק הורים שהיו מוכנים לשלם מכספם סכום גבוה זכו שילדיהם יכנסו ללמוד אצל הרב ברוק).

כשהגיע לגיל 11, נשלח על ידי הרב ברוק יחד עם חבריו לספסל הלימודים אברהם ישעיה סברדלוב וחייקל חאנין ללמוד ב'חדרים' שבעיירת תומכי תמימים ליובאוויטש[1].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת דאבא רייזא, בתו של החסיד ר' שלמה רסקין. בתקופה הראשונה לאחר החתונה התגורר בפולטבה, ונסע מעת לעת ללנינגרד לשהות במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ שהתגורר בעיר באותה תקופה[2], ובהמשך היגר עם משפחתו ללנינגרד לצד גיסו ר' בצלאל רובשקין[3].

בזמן מלחמת העולם השניה נפטר מרעב במצור על העיר בלנינגרד בי' שבט תש"ב.

רעייתו האריכה ימים אחריו ונפטרה ביום ד' מרחשון תשל"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שניאור ברגר, אבני חן, עמוד 154

הערות שוליים

  1. בשל מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותה תקופה, לא נותרו זמן רב בליובאוויטש וחזרו כעבור תקופה לא ארוכה לבישנקוביץ.
  2. ראו 'לשמע אוזן' עמוד קמח, שבאחד מביקורים אלו כאשר ביקש את ברכת אדמו"ר הריי"צ אמר לו הרבי שברכת בן צדיקים קדושים וטהורים בוודאי ובוודאי היא דבר גדול, אך 'גשמי ברכה' מועילים רק אם חורשים וזורעים, אבל כשהם מגיעים על קרקע ריקה, אינם מועילים כלום.
  3. שהיה נשוי למרת צביה (בת ר' שלמה רסקין) אחות אשתו.