חומר וצורה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עצמותו " ב־"עצמותו ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חומר וצורה''' הם שני המרכיבים היסודיים שיש בכל נברא | '''חומר וצורה''' הם שני המרכיבים היסודיים שיש בכל נברא: '''חומר''' הוא [[גוף]] ועצם הדבר (לדוגמה, חומר השמים), ו'''צורה''' היא ציורו של הדבר - גודלו, תוארו וכל תכונותיו (לדוגמה, צורתם הכדורית של השמים). | ||
==החומר והצורה בעולמות== | |||
החומר של הדבר נוצר בעצם [[בריאה|בריאתו]] [[יש מאין]], ב[[עולם הבריאה]]. לאחר מכן מקבל הדבר את צורתו ב[[עולם היצירה]]{{הערה|שם=תשכט|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/5/44.htm ד"ה תפילה למשה תשכ"ט ס"ח].}}. גם לאחר שמקבל את צורתו, עדיין אינו נשלם והופך למציאות גמורה עד השלב הסופי, "'''תיקון'''", ב[[עולם העשייה]]{{הערה|ראה באריכות אודות שלושת השלבים ב[http://chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/1/42/332.htm המשך תער"ב חלק א', פרק קסה].}}. | |||
{{ | ב[[ספירות]], חומר הספירה הוא ה[[כלי]] שלה, וצורת הספירה הוא [[אור]] ה[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] שמאיר בה מ[[עולם האצילות]]{{הערה|שם=תרסג|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=124 ספר המאמרים תרס"ג ע' קטו] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=77 תש"ח ע' 67] ואילך.}}. | ||
[[קטגוריה: | |||
ב[[אדם]], החומר הוא ה[[גוף]] שלו, והצורה היא [[נפש|נפשו]]. ובפרטיות יותר, לגוף עצמו יש חומר - חומר הגוף, וצורה - תמונת גוף האדם (השונה מתמונת גוף השור למשל) ותכונותיו ; וכן בנפש עצמה, בין חלקי הנפש - ה[[נפש (חלק הנפש)|נפש]] וה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] הם חומר וכלי ל[[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]], שהיא הצורה{{הערה|שם=תרסג}}. | |||
==החומר והצורה בעבודת ה'== | |||
כאשר אדם מתאווה ל[[תאווה|תאוות]] רעות, יש בכך שני הענינים: חומר התאווה הוא עצם ה[[כח המתאווה]], וצורת התאווה היא הרצון הפרטי לעשות כך וכך. החומר, הכח המתאווה כשלעצמו, אינו רע גמור ויכולים להפוך אותו לטוב; לעומת זאת הצורה, דהיינו התאווה הפרטית לענין רע מסויים, היא רע גמור. לכן עבודת האדם היא לשלול ולבטל לגמרי את צורת התאווה - הסרת ה[[לבושים הצואים]], המחשבה דיבור ומעשה הלא טובים; ואת חומר התאווה, הכח המתאווה, להפוך לטוב. | |||
המשל לעבודה זו הוא [[שריפה|שריפת]] [[פרה אדומה|הפרה האדומה]]: בשריפה זו מתבטלת לגמרי צורת הפרה (שהיא משל לצורת התאוות הגשמיות ששרשם מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]), אך נשאר ה[[אפר]], חומר הפרה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/56d.htm לקוטי תרה חוקת נו, ד] ואילך.}}. | |||
==המקור להתהוות החומר והצורה== | |||
החומר והצורה שבנבראים התהוו על ידי הקב"ה, וכל אחד מהם שרשו מהארה אלוקית אחרת. בזה גופא, מאיזו הארה אלוקית שרשו של החומר ומאיזו שרשה של הצורה, ישנם שני הסברים בחסידות: | |||
* לפי הסבר אחד, החומר נוצר מ[[דבר ה']], כמו שנאמר "בדבר ה' שמים נעשו", והצורה נוצרה מ[[רצון]] ה', כמו שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/41d.htm תורה אור מקץ מא, ד]. [http://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/629/3/17.htm ספר המאמרים תרכ"ט ע' יז] ואילך. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15741&st=&pgnum=18&hilite= קונטרס עץ החיים פרק א']. ספר המאמרים תרס"ג ותש"ח שם. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/13/103.htm ד"ה פתח אליהו תשט"ו ס"ז].}}. | |||
* לפי הסבר שני, אדרבה: החומר נוצר מרצון ה', והצורה נוצרה מדבר ה'{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92b.htm תורה אור מגילת אסתר צב, ב] ואילך.}}. | |||
הרבי הביא את שני הסברים אלו, ואמר שזהו דבר פלא שבשני המקומות מבואר באופן הפכי; וכן העיר, שבמאמרי חנוכה מבואר כאופן הראשון, ובמאמרי פורים מבואר כאופן השני{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4618&st=&pgnum=243 שיחת מוצאי ש"פ אחרי תשל"ח]. וראה גם ב[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/17d.htm לקוטי תורה שיר השירים יז, ד] שמציין בפשטות לשני מקורות הנ"ל, אך מבלי לציין את הסתירה ביניהם.}}. | |||
במקומות אחרים מבארים גם שהחומר השתלשל מה[[העלם העצמי]] שב[[עצמותו ומהותו]] יתברך, ואילו הצורה מ[[אור הסובב]], כוח הגילוי שב[[עצמותו]] ומהותו יתברך{{הערה|שם=תשכט}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב משה וישצקי, '''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view חומר וצורה]''', קובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 19 | |||
*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view בגדר הביטול דחומר וצורה]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 241 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:55, 28 באפריל 2024
חומר וצורה הם שני המרכיבים היסודיים שיש בכל נברא: חומר הוא גוף ועצם הדבר (לדוגמה, חומר השמים), וצורה היא ציורו של הדבר - גודלו, תוארו וכל תכונותיו (לדוגמה, צורתם הכדורית של השמים).
