דובער דוברבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''דובער (בערל) דוברבסקי''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930), הוא מזקני חסידי חב"ד בעולם, תושב [[קראון הייטס]], ומבעלי מאפיית המצות 'ליובאוויטש מצה' בקראון הייטס, בה אפו את המצות עבור הרבי ועבור המצות שמחלק הרבי לחסידים נבחרים בימים הסמוכים לחג הפסח.
הרב '''(שלום{{הערה|כך נזכר שמו בקובץ ליובאוויטש גליון י"ד עמוד 78.}}) דובער (בערל) דוברבסקי''' (יליד שנת [[תר"צ]], 1930), הוא מזקני חסידי חב"ד בעולם, תושב [[קראון הייטס]], ומבעלי מאפיית המצות 'ליובאוויטש מצה' בקראון הייטס, בה אפו את המצות עבור הרבי ועבור המצות שמחלק הרבי לחסידים בימים הסמוכים לחג הפסח.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"צ]] בברית המועצות. סבו היה הרב [[משה חיים דוברבסקי]].
נולד בשנת [[תר"צ]] ב[[ברית המועצות]]. סבו היה הרב [[משה חיים דוברבסקי]].


לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] יצא עם משפחתו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]{{הערה|בתמונה שהתפרסמה בשער גליון 'התמים בית משיח' (טו) משנת תש"י, עומד בשורה השניה שני מימין.}}. בזמן לימודיו בישיבה, חדרו בפנימיה היה סמוך לחדר בה התגורר המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] עם משפחתו, ובזכות זה זכה להאזין כיצד ר' ניסן אומר תהילים בהשתפכות הנפש בשעות הלילה הקטנות{{הערה|תשורה מוסקוביץ תשע"ג, עמוד 27.}}.
כילד צעיר, זכה לראות את אביו של הרבי, הגאון המקובל הרב ר' [[לוי יצחק שניאורסון]].
 
לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]] יצא עם משפחתו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ב[[צרפת]] {{הערה|בתמונה שהתפרסמה בשער גליון 'התמים בית משיח' (טו) משנת תש"י, עומד בשורה השניה שני מימין.}}. בזמן לימודיו בישיבה, חדרו בפנימיה היה סמוך לחדר בה התגורר המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] עם משפחתו, ובזכות זה זכה להאזין כיצד ר' ניסן אומר תהילים בהשתפכות הנפש בשעות הלילה הקטנות{{הערה|תשורה מוסקוביץ תשע"ג, עמוד 27.}}.


בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בצרפת עם רעייתו מרת לאה, בתו של החסיד ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] שנפטר בצעירותו, ונכדת הרב [[בן ציון רובינסון]].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בצרפת עם רעייתו מרת לאה, בתו של החסיד ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]] שנפטר בצעירותו, ונכדת הרב [[בן ציון רובינסון]].


בשלהי שנות היו"ד, עזב את צרפת והיגר ל[[קראון הייטס]] וקבע את מגוריו בסמיכות לחצר הרבי.  
בסביבות שנת תשט"ז, עזב את צרפת והיגר ל[[קראון הייטס]] וקבע את מגוריו בסמיכות לחצר הרבי.  
 
לפרנסתו נכנס בשותפות בניהול מאפיית המצות של השכונה יחד עם ר' [[יצחק טננבוים]], וזכה שבמאפיה שבבעלותו יאפו את המצות עבור הרבי ועבור המצות שהרבי חילק לחסידים בימים הסמוכים לחג הפסח.
לפרנסתו נכנס בשותפות בניהול מאפיית המצות של השכונה יחד עם ר' [[יצחק טננבוים]], וזכה שבמאפיה שבבעלותו יאפו את המצות עבור הרבי ועבור המצות שהרבי חילק לחסידים בימים הסמוכים לחג הפסח.



גרסה אחרונה מ־13:48, 17 באפריל 2024

הרב (שלום[1]) דובער (בערל) דוברבסקי (יליד שנת תר"צ, 1930), הוא מזקני חסידי חב"ד בעולם, תושב קראון הייטס, ומבעלי מאפיית המצות 'ליובאוויטש מצה' בקראון הייטס, בה אפו את המצות עבור הרבי ועבור המצות שמחלק הרבי לחסידים בימים הסמוכים לחג הפסח.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תר"צ בברית המועצות. סבו היה הרב משה חיים דוברבסקי.

כילד צעיר, זכה לראות את אביו של הרבי, הגאון המקובל הרב ר' לוי יצחק שניאורסון.

לאחר סיום מלחמת העולם השניה יצא עם משפחתו את גבולות רוסיה בבריחה הידועה, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים ברינואה בצרפת [2]. בזמן לימודיו בישיבה, חדרו בפנימיה היה סמוך לחדר בה התגורר המשפיע ר' ניסן נמנוב עם משפחתו, ובזכות זה זכה להאזין כיצד ר' ניסן אומר תהילים בהשתפכות הנפש בשעות הלילה הקטנות[3].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בצרפת עם רעייתו מרת לאה, בתו של החסיד ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב, ראש ישיבת תומכי תמימים יקטרינוסלב שנפטר בצעירותו, ונכדת הרב בן ציון רובינסון.

בסביבות שנת תשט"ז, עזב את צרפת והיגר לקראון הייטס וקבע את מגוריו בסמיכות לחצר הרבי.

לפרנסתו נכנס בשותפות בניהול מאפיית המצות של השכונה יחד עם ר' יצחק טננבוים, וזכה שבמאפיה שבבעלותו יאפו את המצות עבור הרבי ועבור המצות שהרבי חילק לחסידים בימים הסמוכים לחג הפסח.

מידי שנה נהג לארח בביתו התוועדות קבועה עם בן דודו, ר' מענדל פוטרפס.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. כך נזכר שמו בקובץ ליובאוויטש גליון י"ד עמוד 78.
  2. בתמונה שהתפרסמה בשער גליון 'התמים בית משיח' (טו) משנת תש"י, עומד בשורה השניה שני מימין.
  3. תשורה מוסקוביץ תשע"ג, עמוד 27.