רב סעדיה גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (48 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''רב סעדיה גאון''' היה מראשי הגולה בדורו, תיקן את סידור התפילה והפיצו בעם ישראל. | '''רב סעדיה גאון''' (רס"ג) בן רב יוסף אלפיומי היה גאון ישיבת סורא, מגדולי הגאונים, פוסק, מדקדק, מגדולי הלוחמים למען דת ישראל, והוגה דעות חשוב. | ||
==תולדות חיים== | |||
היה מראשי הגולה בדורו, תיקן את סידור התפילה והפיצו בעם ישראל. | |||
נולד במצרים, עבר ל[[ארץ ישראל]], ואחר כך עבר לבבל שם נתמנה לראש הקהילות. | נולד במצרים, עבר ל[[ארץ ישראל]], ואחר כך עבר לבבל שם נתמנה לראש הקהילות. | ||
| שורה 6: | שורה 10: | ||
נודע במלחמתו העיקשת נגד הכופרים השונים בדורו למיניהם. | נודע במלחמתו העיקשת נגד הכופרים השונים בדורו למיניהם. | ||
בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו [[ | בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] על אמונה ואחדות ה'. על ספרו זה מיוסד ספרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[דרך אמונה - ספר החקירה]]. בנוסף כתב ספרים רבים אחרים, ביניהם תרגום של התנ"ך לערבית בצרוף פירוש. על חיבוריו [[רבי אברהם אבן עזרא]] כינהו: "ראש המדברים בכל מקום". רבים מחיבוריו אבדו במשך הדורות. | ||
נפטר | נפטר ב[[כ"ו אייר]] ד'תש"ב. | ||
== | ==ספריו== | ||
הרס"ג כתב ספרים רבים אבל כמעט כולם נאבדו, המעט שיש בידנו. מהם בשלומתם ומהם בחלקם: | |||
*פירוש על התורה ו"תפסיר" - תרגום ערבי לתנ"ך יחד עם פירוש ערבי. הפירוש תורגם על ידי הרב יוסף קאפח. | |||
*סידור הרס"ג | |||
*[[האמונות והדיעות (ספר)| האמונות והדעות]], נכתב בערבית: "אלאמאנאת ואלאעתקאדאת" | |||
*[[ספר המצוות להרס"ג]] | |||
*תשובות הרס"ג | |||
*ספר האגרון, מילון מקיף לשפה העברית. פירוש המילה "אגרון" היא "אוסף". התחבר בהיות רס"ג כבן עשרים. | |||
* פירוש ל"ספר יצירה"- יצא לאור בתרגומו של הרב יוסף קאפח. | |||
* פירוש על מסכת ברכות- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח בירושלים על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר. | |||
* ספר הגלוי | |||
* פיוטים ו"בקשות". | |||
בספר [[כתר שם טוב]] סימן סד: שמעתי ממורי ז"ל בשם רב סעדיה גאון, שראוי לאדם | ==בתורת החסידות== | ||
הבעש"ט היה עוסק הרבה בכתבי הרס"ג והעיד על עצמו שנשמתו היא מנשמת הרס"ג. | |||
הצמח צדק בספרו [[דרך אמונה - ספר החקירה]] מרבה לאבי ולפלפל בדברי הרס"ג. | |||
=== מאמרותיו המובאות בתורת החסידות === | |||
*בספר [[כתר שם טוב]] סימן סד: שמעתי ממורי ז"ל בשם רב סעדיה גאון, שראוי לאדם שילמוד מחשק דברים גשמיים איך לחשוק אהבת ה' ויראתו. | |||
*אין אומתנו אומה אלא בתורתה. | |||
*עצם שאתה תופס מקצתו אתה תופס כולו. | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628050 מאמר על רב סעדיה גאון, מתוך שיחות לנוער] | *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628050 מאמר על רב סעדיה גאון, מתוך שיחות לנוער] | ||
*[ | *[[מנחם ברונפמן]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3085086/jewish/-.htm רבי סעדיה גאון] - {{בית חב"ד}} | ||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:גאונים|ס]] | |||
[[קטגוריה:מוני המצוות]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:17, 25 ביוני 2024
רב סעדיה גאון (רס"ג) בן רב יוסף אלפיומי היה גאון ישיבת סורא, מגדולי הגאונים, פוסק, מדקדק, מגדולי הלוחמים למען דת ישראל, והוגה דעות חשוב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מראשי הגולה בדורו, תיקן את סידור התפילה והפיצו בעם ישראל.
נולד במצרים, עבר לארץ ישראל, ואחר כך עבר לבבל שם נתמנה לראש הקהילות.
נודע במלחמתו העיקשת נגד הכופרים השונים בדורו למיניהם.
בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו האמונות והדעות על אמונה ואחדות ה'. על ספרו זה מיוסד ספרו של אדמו"ר הצמח צדק דרך אמונה - ספר החקירה. בנוסף כתב ספרים רבים אחרים, ביניהם תרגום של התנ"ך לערבית בצרוף פירוש. על חיבוריו רבי אברהם אבן עזרא כינהו: "ראש המדברים בכל מקום". רבים מחיבוריו אבדו במשך הדורות.
נפטר בכ"ו אייר ד'תש"ב.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרס"ג כתב ספרים רבים אבל כמעט כולם נאבדו, המעט שיש בידנו. מהם בשלומתם ומהם בחלקם:
- פירוש על התורה ו"תפסיר" - תרגום ערבי לתנ"ך יחד עם פירוש ערבי. הפירוש תורגם על ידי הרב יוסף קאפח.
- סידור הרס"ג
- האמונות והדעות, נכתב בערבית: "אלאמאנאת ואלאעתקאדאת"
- ספר המצוות להרס"ג
- תשובות הרס"ג
- ספר האגרון, מילון מקיף לשפה העברית. פירוש המילה "אגרון" היא "אוסף". התחבר בהיות רס"ג כבן עשרים.
- פירוש ל"ספר יצירה"- יצא לאור בתרגומו של הרב יוסף קאפח.
- פירוש על מסכת ברכות- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח בירושלים על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר.
- ספר הגלוי
- פיוטים ו"בקשות".
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבעש"ט היה עוסק הרבה בכתבי הרס"ג והעיד על עצמו שנשמתו היא מנשמת הרס"ג.
הצמח צדק בספרו דרך אמונה - ספר החקירה מרבה לאבי ולפלפל בדברי הרס"ג.
מאמרותיו המובאות בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בספר כתר שם טוב סימן סד: שמעתי ממורי ז"ל בשם רב סעדיה גאון, שראוי לאדם שילמוד מחשק דברים גשמיים איך לחשוק אהבת ה' ויראתו.
- אין אומתנו אומה אלא בתורתה.
- עצם שאתה תופס מקצתו אתה תופס כולו.
