30,722
עריכות
←קישורים חיצונים
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]. התוקע הוא הרב [[יעקב יוסף רסקין]].]] | |||
[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[זאל הקטן]] של [[770]]]] | |||
[[קובץ:שירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[תקיעת שופר|תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ב[[בית המקדש]] כששתי [[חצוצרות המקדש|חצוצורות]] מהצדדים]] | [[קובץ:שירה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[תקיעת שופר|תקיעות]] ב[[ראש השנה]] ב[[בית המקדש]] כששתי [[חצוצרות המקדש|חצוצורות]] מהצדדים]] | ||
[[קובץ:תקיעת שופר 2.png|2500x|שמאל|ממוזער|תקיעת שופר]] | |||
'''תְּקִיעַת שׁוֹפָר''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה, לתקוע בשופר ביום [[ראש השנה]]. יום זה מכונה בתורה "יום תרועה"{{הערה|פינחס כט, א.}} ו"זכרון תרועה"{{הערה|אמור כג, כד.}}, ו[[חז"ל]] למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. בראש השנה תוקעים בסך הכל מאה קולות הכוללים "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" בסדרים שונים. כיום נהוג לתקוע בשופר גם ב[[חודש אלול]]. | '''תְּקִיעַת שׁוֹפָר''' היא [[מצוות עשה]] מן התורה, לתקוע בשופר ביום [[ראש השנה]]. יום זה מכונה בתורה "יום תרועה"{{הערה|פינחס כט, א.}} ו"זכרון תרועה"{{הערה|אמור כג, כד.}}, ו[[חז"ל]] למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. בראש השנה תוקעים בסך הכל מאה קולות הכוללים "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" בסדרים שונים. כיום נהוג לתקוע בשופר גם ב[[חודש אלול]]. | ||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
ב[[ראש השנה]] שחל ב[[שבת]] בדרך כלל אין תוקעים בשופר. בגמרא, מסביר [[רבה]] את הטעם לכך, שחכמים גזרו שלא לתקוע בגלל החשש שיטלטלו את השופר ברשות הרבים להתלמד בו, ויעברו על [[מלאכת הוצאה]]{{הערה|ראש השנה כט, ב. וכן מבואר במסכת סופרים פי"ט ה"ח. אמנם, במדרש רבה פרשת אמור סוף פרשה כט (אות יב), ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה א ועוד, מבואר שזה שאין תוקעים בראש השנה שחל בשבת הוא דין תורה (לפי פירוש רוב המפרשים. וכן נקט הרבי בפירוש הירושלמי במאמר יום טוב של ראש השנה [[ה'תשל"ו]], אך ראה אור התורה דרושים לר"ה עמוד א'שה). אך הלכה היא כבבלי.}}. גזירה זו נקראת על שמו: "גזירה דרבה". | ב[[ראש השנה]] שחל ב[[שבת]] בדרך כלל אין תוקעים בשופר. בגמרא, מסביר [[רבה]] את הטעם לכך, שחכמים גזרו שלא לתקוע בגלל החשש שיטלטלו את השופר ברשות הרבים להתלמד בו, ויעברו על [[מלאכת הוצאה]]{{הערה|ראש השנה כט, ב. וכן מבואר במסכת סופרים פי"ט ה"ח. אמנם, במדרש רבה פרשת אמור סוף פרשה כט (אות יב), ירושלמי ראש השנה פרק ד' הלכה א ועוד, מבואר שזה שאין תוקעים בראש השנה שחל בשבת הוא דין תורה (לפי פירוש רוב המפרשים. וכן נקט הרבי בפירוש הירושלמי במאמר יום טוב של ראש השנה [[ה'תשל"ו]], אך ראה אור התורה דרושים לר"ה עמוד א'שה). אך הלכה היא כבבלי.}}. גזירה זו נקראת על שמו: "גזירה דרבה". | ||