החומר והצורה בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
החומר של הדבר נוצר בעצם בריאתו יש מאין, בעולם הבריאה. לאחר מכן מקבל הדבר את צורתו בעולם היצירה[1]. גם לאחר שמקבל את צורתו, עדיין אינו נשלם והופך למציאות גמורה עד השלב הסופי, "תיקון", בעולם העשייה[2].
בספירות, חומר הספירה הוא הכלי שלה, וצורת הספירה הוא אור הנשמה שמאיר בה מעולם האצילות[3].
באדם, החומר הוא הגוף שלו, והצורה היא נפשו. ובפרטיות יותר, לגוף עצמו יש חומר - חומר הגוף, וצורה - תמונת גוף האדם (השונה מתמונת גוף השור למשל) ותכונותיו ; וכן בנפש עצמה, בין חלקי הנפש - הנפש והרוח הם חומר וכלי לנשמה, שהיא הצורה[3].
החומר והצורה בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר אדם מתאווה לתאוות רעות, יש בכך שני הענינים: חומר התאווה הוא עצם הכח המתאווה, וצורת התאווה היא הרצון הפרטי לעשות כך וכך. החומר, הכח המתאווה כשלעצמו, אינו רע גמור ויכולים להפוך אותו לטוב; לעומת זאת הצורה, דהיינו התאווה הפרטית לענין רע מסויים, היא רע גמור. לכן עבודת האדם היא לשלול ולבטל לגמרי את צורת התאווה - הסרת הלבושים הצואים, המחשבה דיבור ומעשה הלא טובים; ואת חומר התאווה, הכח המתאווה, להפוך לטוב.
המשל לעבודה זו הוא שריפת הפרה האדומה: בשריפה זו מתבטלת לגמרי צורת הפרה (שהיא משל לצורת התאוות הגשמיות ששרשם מפני שור שבמרכבה), אך נשאר האפר, חומר הפרה[4].
המקור להתהוות החומר והצורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
החומר והצורה שבנבראים התהוו על ידי הקב"ה, וכל אחד מהם שרשו מהארה אלוקית אחרת. בזה גופא, מאיזו הארה אלוקית שרשו של החומר ומאיזו שרשה של הצורה, ישנם שני הסברים בחסידות:
- לפי הסבר אחד, החומר נוצר מדבר ה', כמו שנאמר "בדבר ה' שמים נעשו", והצורה נוצרה מרצון ה', כמו שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה"[5].
- לפי הסבר שני, אדרבה: החומר נוצר מרצון ה', והצורה נוצרה מדבר ה'[6].
הרבי הביא את שני הסברים אלו, ואמר שזהו דבר פלא שבשני המקומות מבואר באופן הפכי; וכן העיר, שבמאמרי חנוכה מבואר כאופן הראשון, ובמאמרי פורים מבואר כאופן השני[7].
במקומות אחרים מבארים גם שהחומר השתלשל מההעלם העצמי שבעצמותו ומהותו יתברך, ואילו הצורה מאור הסובב, כוח הגילוי שבעצמותו ומהותו יתברך[1].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב משה וישצקי, חומר וצורה, קובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 19
- בגדר הביטול דחומר וצורה, קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 241
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 ד"ה תפילה למשה תשכ"ט ס"ח.
- ↑ ראה באריכות אודות שלושת השלבים בהמשך תער"ב חלק א', פרק קסה.
- ↑ 3.0 3.1 ספר המאמרים תרס"ג ע' קטו ואילך. תש"ח ע' 67 ואילך.
- ↑ לקוטי תרה חוקת נו, ד ואילך.
- ↑ תורה אור מקץ מא, ד. ספר המאמרים תרכ"ט ע' יז ואילך. קונטרס עץ החיים פרק א'. ספר המאמרים תרס"ג ותש"ח שם. ד"ה פתח אליהו תשט"ו ס"ז.
- ↑ תורה אור מגילת אסתר צב, ב ואילך.
- ↑ שיחת מוצאי ש"פ אחרי תשל"ח. וראה גם בלקוטי תורה שיר השירים יז, ד שמציין בפשטות לשני מקורות הנ"ל, אך מבלי לציין את הסתירה ביניהם.