אליהו וייץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פטירתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליהו | הרב '''אליהו וייץ''' ([[י"ח ניסן]] [[תר"ל]] - [[כ"ג אלול]] [[תש"ג]]) היה [[חסיד חב"ד]] ועסקן למען ענייני ליובאוויטש, ומנהל [[תומכי תמימים וילנא]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ח ניסן]] [[תר"ל]]{{הערה|לפי מה שכתב בעצמו בבקשת העלייה שלו לארץ ישראל וכן ע"פ המכתב בדרכון שלו. אולם הרישומים משק בית של העיר וילנא נכתב שנולד בשנת [[תרל"א]] ובדף העד שכתבה ביתו נכתב שנולד בשנת [[תרל"ג]] - מתוך התמים גיליון נ"ב}}לאביו ר' נפתלי ולאימו מרת ביילא יוכבד, בעיירה נובו-אלכסנדרובסק שבצפון מזרח ליטא. | הרב אליהו וייץ, נולד ב[[י"ח ניסן]] [[תר"ל]]{{הערה|לפי מה שכתב בעצמו בבקשת העלייה שלו לארץ ישראל וכן ע"פ המכתב בדרכון שלו. אולם הרישומים משק בית של העיר וילנא נכתב שנולד בשנת [[תרל"א]] ובדף העד שכתבה ביתו נכתב שנולד בשנת [[תרל"ג]] - מתוך התמים גיליון נ"ב}}לאביו ר' נפתלי ולאימו מרת ביילא יוכבד, בעיירה נובו-אלכסנדרובסק שבצפון מזרח ליטא. | ||
[[התחתן]] ב[[ה' אלול]] [[תרנ"ח]] עם מרת לאה גליקע ב[[ווארשא]] - פולין. | [[התחתן]] ב[[ה' אלול]] [[תרנ"ח]] עם מרת לאה גליקע ב[[ווארשא]] - פולין. | ||
גרסה אחרונה מ־09:36, 1 במאי 2024
הרב אליהו וייץ (י"ח ניסן תר"ל - כ"ג אלול תש"ג) היה חסיד חב"ד ועסקן למען ענייני ליובאוויטש, ומנהל תומכי תמימים וילנא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אליהו וייץ, נולד בי"ח ניסן תר"ל[1]לאביו ר' נפתלי ולאימו מרת ביילא יוכבד, בעיירה נובו-אלכסנדרובסק שבצפון מזרח ליטא.
התחתן בה' אלול תרנ"ח עם מרת לאה גליקע בווארשא - פולין.
לאחר חתונתו התגורר בווארשא ושם נולדו בנותיו, ולאחר זמן מה עבר להתגורר בעיר אלכסנדר שבסמיכות ללודז' - פולין.
היה סוחר עצים וגביר גדול והיה נוסע במסגרת עסקיו ברחבי ליטא ופולין.
פעולותיו עבור חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך הזמן פעולתו הענפה הייתה על כל ענייני חב"ד באזור מגוריו.
היה עסקן בעל השפעה רבה ולאיש סודו של אדמו"ר הריי"צ[דרושה הבהרה], והיה מהפועלים למען ישיבת תומכי תמימים וילנא, ודאג לכך שהישיבה תקבל תקציב חודשי.
בשנת תרצ"א הייתה תוכנית שאדמור הריי"צ יהגר לארצות הברית, ור' אליהו נבחר להציע לפניו את כל העניין.
לאחר ביקור הרבי הריי"צ בפלך ווילנא נעזר רבות בר' אליהו ולאחר מכן גם מסר את תודתו על הביקור.
בהלווית ה'חפץ חיים' השתתף ר' אליהו בתור שליחו של אדמו"ר הריי"צ, ובהוראה טלפונית שקיבל התבקש להביע בשמו את כאבו העמוק על פטירתו.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי השואה, ר' אליהו וביתו, חתנו ונכדו לוי יצחק נשלחו לגטו ווילנה, ובכ"ג אלול תש"ג נשלחו לבורות ההריגה בפונאר ליד וילנה ונרצחו על קידוש ה'[2].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם מענדל אדלר, התמים גיליון נ"ב מוסף שבועון בית משיח, גיליון פסח תשפ"ד