לכלל זה ישנם חריגות: בזמן שבית המקדש היה קיים היו תוקעים ב[[בית המקדש]]{{הערה|המשנה בר"ה שם. לפירוש רוב הראשונים (רש"י, רשב"א, ריטב"א, ר"י מלוניל, מאירי ופסקי הרי"ד ר"ה שם. ראב"ד הלכות שופר פ"ב ה"ח. דרשת הרמב"ן לראש השנה דיבור המחיל עוד שנינו)}}, ולחלק מהדעות אף ב[[ירושלים]]{{הערה|רמב"ם הלכות שופר שם ובפירוש המשניות על המשנה שם (פרק ד' משנה א). רבי עובדיה מברטנורא שם}} | לכלל זה ישנם חריגות: בזמן שבית המקדש היה קיים היו תוקעים ב[[בית המקדש]]{{הערה|המשנה בר"ה שם. לפירוש רוב הראשונים (רש"י, רשב"א, ריטב"א, ר"י מלוניל, מאירי ופסקי הרי"ד ר"ה שם. ראב"ד הלכות שופר פ"ב ה"ח. דרשת הרמב"ן לראש השנה דיבור המחיל עוד שנינו)}}, ולחלק מהדעות אף ב[[ירושלים]]{{הערה|רמב"ם הלכות שופר שם ובפירוש המשניות על המשנה שם (פרק ד' משנה א). רבי עובדיה מברטנורא שם}}. לאחר החורבן התקין [[רבן יוחנן בן זכאי]] שיתקעו בכל מקום שיש בו [[בית דין]], כשלרוב הדעות הכוונה ל[[סנהדרין]] או לבית דין [[סמוכים]]{{הערה|ראה בראשונים הנ"ל ובתוספות הרא"ש שם ועוד}}. [[הרי"ף]] תקע בבית דינו, וה[[ראשונים]] פירשו בדעתו שהוא משום שסובר שאין צורך בבית דין של [[סמוכים]] בדווקא{{הערה|ראה שם. רא"ש ראש השנה פרק ד' סימן א. ר"ן על הרי"ף ח, א. טור סימן תרפח}}. אמנם, הרבי מחדש שבית דינו של הרי"ף היה בית דין סמוך, וטעמם של הראשונים הוא טעם נוסף{{הערה|שבת פרשת בראשית תשמ"ה. ושם ביאור נוסף שבית דינו של הרי"ף קידש את החודש אף שאינו סמוך, ועל פי הרמב"ם (שם) בית דין שמקדש את החודש יכולים לתקוע בשופר אצלו, אלא שלדעת הרמב"ם צריך בית דין סמוך על מנת לקדש את החודש}}. | ||
[[הרבי]] מדייק מלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים סימן תקפח סעיף ד.}}, שלשיטתו, הטעם לדחיית התקיעה בשבת אינו '''רק''' בגלל גזירה דרבה, אלא '''בעיקר''' בגלל שהתקיעה היא | [[הרבי]] מדייק מלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים סימן תקפח סעיף ד.}}, שלשיטתו, הטעם לדחיית התקיעה בשבת אינו '''רק''' בגלל גזירה דרבה, אלא '''בעיקר''' בגלל שהתקיעה היא {{מונחון|עובדין דחול|דברים שעשייתם נאסרה בשבת בגלל שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חול ולא שבתי}}", אלא שישנו צורך בצירוף גזירה דרבה על מנת לבצע את הדחיה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/295.htm אגרות קודש חלק ב, אגרת רצה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/308.htm אגרת שח]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2825.htm חלק ט, אגרת ב'תתכה].}}. | ||
לאחר [[ביאת המשיח]] ובניין [[בית המקדש השלישי]], ישנם כמה אפשרויות בדברי הרבי כיצד ינהג הדין אז: א. יתקעו דווקא בבית המקדש (או גם בירושלים){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/29/265.htm שיחת כ' מנחם אב תשט"ו]. וראה גם בספר השיחות תשמ"ט חלק ב' ע' 713. ועוד}} ב. יתקעו גם ביבנה{{הערה|ראה דיבור המתחיל יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו.}}, או בכל מקום שהסנהדרין נמצאת{{הערה|התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 297}}. ג. יתקעו בכל ארץ ישראל כי עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל{{הערה|שיחת ליל ערב ראש השנה תשל"ט (שיחו"ק ח"ג ע' 742 ואילך)}} ד. יתקעו בכל העולם כי כל יהודי יהיה סמוך{{הערה|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 204}}. ה. יתקעו בכל העולם כי בביאת המשיח יתבטלו הגזירות{{הערה|ד"ה יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו. וראה שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ט}}. | לאחר [[ביאת המשיח]] ובניין [[בית המקדש השלישי]], ישנם כמה אפשרויות בדברי הרבי כיצד ינהג הדין אז: א. יתקעו דווקא בבית המקדש (או גם בירושלים){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/29/265.htm שיחת כ' מנחם אב תשט"ו]. וראה גם בספר השיחות תשמ"ט חלק ב' ע' 713. ועוד}}. ב. יתקעו גם ביבנה{{הערה|ראה דיבור המתחיל יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו.}}, או בכל מקום שהסנהדרין נמצאת{{הערה|התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 297}}. ג. יתקעו בכל ארץ ישראל כי עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל{{הערה|שיחת ליל ערב ראש השנה תשל"ט (שיחו"ק ח"ג ע' 742 ואילך)}}. ד. יתקעו בכל העולם כי כל יהודי יהיה סמוך{{הערה|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 204}}. ה. יתקעו בכל העולם כי בביאת המשיח יתבטלו הגזירות{{הערה|ד"ה יו"ט של ר"ה תשמ"ג בסופו. וראה שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ט}}. | ||
===בחסידות=== | ===בחסידות=== | ||
| שורה 149: | שורה 149: | ||
===אצל הרבי=== | ===אצל הרבי=== | ||
בראש השנה [[תשי"א]], את ה"למנצח" והפסוקים אמר הרב [[שמואל לוויטין]], הבעל תוקע היה הרב [[משה דובער ריבקין]]. במוסף תקע הרב [[מענדל טננבוים]]. בראש השנה [[תשי"ב]], הייתה הפעם הראשונה שהרבי אמר את המזמור "למנצח" ואת הפסוקים שלפני התקיעות. אחרי כן רמז לר' מענדל טעננבוים לומר את הברכות, וכשסירב - אמרן הרבי בעצמו. ר' מענדל תקע, והרבי היה "המקריא" והורה לו באצבעו. אחר התקיעות אמר הרבי את הפסוקים "אשרי העם" וגו'. בראש השנה [[תשי"ג]] הוסיף הרבי ותקע בעצמו את התקיעה הראשונה, ואחר כך מסר לבעל תוקע הנ"ל שיגמור את התקיעות. | בראש השנה [[תשי"א]], את ה"למנצח" והפסוקים אמר הרב [[שמואל לוויטין]], הבעל תוקע היה הרב [[משה דובער ריבקין]]. במוסף תקע הרב [[מענדל טננבוים]]. בראש השנה [[תשי"ב]], הייתה הפעם הראשונה שהרבי אמר את המזמור "[[תהילים מ"ז|למנצח]]" ואת הפסוקים שלפני התקיעות. אחרי כן רמז לר' מענדל טעננבוים לומר את הברכות, וכשסירב - אמרן הרבי בעצמו. ר' מענדל תקע, והרבי היה "המקריא" והורה לו באצבעו. אחר התקיעות אמר הרבי את הפסוקים "אשרי העם" וגו'. בראש השנה [[תשי"ג]] הוסיף הרבי ותקע בעצמו את התקיעה הראשונה, ואחר כך מסר לבעל תוקע הנ"ל שיגמור את התקיעות. | ||
משנת [[ | משנת [[תשט"ז]] עד [[תשנ"ב]] תקע הרבי בעצמו את כל התקיעות דמיושב{{הערה|על פי ספר [[ימי בראשית]], עמ' 248.}}, מלבד הזדמנות חד פעמית בראש השנה [[תש"כ]] בה לא הצליח הרבי לתקוע, ומספר את השופר לידי ר' מענדל טננבוים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1USFrDs5shp7fNK5xJ0Cwm8Nq8bom5g9O/view יומן לייבל גראנער].}}, ישנם שקישרו זאת לאירוע בריאותי שעבר הרבי מספר ימים קודם לכן{{מקור}}. | ||
