ברוך בער לייבוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד. | הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד. | ||
כהיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: [[ב"ק]], [[ב"מ]], [[ב"ב]], [[כתובות]], [[יבמות]], [[נדרים]], [[ | כהיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: [[ב"ק]], [[ב"מ]], [[ב"ב]], [[כתובות]], [[יבמות]], [[נדרים]], [[גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]]. | ||
== קשריו עם רבותינו == | == קשריו עם רבותינו == | ||
גרסה מ־20:58, 12 במאי 2010
הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ' זצ"ל, (ה'תר"ל - ה' כסליו ה'ת"ש) תלמידו של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק זצ"ל.
נקרא על שמם של רבי ברוך ממז'יבוז זי"ע, ורבי דוב בער ממזריטש זי"ע.
הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.
כהיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: ב"ק, ב"מ, ב"ב, כתובות, יבמות, נדרים, גיטין, קידושין.
קשריו עם רבותינו
הוא השתתף באחד ממסיבות י"ב תמוז בהשתתפות בעל הגאולה אדמו"ר הריי"צ בעיירת הנופש דרוסעניק. באותה הזדמנות שוחח בלימוד עם חתנו הרבי, והנוכחים התבטאו כי מסכתות בבלי וירושלמי ממש 'עפו' מפיהם.[1]
בשנת תרצ"ב נפגש עמו הרבי[2] בשליחות אדמו"ר הריי"צ[3].
הערות שוליים
- ↑ רבי יהודה לייב סלונים, נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 121.
- ↑ שלשלת היחס עמ' (20).
- ↑ על פגישה זו מסופר: כאשר הגיע הרבי לר' ברוך בער הקיפוהו תלמידי ישיבת קעמניץ ו'התקיפוהו' בקושיות. הוא לא ענה. לאחר מכן נכנס לר' ברוך בער, מסר לו את דברי השליחות ויצא. לאחר יציאתו קרא לתלמידים וענה להם אחת לאחת בצורה גאונית על כל קושיותיהם. שאלו ר' ברוך בער שעמד וצפה מהצד "מעיקרא מאי קא-סבר ולבסוף מאי קא סבר?" ענה לו הרבי: כאשר הייתי בשליחות לא רציתי להסיט מעיני לכל דבר אחר". המשיכו לדבר בלימוד, ובמהלך השיחה הרים ר' ברוך בער כפיו למעלה ואמר: "בא לישיבתי ואעשיך לגודל הדור!" . ענה לו הרבי: "אך אני הנני חסיד של הרבי השווער"." (תקליטור 'שנים ראשונות' 1).