יצחק קרמניקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:09, 24 ביוני 2024

ר' יצחק קרמניקוב היה גבאי ומנהל חשבונות בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים' בריגה. ר' יצחק ומשפחתו רשומים במסמכי בקשת ויזה שהגיש אדמו"ר הריי"צ בשואה.

תולדות חיים

נולד בשנת תרמ"ח ונישא למרת שרה דינה.

בתחילה התגורר ברוסיה, היה סוחר עצים. בשנת תרפ"ה נסע עם משפחתו לזמן קצר לארץ הקודש וגר בתל אביב ולאחר מכן חזר לרוסיה וגר מינסק^[1]. כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב בריגה ונעזר ברב מרדכי דובין בקבלת אשרת כניסה ללטביה. בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, הביא את משפחתו לריגה ומונה לגבאי ומנהל חשבונות בבית הכנסת^[2].

אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו^[3].

בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם^[4].

ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו, ברשימת שבעים וחמישה התלמידים מופיע שמו של בנו אברהם במספר השמיני ברשימה, ברשימת מאתיים השמות של המשפחות מופיע במספר התשיעי שמותיהם של הרב קרמניקוב, רעייתו, שתי בנותיו ובנו^[5].

עם פרוץ מלחמת העולם השניה והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' יחזקאל פייגין. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.

בחורף תש"ב נרצחו רעייתו ושני בנותיו, הוא נרצח כעבור מספר שנים במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55.

סיפורו וסיפור בתו השנייה, רבקה, מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים בריגה, שזכתה לקשר עם אדמו"ר הריי"צ, נחשף על ידי הסופר מענדי קורטס בשתי כתבות בשבועון כפר חב"ד.

משפחתו

בתו, רבקה הי"ד - מהפעילות הבולטות בארגון אחות התמימים. נרצחה בשנת תש"ב
בנו, אברהם, פתח תקווה.

לקריאה נוספת

מענדי קורטס, ‏טלפון אחרי 85 שנה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2062 עמוד 64 (תשפ"ד) ^[6]

מענדי קורטס, ‏פרשת משפחת קרמניקוב, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2064 עמוד 48 (תשפ"ד)

הערות שוליים

↑ לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה
↑ כך במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי משנות הצד"יק.
↑ אגרת מתאריך ז' מנחם אב, תרצ"ט אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג.
↑ בשנת תרצ"א ובשנת ת"ש
↑ על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. תצלום הרשימות מופיע בארכיון ספרית ליובאוויטש, התפרסם גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064 שבלקריאה נוספת בהבלטת שמות בני משפחת קרמניקוב.
↑ לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL

[1] לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה

[2] כך במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי משנות הצד"יק.

[3] אגרת מתאריך ז' מנחם אב, תרצ"ט אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג.

[4] בשנת תרצ"א ובשנת ת"ש

[5] על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך. תצלום הרשימות מופיע בארכיון ספרית ליובאוויטש, התפרסם גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064 שבלקריאה נוספת בהבלטת שמות בני משפחת קרמניקוב.

[6] לקריאת חלקים מהכתבה באתר COL

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד בשנת תרמ"ח ונישא למרת שרה דינה.
+נולד בשנת [[תרמ"ח]] ונישא למרת שרה דינה.
-בתחילה התגורר ב[[רוסיה]], היה סוחר עצים. בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו לזמן קצר ל[[ארץ הקודש]] וגר ב[[תל אביב]] ולאחר מכן חזר לרוסיה וגר [[מינסק]]{{הערה|לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה}}. כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב ב[[ריגה]] ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]]. בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, הביא את משפחתו לריגה ומונה לגבאי ומנהל חשבונות בבית הכנסת{{הערה|כך במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי משנות הצד"יק. אם כי כיום לא ידוע אם הפך לחסיד חב"ד}}.
+בתחילה התגורר ב[[רוסיה]], היה סוחר עצים. בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו לזמן קצר ל[[ארץ הקודש]] וגר ב[[תל אביב]] ולאחר מכן חזר לרוסיה וגר [[מינסק]]{{הערה|לא ידוע מדוע לאחר שהצליח להיחלץ מהשלטון הקומוניסטי, שב לרוסיה}}. כעבור תקופה הצליח בשנית לצאת מרוסיה הקומוניסטית למדינת לטביה והתיישב ב[[ריגה]] ונעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]]. בריגה התפלל בבית הכנסת החב"די 'הרייסישע מניינים', ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות ובמשך השנים אף גידל זקן, הביא את משפחתו לריגה ומונה לגבאי ומנהל חשבונות בבית הכנסת{{הערה|כך במספר אזכורים בעיתון 'היינט' הריגאי משנות הצד"יק.}}.
 אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו{{הערה|אגרת מתאריך [[ז' מנחם אב]], [[תרצ"ט ]] [https://chabadlibrary.org/books/3502360200 אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג].}}.
-בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם {{הערה|בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]}}.
+בשנים בהן גר בריגא זכה להיכנס ל'יחידויות' לאדמו"ר הריי"צ, ופעמיים הכניס גם את בנו אברהם{{הערה|בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]}}.
 ברשימות לבקשת ויזות אותן שיגר אדמו"ר הריי"צ לממשל האמריקני מופיעים שמותיהם של ר' יצחק קרמניקוב ומשפחתו, ברשימת שבעים וחמישה התלמידים מופיע שמו של בנו אברהם במספר השמיני ברשימה, ברשימת מאתיים השמות של המשפחות מופיע במספר התשיעי שמותיהם של הרב קרמניקוב, רעייתו, שתי בנותיו ובנו{{הערה|על פעולותיו של אדמו"ר הריי"צ בבקשת הויזות ראו: [https://chabadlibrary.org/books/7002280074 תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, עמ' שסז ואילך.] תצלום הרשימות מופיע בארכיון [[ספרית ליובאוויטש]], התפרסם גם בגליון כפר חב"ד מס' 2064 שבלקריאה נוספת בהבלטת שמות בני משפחת קרמניקוב.}}.
-עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]{{הבהרה}}. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים  בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.
+עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]]. בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים  בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. ר' יצחק קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.
 בחורף [[תש"ב]] נרצחו רעייתו ושני בנותיו, הוא נרצח כעבור מספר שנים במחנה הריכוז קייזרוואלד ששכן בפרברי ריגה בעודו בן 55.