משתמש:ישראלזון/שלום לישנר: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספתי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) מ (תמים של הרבי העביר את הדף שלום לישנר לשם משתמש:ישראלזון/שלום לישנר בלי להשאיר הפניה: לא מנוסח) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
הוא נטמן בבית העלמין היהודי שבסמרקנד. | הוא נטמן בבית העלמין היהודי שבסמרקנד. | ||
אשתו וילדיו גרו שם עד לסיום המלחמה ואחר כך | אשתו וילדיו גרו שם עד לסיום המלחמה ואחר כך בזכות היותם אזרחי פולין זכו לצאת ביציאה הגדולה יחד עם שאר החסידים בשנת תש"ו ושהו במחנה העקורים האמרקני פאקינג שעל אדמת גרמניה שם למדו הילדים במוסדות חבד המקומיים שהוקמו, | ||
לאחר כשנתיים וחצי בשנת תש"ט עברו בהוראת הרבי הריי"ץ לאה"ק והיו מ9 המשפחות חסידי חב"ד שהקימו את קהילת חבד בלוד ליד הרכבת. | לאחר כשנתיים וחצי בשנת תש"ט עברו בהוראת הרבי הריי"ץ לאה"ק והיו מ9 המשפחות חסידי חב"ד שהקימו את קהילת חבד בלוד ליד הרכבת. | ||
רעייתו הגברת אלטע פערל ניהלה בלוד לפרנסתה חנות מכולת ליד הרכבת ונפטרה בכג מרחשון תשל"ב, היא נטמנה בחלקת חבד בהר הזיתים. | רעייתו הגברת אלטע פערל ניהלה בלוד לפרנסתה חנות מכולת ליד הרכבת ונפטרה בכג מרחשון תשל"ב, היא נטמנה בחלקת חבד בהר הזיתים. | ||
גרסה אחרונה מ־12:25, 18 ביוני 2024
ר' שלום לישנר ( תרנ"ט - תש"ב) היה חסיד שהתגורר בסוף ימיו בסמרקנד.
תולדות חייו
ר' שלום לישנר נולד בגלציה שבפולין לאביו ר' שלמה ליב לישנר ולאמו מרת רבקה. בשנת תרפ"א נישא למרת אלטע פערל לבית שטרסברג. הם התגוררו בעיירה סאנוק שבפולין, והשתייכו לחסידות באקובסק מזגע ר' צבי אלימלך בעל הבני יששכר מדינוב. כשפרצה מלחמת העולם השניה ניצלו בנס בזכות החלטתם לעבור לרוסיה ולהשאיר את כל רכושם מאחור, בנם יוסף הי"ד נותר מאחור בלית ברירה ונרצח במהלך המלחמה יחד עם הסבים הדודים והבני דודים.
הרוסים שלחו אותם לסיביר שם שהו כשנתיים, לאחר שנתיים התאפשרה להם היציאה מסיביר ור' שלום החליט לעבור לסמרקנד בשביל חינוך יהודי כשר למשפחתו. בסמרקנד התקרב לחסידות חב"ד בעקבות חסידי חבד הרבים שהיו אז באזור ושלח את ילדיו ללמוד במוסדות חבד המקומיים, בשנת תש"ב נתפס כשניסה למכור מוצרים בשוק השחור כדי להביא מזון למשפחתו, במעצר הוכה קשות כדי שיספר מי הסוחר שאיתו עבד, ר' שלום לא סיפר כי לא רצה למסור יהודי לשלטונות וכעבור מספר ימים נפטר בכ' תשרי תש"ב מרוב מכות שקיבל. הוא נטמן בבית העלמין היהודי שבסמרקנד.
אשתו וילדיו גרו שם עד לסיום המלחמה ואחר כך בזכות היותם אזרחי פולין זכו לצאת ביציאה הגדולה יחד עם שאר החסידים בשנת תש"ו ושהו במחנה העקורים האמרקני פאקינג שעל אדמת גרמניה שם למדו הילדים במוסדות חבד המקומיים שהוקמו, לאחר כשנתיים וחצי בשנת תש"ט עברו בהוראת הרבי הריי"ץ לאה"ק והיו מ9 המשפחות חסידי חב"ד שהקימו את קהילת חבד בלוד ליד הרכבת. רעייתו הגברת אלטע פערל ניהלה בלוד לפרנסתה חנות מכולת ליד הרכבת ונפטרה בכג מרחשון תשל"ב, היא נטמנה בחלקת חבד בהר הזיתים.
משפחתו:
גברת איטה קיילע אשת ר' דב בעריש רוזנברג
גברת פייגא אשת ר' נפתלי רוקח (מחשובי חסידי בעלזא בירושלים).
הבחור דוד ז"ל (נפטר בתש"א בסמרקנד לאחר שחלה במחלת הטיפוס ונטמן בבית העלמין היהודי בסמרקנד)
גברת טויבע אשת ר' יהושע הלוי ברוכשטט (מחשובי חסידי בויאן בבני ברק)
הבחור יוסף הי"ד (נרצח בשואה בסוף המלחמה בשנת תש"ה)
ר' צבי אלימלך (כד ניסן תרצ"א - כו ניסן תשפב)
גברת חנה אשת ר פנחס הלוי הורביץ.
גברת לאה אשת ר' מנחם רובינשטיין.
ר' יעקב נח (שטרסברג) (תרצ"ז - יג מנחם אב תשס"ב)
מנכדיו:
ר' שלום הלוי ברוכשטט (קראון הייטס)
ר' דוד הלוי הורביץ (לוד)
ר' מרדכי לישנר (כפר חב"ד)
ר' יוסף יצחק (יוסקה) שטרסברג (קראון הייטס)
הגברת אסתר אשת הרב יצחק דוד גרוסמן
הגברת שולמית אשת הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי