אברהם אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אברהם אשכנזי (קאליסקער)''' ([[תקע"ג]]-[[תרס"ה]]) היה רב העיירה [[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], מבני ביתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבמשך תקופה ביקש ממנו ללמוד בקביעות ביחד עם בנו [[אדמו"ר המהר"ש]].
הרב '''אברהם אשכנזי (קאליסקער)''' ([[תקע"ג]]-[[תרס"ה]]) היה רב העיירה [[רודניא]] הסמוכה לעיירה [[ליובאוויטש]], מבני ביתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שבמשך תקופה ביקש ממנו ללמוד בקביעות ביחד עם בנו [[אדמו"ר המהר"ש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 22: שורה 22:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש (מהדורת תשנ"ז) עמוד 108
*[[ספר התולדות אדמו"ר המהר]] (מהדורת תשנ"ז) עמוד 108
*[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] חלק ג'


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־07:04, 2 במאי 2024

הרב אברהם אשכנזי (קאליסקער) (תקע"ג-תרס"ה) היה רב העיירה רודניא הסמוכה לעיירה ליובאוויטש, מבני ביתו של אדמו"ר הצמח צדק שבמשך תקופה ביקש ממנו ללמוד בקביעות ביחד עם בנו אדמו"ר המהר"ש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו ר' גרשון הלוי אשכנזי.

לאחר נישואיו, התיישב ברודניא הסמוכה לליובאוויטש ושימש כמורה צדק וכרב העיירה.

היה מבני ביתו של אדמו"ר הצמח צדק שבמשך תקופה ביקש ממנו ללמוד בקביעות ביחד עם בנו אדמו"ר המהר"ש[1].

בנוסף, ביצע שליחויות שונות עבור אדמו"ר הצמח צדק, ביניהם שליחויות רגישות, דוגמת שליחות שהצמח צדק שלח אותו לבנו רבי יוסף יצחק מאוורוטש עם מכתב בו מחווה דעתו שלא יקבל על עצמו את הנהגת העדה באוורוטש גם אם חותנו יפציר בו שיקבל על עצמו[2].

התכתב בהלכה עם רבי ישראל נח שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק.

בעת חתונת אדמו"ר הרש"ב התכבד לשמש כאחד הרבנים החתומים על שטר התנאים, שנכתב בחלקו על ידי אדמו"ר הצמח צדק בעצמו[3].

האריך ימים עד לזמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, ובאחת ההתוועדויות פנה אליו הרבי ופירט את כל מעשיו מיום היוולדו, ואף שהיה חסיד וירא שמים גדול, פנו המסובים לאחוריהם של לשמוע מה שאומר לו הרבי, ולאחר מכן הורה לו הרבי למוד בעל פה משניות מסכת קידושין, כיון שיתכן ויפטר מן העולם בערב שבת ויהיו צריכים להמתין עם הקבורה עד מוצאי שבת, וכששמע זאת, ביקש בצוואתו שיקברוהו מיד ביום מותו, ואכן נפטר בימות החורף הקצרים ביום שישי, ובכל זאת פנו כולם מעיסוקיהם וטרחו בקבורתו והספיקו לעשות זאת קודם כניסת השבת[4].

נפטר בשיבה טובה בגיל 91 בחורף של שנת תרס"ה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים