|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{חצרות}}הצדיק הקדוש רבי '''שלמה גולדמן מ[[זוויהל]]''' זצ"ל. בנו של רבי יחיאל מיכל בן רבי משה גולדמן, בנו של רבי מרדכי (הראשון), בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] זצ"ל.
| + | #הפניה [[שלמה גולדמן]] |
| − | | |
| − | == תולדותיו ==
| |
| − | | |
| − | נולד בשנת [[תרכ"ט]] לאביו רבי יחיאל מיכל, ובהגיעו לפרקו היה לחתנו של רבי בן ציון מדוידהרודוק.
| |
| − | | |
| − | בשנת [[תרנ"ד]] נסע להסתופף בצילו של רבי דוד משה מטשורקוב. לאחר שבקש ליסוע מכיון שטען שאינו רואה שם כלום, אמר לו רבי דוד משה שישאר עוד [[שבת]] אחת ומובטח בו שיראה. הוא אכן נשאר וראה. לימים סיפר כי ראה איך שה[[יין]] בגביע ה[[קידוש]] של רבי דוד משה מתנועע באורח ניסי, בעוד שרבי דוד משה עצמו עמד בשעת הקידוש באימה ולא התנועע כלל. בשנת [[תרס"א]] כאשר נפרד מרבו רבי דוד משה, ציווה עליו לקבל "[[קוויטל]]ך", ובכך רמז לו על יעודו כ[[אדמו"ר]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28280&pgnum=23 בית יעקב עמ' 23.]</REF>
| |
| − | | |
| − | הוא כיהן כ[[רב]] העיר זוויהל יחד עם אחיו רבי [[יחיאל מיכל גולדמן]] שנים רבות. בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ ישראל]] עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים".
| |
| − | | |
| − | הוא השתכן ב[[ירושלים]] בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי כאחד ה[[אדם]]. נהג לנסוע באוטובוס ל[[כותל המערבי]], והיה יושב בין האנשים הפשוטים.
| |
| − | | |
| − | ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. היה צנוע בהליכותיו, וחיי חיי צער ופשטות, ואף לא ערך שולחנות כמנהג האדמורי"ם. אולם תושבי [[ירושלים]] הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות.
| |
| − | | |
| − | את כוחו בתורה היה מסתיר. אם כי לעיתים, כאשר נדרש הדבר, החווה את דעתו בהלכות שונות, כשהוא מנמק בגאונות מפליאה את פסקיו. בסוגיית [[קו התאריך]] למשל, הוא שלח למסור ל[[חזון איש]], כי הוא חולק על פסקו<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42711&st=&pgnum=98&hilite= קובץ בית אהרן וישראל שבט אדר תש"ע עמ' צח (98)]</REF> וכמו שהיתה גם דעת [[הרבי]].
| |
| − | | |
| − | == סוד [[המשיח]] נמסר ל[[חב"ד]] ==
| |
| − | הוא היה לומד את ספרי [[חסידות חב"ד]] ו[[ספר התניא]], ואף קבע ללמוד בבית מדרשו לאחר [[תפילת שחרית]], שיעור ברבים בספר התניא. מנהג זה המשיך גם אצל נכדו רבי מרדכי מ[[זוויהל]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&hilite=13581339-667d-43cd-90ea-a919883d3de2&st=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%99%D7%94%D7%9C מבוא לספר הצאצאים]</REF>
| |
| − | | |
| − | כאשר יצא כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] עם ההכרזה של "לאלתר לגאולה" – להודיע על התקרבות ה[[גאולה]], התבטא אז ר' שלומקע ואמר: סוד [[המשיח]] נמסר להליובאוויטשער, ולהם מותר לדבר מזה.<REF>מכתבי הרב הצדיק ר' זונדל הגר זצ"ל מירושלים.[[שמן ששון מחבריך]].</REF>
| |
| − | | |
| − | אחד ממקורבי הרבי מזוויהל<REF>הרב החסיד ר' דוד שכטר. [[שמן ששון מחבריך]].</REF> שמע מפיו שאמר: מה אעשה שבשמים הכריזו על הרבי מליובאוויטש כי הוא צדיק הדור.
| |
| − | | |
| − | עוד בשנת [[תרפ"ט]] כשביקר הרבי [[הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]], אמר הרבי מזוויעל: ידוע מצדיקים בקשר לביאת [[המשיח]], שמי שיודע זמן בואו אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע, אולם הליובאוויטשער הוא גם יודע זמן בואו וגם מותר לו לומר זאת.<REF>הגאון ר' יעקב העניג שליט"א ראש ישיבת נדבורנא בב"ב. [[שמן ששון מחבריך]].</REF>
| |
| − | | |
| − | כאשר הגביר אדמו"ר הריי"צ את המלחמה בשאננות והגברת הציפייה לביאת המשיח, והדבר עורר הסתייגות בקרב חוגים מסוימים, אמר רבי שלמה: האדמו"ר מליובאוויטש אומר מה שמוסרים לו מהשמים.<REF> מפי הרה"ג ר' משה כ"ץ, חתן בנו רבי גדליה משה. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 102.</REF>
| |
| − | | |
| − | == פטירתו ==
| |
| − | נפטר ביום כ"ו [[אייר]] [[תש"ה]], בספירה "[[יסוד]] שביסוד". קברו נכרה בהר הזיתים, וגם לאחר שהפורעים הערבים חיללו את המצבות בשנת [[תש"ח]], נשאר קברו שלם. אך המצבה נשברה, ותוקנה בשנת [[תשכ"ז]].
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | [[קטגוריה:אדמור"ים]]
| |