בראש השנה תשי"ב הרבי אחז באצבעו על הסידור כמו מקריא. בתקופה מאוחרת יותר, היה רבי [[שמואל לוויטין]] המקריא, ואחר פטירתו (בי"א [[אלול]] [[תשל"ד]]), תקע הרבי כמה שנים ללא מקריא. ביום השני של ראש השנה [[תשל"ט]] רמז הרבי לר' [[מענדל טננבוים]] שיגש ויקריא, והקריא עד שנת [[תשנ"ב]]. בשנים שהרבי תקע ללא מקריא, נהג לעיתים להורות לעצמו ביד שמאלו, והחזיק את השופר רק בימינו. | בראש השנה תשי"ב הרבי אחז באצבעו על הסידור כמו מקריא. בתקופה מאוחרת יותר, היה רבי [[שמואל לוויטין]] המקריא, ואחר פטירתו (בי"א [[אלול]] [[תשל"ד]]), תקע הרבי כמה שנים ללא מקריא. ביום השני של ראש השנה [[תשל"ט]] רמז הרבי לר' [[מענדל טננבוים]] שיגש ויקריא, והקריא עד שנת [[תשנ"ב]]. בשנים שהרבי תקע ללא מקריא, נהג לעיתים להורות לעצמו ביד שמאלו, והחזיק את השופר רק בימינו. | ||
| שורה 159: | שורה 159: | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32574&st=&pgnum=163 נוסח תקיעת שופר במחזור נוסח חב"ד]''' | |||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1953270#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content 6 דברים שלא ידעתם על השופר]''' {{*}} '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3792386#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content תקיעה, שברים, תרועה: מה ההבדל ביניהם, ומדוע תוקעים אותם בראש השנה?]''' {{בית חבד}} | *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1953270#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content 6 דברים שלא ידעתם על השופר]''' {{*}} '''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3792386#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content תקיעה, שברים, תרועה: מה ההבדל ביניהם, ומדוע תוקעים אותם בראש השנה?]''' {{בית חבד}} | ||
*'''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2-%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 לשמוע קול שופר]''', קטעים ממאמרי אדמו"ר הריי"צ על עבודת תקיעת השופר, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | *'''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2-%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8 לשמוע קול שופר]''', קטעים ממאמרי אדמו"ר הריי"צ על עבודת תקיעת השופר, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | ||
| שורה 166: | שורה 167: | ||
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], '''[https://col.org.il/news/49704 מה עומד מאחורי מנהג חב"ד ב'שברים'?]''' {{COL}} | *הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], '''[https://col.org.il/news/49704 מה עומד מאחורי מנהג חב"ד ב'שברים'?]''' {{COL}} | ||
*הרב [[יצחק גינזבורג]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 ראש השנה - צעקה, אנחה. בכיה, קריאה]''' {{מעיינותיך}} | *הרב [[יצחק גינזבורג]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%94-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94 ראש השנה - צעקה, אנחה. בכיה, קריאה]''' {{מעיינותיך}} | ||
*[https://col.org.il/news/120812 צפו: הרב משה קליין מציג את השופרות של רבותינו נשיאנו{{COL}}] | |||